נתניהו בנאומו דיבר בחריפות על היותו נרדף. המציאות היא הפוכה. מנדלבליט הוכח כיועץ המשפטי הנוח ביותר שנתניהו יכול לחלום עליו.

כבר בראשית פרשת הצוללות הכריז מנדלבליט שראש הממשלה פטור מאחריות. פרשת יחסי נתניהו–"ישראל היום", המעוררת לא מעט שאלות, בכלל לא נחקרה. בתיק 1000 הוא הסתפק בהפרת אמונים, חרף הנימוקים בעד אשמה חמורה יותר. בתיק 2000, תיק חלש ובעייתי לגופו, בחר מנדלבליט להאשים את נתניהו, שיזם את השיחות עם נוני מוזס, בהפרת אמונים בלבד, בעוד שמוזס מואשם בהצעת שוחד. הנימוק לאבסורד הוא שנתניהו רימה את מוזס ולא התכוון לתת לו דבר. נימוק מוזר זה מעורר חשד לעבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה, אך על כך לא נאמר דבר.

ראש ממשלה יכול לכהן כל עוד לא הורשע בפסק דין חלוט. אבל קיימת אפשרות לטעון שהחוק לא התכוון לחול על ראש ממשלה שלא נהנה מאמון הכנסת אלא מכהן כראש ממשלת מעבר, וכי בג"ץ יחליט כבר כעת שעל ראש הממשלה להתפטר. אפשרות זו נראית לי רחוקה ולא סבירה, אך החלטות בג"ץ הן לא פעם בלתי צפויות.

עניין אחר נוגע לחסינות. עקרונית, נתניהו יכול לבקש שהכנסת תעניק לו חסינות, למשל, על בסיס ההוראה ש"ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או לייצוג ציבור הבוחרים". אך לא ברור כלל אם יש רוב בכנסת למתן החסינות. קשה להצדיק את העמדה שהכנסת הנוכחית בכלל לא מטפלת בנושא, שיכול להישאר תלוי ועומד עד לאחר הבחירות הבאות. אבל אפילו אם יהיה רוב בכנסת בעד חסינות, לא ברור שמתקיימים התנאים הדרושים לכך, שכן גם אם תינתן תגיע לבג"ץ, שתוצאתו כאמור היא בלתי צפויה.

אבל אפילו אם יזכה נתניהו בחסינות (שהיא זמנית ופרוצדורלית בלבד), קיים ספק רב אם בכלל ניתן להטיל על אדם, שכלפיו תלוי כתב אישום בשוחד, להרכיב ממשלה. משמעות הדבר היא שאם הוא יוצב בראשות הליכוד, הרי שהליכוד מתייצב לבחירות הבאות עם מנהיג הסובל מנכות בנוגע ליכולתו להרכיב ממשלה.

למרות כל זה, עומד בעינו הסיכון שנתניהו יבקש לשוב ולהתמודד בבחירות בראשות הליכוד, תוך סיכו י -קלוש ככל שיהיה - להשיג רוב מוחץ שיבטיח לו הן חסינות והן רוב לראשות הממשלה, ומצויד בעוצמה זו ייאבק בפרקליטות ובבג"ץ. צריך לקוות שהליכוד לא ייתן יד להימור המסוכן הזה, שסיכוייו לפגוע בליכוד גדולים בהרבה מהסיכוי לסייע לנתניהו, וכי תימצא דרך לבחור בהקדם מנהיג אחר שיוכל לעמוד בראשו ולסיים בכך את השיתוק הפוקד את המדינה.

הפרקליטות רחוקה מלהיות כליל השלמות, וההדלפות ממנה הפכו למכת מדינה. אולם טענותיו של נתניהו נגד הפרקליטות נשמעו חלולות. הוא תמך בפרקליטות כאשר התנהלו החקירות נגד אולמרט, ואז הוא הפיק מהן את מלוא התועלת. בטענות נגד מערכת אכיפת החוק היה עליו לטפל לפני שנפתחו החקירות נגדו, אלא שאז בחר דווקא להגן עליה. כעת צריך העניין להגיע לטיפולו של המנהיג שיבוא אחריו.