המהלך של יס מאתמול הוא הצעד המעשי הראשון שלה בירידה מהלוויין ובהעברה ההדרגתית של כ־580 אלף מנויים לשירות דרך רשת האינטרנט בלבד. על המהלך היא הכריזה לפני יותר מחצי שנה, והוא אמור להימשך לפי הערכות אופטימיות חמש־שש שנים ולעלות מאות מיליוני שקלים.

רשמית, יס מכריזה שגם אם יחליטו מחר כל המנויים לעבור לשירות האינטרנטי - היא תוכל לעמוד בכך. בפועל, מדבר במשימה כמעט בלתי אפשרית טכנולוגית. כדי לספק שירות טלוויזיה אינטרנטי איכותי באמת למספר כה גדול של מנויים, נדרשת אצל רובם רשת סיבים אופטיים, או ניתוב בשיטה המכונה "מולטיקאסט", המקטינה את ה"פקקים" ברשת. שתי האופציות עדיין רחוקות ממימוש. בבוא הזמן, כיוון שהחברה־האם בזק כמעט ומוכנה להפעלת תשתית הסיבים שלה, שילוב בין שני השירותים בחבילה אטרקטיבית עשוי להיות מנצח ורווחי.

יותר מזה, יס, שהפסדיה הולכים וגדלים, מתכוונת להמשיך ולטפח בינתיים את השירות הלווייני הישן והטוב, ובקרוב אפילו תשיק לו ממשק חדש. היא נוטשת אותו בצער, בגלל כורח, לא משמחה. יש חיסכון במעבר לאינטרנט, אך הוא לא גדול עד כדי הצדקה למהלך כה דרסטי. להפך: לפחות בשנים הקרובות החברה תידרש להפעיל צוותים נוספים, במקביל לקיימים, לצורך תחזוקת המערכת שתאפשר את השידורים בטכנולוגיה החדשה, ועם הזמן תתחיל גם בפירוק הדרגתי של אנטנות הצלחת והציוד של הקודמת.

שירות יס פלוס הוא הניסיון של יס לפנות לקהל צעיר יחסית, מעודכן, שעוקב אחר המגמות בעולם, ושהחל לברוח ממנה לטובת האלטרנטיבות שמציעות פרטנר וסלקום. החיבור עם אפל יצר עבורה לא רק ממשק נוח ומלוטש, שפותח בשיתוף מעצבי החברה מקופרטינו, אלא גם ארומה של חדשנות טכנולוגית וסטייל, שנדרשת לה כיום כאוויר לנשימה בקרב על קיומה.

לגמרי במקרה, אפל, שנמצאת גם היא בתחרות הן בתחום הסטרימרים והן בתחום שירותי הווידיאו, הבינה שכדאי לה לעשות כאן מה שעשתה באייפון - חיבור עם מפעילות כמו יס, שהן יהיו אלה ש"ידחפו" עבורה את מכשיריה.