שנתיים אחרי המהומות שפרצו בקטלוניה סביב משאל העם לעצמאות, אתמול שוב יצאו המונים לרחובות במחוז הספרדי. מה שעורר את זעם המפגינים היה בשורה שהגיעה ממדריד: תשעה ממנהיגי המאבק לעצמאות קטלוניה נידונו לעונשים של תשע עד 13 שנות מאסר.
שבעת השופטים שדנו באחת מהפרשיות הפוליטיות המטלטלות ביותר שידעה החברה הספרדית בשנים האחרונות קבעו פה אחד כי המנהיגים הקטלאנים שהובילו את המחוז באוקטובר 2017 להכרזה חד־צדדית על עצמאות, בעקבות משאל עם בלתי חוקי, אשמים בהסתה ובשימוש בלתי הולם בכספי ציבור. עם זאת, השופטים קבעו שלא היה במעשי המנהיגים הבדלנים עידוד מתוכנן מראש לאלימות ולכן לא הרשיעו אותם בהמרדה כפי שתבעה פרקליטות המדינה.
האבחנה בין אשמת הסתה לאשמת המרדה הייתה סלע המחלוקת העיקרי בקביעת פסק הדין. היא אולי נראית שולית, אך מבחינה משפטית היא משמעותית ביותר: העונש המקסימלי בגין המרדה חמור הרבה יותר ויכול להגיע ל־25 שנות מאסר.
גזר הדין נמסר לכל אחד מהנאשמים באופן אישי בבתי הכלא שבהם הם מוחזקים. אוריול ג'ונקרס, מי שהיה סגן נשיא המחוז, נידון לעונש החמור ביותר – 13 שנות מאסר. שמונה בכירים נוספים נידונו לתשע עד 12 שנות מאסר ועל שלושה פעילים בדלנים הוטלו קנסות בלבד. בנוסף נגזר על כולם, ללא יוצא מן הכלל, איסור לחזור ולכהן בתפקיד ציבורי. נשיא קטלוניה לשעבר, קרלס פוצ'דמונט, השוהה בגלות בבלגיה, ושבעה מחברי ממשלתו שברחו ביחד איתו, לא הועמדו אמנם לדין, אך בית המשפט במדריד הוציא נגדם צו מעצר אירופי ובינלאומי.
ביום שישי האחרון פורסמה בתקשורת הספרדית הדלפה שלפיה הבדלנים יואשמו בהסתה בלבד, אבל זה לא מנע את התחממות האווירה ברחבי קטלוניה. ההפגנות שהחלו כבר ביום ראשון במרכז העיר ברצלונה התפשטו אתמול בצהריים למוקדים נוספים בבירה הקטלאנית ולערים נוספות ברחבי המחוז.
המפגינים חסמו כבישים, קראו סיסמאות לשחרור ה"אסירים הפוליטיים" ובהמשך אף נחסמו תחנות המטרו ותחנות הרכבות הבין־עירוניות. מוקד הסערה היה בשדה התעופה הראשי של ברצלונה, לשם נהרו אלפי מפגינים במטרה לשבש את התנועה ולזכות בתשומת לב בינלאומית. מאות שוטרים התעמתו עם המפגינים, השתמשו באלות, ועצרו כמה מהם, כשהמפגינים דוחפים אותם בחזרה. בסופו של דבר הצליחו כמה עשרות מפגינים לפרוץ לאולמות הנוסעים ולעורר מהומה. הנהלת נמל התעופה מסרה כי לפחות 20 טיסות בוטלו בגלל המחאה.
חשוב לציין כי לא כל תושבי קטלוניה תומכים בעצמאות. מתוצאות הבחירות האחרונות שנערכו במחוז בדצמבר 2017 עולה כי כמחצית מהקטלאנים הם בעד ספרד מאוחדת ומאשימים את הבדלנים בגרירת המחוז למבוי סתום ולקרע חברתי. אתמול בברצלונה, בלב ההפגנות והכבישים החסומים, חזרו ועלו הטיעונים בעד ונגד. "זה היה צפוי. מי שחושב שהוא מעל החוק צריך לשלם את המחיר. באף מדינה דמוקרטית לא היו נותנים לפוליטיקאים להחליט על עצמאות על דעת עצמם", אמרה ל"ידיעות אחרונות" תושבת העיר אנדריאה מילה. אחרים מרגישים פגועים ומרומים. "קיוונו שהעונש שייגזר יהיה קל יותר. בספרד להיות נגד קטלוניה זה סיפור מוכר של שנים", אמרו מנואל ומרגריטה סררה, שיצאו מהעבודה כדי להפגין.
ומה הלאה? ב־26 באוקטובר מתוכנן יום מחאה רשמי בברצלונה, שאליו אמורים להגיע ראשי ערים של המחוז להפגנה משותפת. ב־10 בנובמבר ייערכו בספרד בחירות כלליות, עובדה שרק מעלה את המתח ומאלצת את המפלגות השונות להתייחס לסוגיה הקטלאנית. באשר למורשעים עצמם, בתוך 30 יום הם רשאים להגיש ערעור לבית המשפט לענייני חוקה. אם צעד זה ייכשל, האפשרות היחידה שתיוותר להם היא לפנות לבית הדין האירופי לזכויות אדם.
