המטרה של גנץ: הליכוד

מי שציפה לשמוע אתמול מבני גנץ התייחסות מפורשת לתוכניותיו למשא ומתן הקואליציוני, נאלץ להסתפק בסיסמה לחיים בעלת מסר חיובי אך נטולת תוכן אקטואלי מהותי. "אנחנו אופטימיים תמיד, זו שיטת חיים", הוא אמר. "אופטימיים ופסימיים חיים אותו דבר, וגם מתים אותו דבר". אלא שב־28 הימים הקרובים, לאחר שיקבל הערב בשעה 20:00 מהנשיא רובי ריבלין את המנדט לנסות ולהרכיב ממשלה, גנץ יצטרך, לפחות מאחורי הקלעים, לזנוח את הסיסמאות – ולהוסיף לצד החשיבה האופטימית גם מהלכים פוליטיים מוחשיים. האסטרטגיה שלו, כך זה נראה, מוכיחה שהוא איננו מפחד מהמוקשים הגדולים ביותר.

איש אינו יודע מה יו"ר כחול לבן מסתיר בשרוולו בשלב זה, אך ההערכה הרווחת היא כי הוא לא יצליח במקום שבו נכשל בנימין נתניהו, ולא יעלה בידיו להרכיב ממשלה עד שהמנדט יפקע. הסיבה לכך היא שאמנם הוא עומד בראש הסיעה הגדולה בכנסת, ואמנם ישנם 65 חברי כנסת שסיעותיהם אינן מעוניינות בממשלת ימין צרה בראשות נתניהו – אך הסיכוי לפשר בין כל אלו, ולהרכיב ממשלה שנתמכת בצורה כזו או אחרת גם על ידי המפלגות הערביות וגם על ידי ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, הוא קלוש ומטה. הדרך לממשלת אחדות, בשעה שנתניהו מחזיק בידיו גוש יציב למדי של 55 ח"כים ממפלגות הימין והחרדים, איננה נראית פשוטה גם היא.

למרות זאת, או אולי דווקא בשל כך, גנץ מתכנן לכוון כבר בהתחלה לאגוז הקשה ביותר לפיצוח – ומיד לאחר שיקבל הערב את המנדט באופן רשמי מידי הנשיא, הוא מתכוון להתקשר לראש הממשלה נתניהו ולמפלגת הליכוד. ניסיונות הגישור בין כחול לבן לליכוד במהלך 28 הימים שבהם היה המנדט בידי נתניהו לא צלחו, אולם גנץ מעריך כי בסופו של דבר לא ניתן יהיה להקים ממשלה בלי הליכוד או חלק מחבריה – ולכן זו החזית שבה הוא צפוי להשקיע את עיקר האנרגיה.

יו"ר כחול לבן צפוי להתקשר באופן אישי לנתניהו, ולהזמין אותו לפגישה במטרה לקיים משא ומתן קואליציוני ישיר בין שתי המפלגות. התנאים של גנץ ברורים: הוא דורש להיות הראשון ברוטציה לראשות הממשלה, והוא אינו מוכן לקלוט באופן אוטומטי את גוש מפלגות הימין־חרדים שאותו מייצג נתניהו. אלא שדרישותיו של נתניהו, מנגד, הפוכות לחלוטין: הוא דורש לכהן בעצמו ראשון במסגרת הרוטציה, ולא מוכן לוותר על חברי הגוש. המבוי הסתום הזה, מעריכים בכחול לבן, לא ישתנה בימים הקרובים, והמוצא יימצא – אם בכלל – רק בימים האחרונים של תקופת המנדט, אם לא אפילו ביום האחרון.

אחד המוקשים הגדולים מבחינת כחול לבן בדרך להקמתה של ממשלת האחדות הנכספת הוא הגוש של מפלגות הימין והחרדים, ומהחזית הזו יצאו אמש מסרים סותרים. מצד אחד, נציגות הגוש ניצלו את ההודעה על העברת המנדט לגנץ להפגנת נאמנותן לנתניהו, והודיעו בזו אחר זו לנשיא כי הוא המועמד מטעמן להרכבת הממשלה – כמעין מסר על כך שהטלת המנדט על יו"ר כחול לבן היא בזבוז זמן. יו"ר הימין החדש איילת שקד אף השתמשה במילים אלו ממש כדי לתאר פגישה עתידית עם גנץ שבה עשויה לעלות אפשרות חבירתם אליו ללא יתר חברי הגוש.

אך מנגד, יו"ר הקואליציה לשעבר מטעם הליכוד, דוד ביטן, העריך אתמול כי לא יתקיים סבב בחירות שלישי, משום שלטענתו הגושים צפויים להתפרק. "אני חושב שתוקם ממשלה ב־21 הימים האחרונים", הוא אמר, בהתייחסו לתקופה שלאחר התקופה שתוענק לגנץ להרכיב ממשלה. "כי אז כולם יהיו בלחץ. גם לא יהיו גושים יותר, כל אחד יהיה מוכן לעשות משהו על מנת שלא יהיו בחירות". אמירה כזו ניתן לפרש בכמה אופנים, ובראשם האפשרות של פירוק גוש הימין־חרדים או פירוק רשימת כחול לבן.

אולם גנץ לא מתכוון לחכות ל־21 הימים הללו, ובטח שלא לסמוך על התגשמות תחזיתו של ביטן. לכן, לאחר שיפנה לנתניהו ולליכוד, הוא מתכנן לפנות אל ליברמן ואל יו"ר העבודה־גשר עמיר פרץ. גנץ צפוי לחזור ולהבהיר כי פניו לממשלת אחדות, אולם הדבר לא ימנע ממנו לקיים סבב של פגישות עם כל הסיעות בכנסת, כולל המפלגות הערביות אך ללא בל"ד. "הוא יזמין את כולם וידבר עם כולם", הסבירו אמש מקורביו, "גם עם אלו שלא יישבו איתנו בממשלה".

האלטרנטיבה מבחינת כחול לבן לממשלת אחדות היא ממשלת מיעוט – כלומר, קואליציה שתורכב מפחות מ־60 חברי כנסת, אך תפעל בתמיכה אקטיבית או פסיבית של סיעות נוספות. מבחינה חוקית, מדובר במהלך אפשרי לחלוטין: הקמת ממשלה אינה דורשת רוב מיוחד בכנסת, ולכן תיאורטית לפחות גנץ יכול להקים ממשלה עם העבודה־גשר והמחנה הדמוקרטי ואולי גם ישראל ביתנו, כל עוד המפלגות הערביות לא יצביעו נגדה. הפלת ממשלה, לעומת זאת, מחייבת רוב מיוחד של 61 חברי כנסת והצגה של ממשלה חלופית – דבר שגוש הימין והחרדים אינו מסוגל לעשות כעת.

איש בכחול לבן לא משלה את עצמו לחשוב שממשלת מיעוט יכולה לתפקד לאורך זמן, ולכולם ברור שמדובר ברעיון בעל ערך טקטי בלבד: הוא מעניק להם קלפים רבים יותר במשחק הפוקר הקואליציוני, והוא עשוי להוביל לכך שחלק מחברי הליכוד יעדיפו לנטוש את נתניהו ולהצטרף לממשלת גנץ כדי לא להגיע לאופוזיציה; בנוסף, אם ממשלה כזו אכן תקום, דחיקתו של נתניהו מחוץ למעון ראש הממשלה, בשילוב עם החלטה אפשרית על כתב אישום נגדו, יכולה להביא לפרישתו מהכנסת – וגם כך להוביל לכניסת הליכוד לממשלה, בלעדיו.

אך למרות זאת, בתוך כחול לבן מתקיים ויכוח פנימי בשאלה האם בכלל יש לבחון אפשרות זו. בכירי הרשימה מסרבים להתייחס לנושא, בטענה כי כל התייחסות כזאת "משחקת לידיו של נתניהו". ישנם גורמים בכחול לבן שמאמינים כי ממשלת מיעוט היא פתרון ראוי במטרה למנוע מערכת בחירות שלישית, אולם מרבית הקולות ברשימה מתנגדים למהלך שכזה, בטענה כי הוא עלול להזיק להם מבחינה אלקטורלית בבחירות הבאות. ההערכה היא כי גנץ בכל מקרה שולל הקמת ממשלת מיעוט – אולם הרבה דברים יכולים לקרות במהלך 28 ימים.