"להתרכז במה שנשאר לך, לא במה שאיבדת"

אם אפשר היה להמציא מודל לגיבורים מעוררי השראה, הוא היה רשום על שמו של נועם גרשוני. טייס קרב שנפצע אנושות במלחמת לבנון השנייה בהתנגשות מסוקים והפך למשותק, אבל לא ויתר, שיקם את חייו והפך לטניסאי עטור פרסים ברמה בינלאומית — מכיסא הגלגלים, ביניהם הזכייה המרגשת במדליית זהב במשחקים הפראלימפיים בלונדון 2012. לא פלא שגרשוני נבחר להדליק משואה בטקס המסורתי בהר הרצל לפני כשנה. "שילמתי מחיר כבד מאוד על השירות שלי, אבל אני לא מתחרט על כך לרגע", הוא אומר. "אני אוהב מאוד את החיים שלי, ואם לא היה קורה לי כל מה שקרה, לא הייתי מי שאני היום".

מאיפה שואבים כוחות להמשיך במצב כזה?

"אני חושב שלאנשים יש הרבה יותר כוחות מאשר הם חושבים או מדמיינים. לי הייתה תמיכה מדהימה מהמשפחה שלי ומחברים שהיו איתי לאורך כל הדרך וליוו אותי באהבה גדולה. הייתי גם בסיאטוציה שלא הייתי אמור לצאת ממנה בחיים, וכל דבר במקרה הזה הוא סוג של ניצחון. זה לא 'לא להיכנע', זה לנסות להתרכז במה שנשאר לך ולא במה שאיבדת. הייתה לי תקופה קשה בבית החולים. לא הייתה רק התקדמות, היו גם אכזבות ונפילות ודברים שהיה קשה לעכל אותם בהתחלה, אבל בחרתי להמשיך בחיים בכל הכוח, למזלי הגדול.

"היום אני נהנה מהדברים הכי פשוטים של החיים, אלה שנראים הכי מובנים מאליהם לכל אחד מאיתנו, כמו למשל ללכת. אני מאוד אוהב את החיים שלי, הם מלאים וטובים ומחייכים אליי, ואני גם יודע ליהנות מהם יותר מאי פעם. בהרצאות שאני מעביר, כשמישהו שנמצא במשבר, בצומת דרכים, בא אליי ואומר שהדברים שאמרתי וסיפור החיים שלי, נתן לו דחיפה בחיים — בשבילי זה המון".

אומרים לך גם שאתה מהווה השראה?

"אומרים לי את זה מדי פעם, אבל זה תמיד מביך אותי נורא. אני לא מתיימר להיות השראה לאף אחד, אלא להתוות דרך, לתת כיוון, פרספקטיבה ופרופורציה לחיים".