משרד הכלכלה יוצא להגנת בעלי העסקים בישראל ומגבש הצעת חוק ממשלתית חדשה שלפיה במקרה של הקדמת הבחירות לא יינתן יום שבתון לאזרחי ישראל.

חוסר היציבות הפוליטי מקרב את מדינת ישראל בצעדי ענק אל עבר מערכת בחירות שלישית ברצף. בעוד 12 יום יפקע המנדט שניתן לבני גנץ להרכיב ממשלה, ואם הוא לא יצליח במשימה, לכנסת ה־22 ייוותרו רק עוד 21 יום בטרם היא תפוזר אוטומטית מכוח החוק, ללא כל צורך בהצבעה על פיזורה.

מלבד העובדה שבתרחיש כזה מדינת ישראל תפעל במשך למעלה משנה ללא ממשלה מתפקדת, על פי חוק יסוד הכנסת, המשמעות של בחירות נוספות היא גם יום שבתון - יום חופשה לכלל העובדים במשק. המעסיקים, בעלי העסקים והתעשיינים בישראל ממורמרים מאוד על כך שבשנה האחרונה חויבו לממן מכיסם שלושה ימי שבתון. זה החל בבחירות המוניציפליות לפני שנה, ולאחריהן היו עוד שני ימים בחירות לכנסת.

על פי אומדן שנעשה לאחרונה בהתאחדות התעשיינים, עלותו של כל יום שבתון למשק היא כ־2.5 מיליארד שקלים. מאחר שמדובר ביום חופשה לעובד שלא נגרע מכמות ימי החופשה השנתית, מי שנושא בעלות הם המעסיקים. לצד זאת, שכירים שעובדים ביום הבחירות מקבלים שכר של 200 אחוז, וגם הפער הזה משולם מכיסם של המעסיקים.

החשש של המעסיקים מפני מערכת בחירות שלישית, ויום שבתון רביעי בתוך פרק זמן קצר (כולל הבחירות לרשויות המקומיות), הביא את משרד הכלכלה להכין בימים האחרונים הצעת חוק ממשלתית לביטול יום השבתון. ההצעה, שהיא תיקון לחוק יסוד: הכנסת, קובעת כי במקרה שבו הבחירות לכנסת הוקדמו, ונערכות בטווח של פחות משנתיים מהבחירות הקודמות, לא יינתן יום שבתון ביום הבחירות. הצעת החוק אושרה על ידי הייעוץ המשפטי של משרד הכלכלה וכעת היא נמצאת בבחינת משרד המשפטים.

"הרציונל העומד בבסיס התיקון נובע מהפגיעה במשק, במגזר העסקי ובציבור המעסיקים", אומר שר הכלכלה אלי כהן. "שבתון ביום בחירות גובה מחיר כבד שהמגזר העסקי נדרש לשלם. כשמערכות בחירות מתקיימת בסמוך זו לזו, ובתוך פחות משנתיים בין האחת לשנייה, מדובר בעלויות משמעותיות ובנטל כלכלי בלתי סביר על המגזר העסקי".