זה קרה לפני כשבועיים: ילנה יצחקבייב (57) נרצחה על ידי בן זוגה סלאביק מבשב (62) בדירתם בפתח־תקווה באקדח שאותו נשא ברישיון במסגרת עבודתו כמאבטח במוסד חינוכי. זה היה מקרה המוות הרביעי מאז 2016 שנגרם מנשק השייך למאבטחים. בין השנים 2002־2013 נורו למוות בישראל 36 נשים וגברים על ידי מאבטחים. "ידיעות אחרונות" מפרסם כאן היום לראשונה כי נוכח המצב הבלתי נסבל הזה יקוצץ ב־50% מספר המאבטחים הרשאים לקחת איתם את הנשק הביתה בתום יום העבודה.

את ההחלטה קיבל השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. בישראל יש היום 27,722 מאבטחים נושאי נשק, גם אחרי שעות העבודה. לפי התוכנית, ביולי הקרוב רק 13,990 יורשו לשאת את הנשק גם בבית, אחרי שסיימו את משמרתם.

ההחלטה מי מהמאבטחים יורשה לחזור עם הנשק הביתה לא נקבעה לפי רמת מסוכנות כלשהי, אלא מכורח הנסיבות. המאבטחים שיידרשו להשאיר את אקדחיהם מאחור הם אלה המועסקים במקומות עבודה שפועלים 24 שעות ביממה, כמו בתי חולים ומוקדי סיור. למאבטחים אלה יש את האפשרות להעביר את הנשק למאבטח שמחליף אותם, או להפקיד את הנשק בכספת, שנמצאת בכל מקום עבודה מסוג זה.

מאבטחים שיורשו לשאת את הנשק אחרי שעות העבודה הם כאלה המועסקים במקומות שבהם הנשק לא מועבר הלאה למחליף, ושבהם אין כספות לאחסון הנשק. למשל: מוסדות חינוך, מקומות בילוי, אולמות אירועים, וכדומה. כן יורשו לקחת את הנשק הביתה מאבטחים שגרים ביישובים שלפי הקריטריונים נמצאים בסיכון ביטחוני.

השר גלעד ארדן | צילום: לע"מ

ההחלטה ולפיה מאבטחים יורשו לשאת את נשקם גם אחרי שעות העבודה התקבלה בנובמבר 2014 על ידי השר לביטחון פנים דאז, יצחק אהרונוביץ', בעקבות גל פיגועים שהתרחש באותה תקופה. זאת בהנחה שנוכחות של יותר כלי נשק ברחובות תסייע למנוע חלק מהפיגועים או לתת להם מענה מיידי. הוראת השעה הוצגה בזמנו כ"תגובה מיידית וזמנית למצב הביטחוני החמור", ומאז הוארכה שוב ושוב.

בתקופה האחרונה דרשו ארגוני נשים לצמצם את ההרשאות לנשיאת נשק. קואליציית הארגונים "האקדח על שולחן המטבח" אף הגישה עתירה לבג"ץ בנושא זה, ובה נטען כי 40% ממקרי הרצח בישראל מבוצעים באמצעות כלי ירייה לעומת 28% במדינות ה־OECD.

ארדן הקים ועדה לבחון סוגיה זו, והיא המליצה לשנות את המדיניות "לאור הרגיעה הביטחונית והערכת סיכונים מחודשת". ארדן אמר אמש: "נוכחות מאבטחים במרחב הציבורי מחזקת את תחושת הביטחון ומסייעת למשטרה במענה מהיר לאירועי טרור. מחובתי לבחון את המדיניות מעת לעת, ולכן הנחיתי לבדוק את האפשרות להפחית את מספר המאבטחים שיורשו לשאת נשק לביתם, כדי לצמצם הימצאות נשק בבתים שבהם אין בו הכרח". לדבריו, החלטתו תביא "לחיזוק נוסף של ביטחון הציבור ותשמור על מכלול האינטרסים הביטחוניים שעליהם אני מופקד".

במשרדו הוסיפו: "צריך ליצור איזונים ובלמים בין השיקול הביטחוני לבין האיום והסיכון מנוכחות כלי נשק במרחב הציבורי".