התשלום הממוצע למובטלים עמד בחודש אפריל על כ־3,500 שקל. אם משקללים את העובדה שהמובטלים שנרשמו בחודש זה קיבלו בממוצע רק 40% מדמי האבטלה החודשיים המגיעים להם, הרי שהתשלום הריאלי לחודש מלא עמד על 3,700 שקל. כך עולה מניתוח "ידיעות אחרונות" לנתוני הביטוח הלאומי. בסך הכל שילם הביטוח הלאומי באפריל כ־3.1 מיליארד שקל לכ־890 אלף מובטלים – מדובר בסכום שכפול מזה ששולם במארס, החודש הראשון של משבר הקורונה ועמד על 1.6 מיליארד שקל.
התשלום הנמוך הוא ביטוי נוסף לכך שמובטלי הקורונה נמנים בחלקם הגדול עם השכבות החלשות בחברה הישראלית ועם מקבלי משכורות נמוכות במיוחד. השכר הממוצע של מובטלי הקורנה עומד על כ־7,000 שקל בלבד בעוד השכר הממוצע למשלם דמי ביטוח לאומי עומד על כ־10,350 שקל, כלומר מובטלי הקורונה משתכרים בממוצע כשני שלישים מהשכר הממוצע במשק.
התשלום הנמוך באפריל נובע במידה מסוימת גם מסיבה טכנית. דמי האבטלה מחושבים לפי ימי עבודה ולא לפי חודשים. באפריל, בגלל פסח, היו 24 ימי עבודה לעומת 26 בחודש רגיל, עובדה שהפחיתה את התשלום ב־7.5%.
הסכום באפריל עדיין מפתיע בגובהו הנמוך, אחרי שבמארס רוב המבוטחים קיבלו דמי אבטלה עבור שליש מהחודש. זאת משום שההוצאה ההמונית של עובדים לחל"ת התחילה באמצע החודש, ומובטלים אינם מקבלים תשלום עבור חמשת הימים הראשונים של החופשה. לכן ניתן היה לצפות שבאפריל התשלומים יעלו ביותר מפי 2 מאלה שששולמו במארס. נראה כי סיבה נוספת לכך שמספר ימי העבודה באפריל היה נמוך יחסית, היא הצורך בהשבת חלק מהמקדמות שניתנו במארס.
עוד נתון שמבטא את העובדה שמובטלי הקורונה מגיעים משכבות השכר הנמוכות ביותר הוא שהתשלום הממוצע ליום למובטל ירד מ־205 שקל בינואר לפני המשבר ל־173 שקל בלבד ליום באפריל.
סיבות נוספות לתשלומים הנמוכים לדמי האבטלה במשבר הקורונה: 56% מהמובטלים החדשים הן נשים, שעל פי נתוני הלמ"ס משתכרות רק כשני שלישים מגברים. בנוסף, 48% מהמובטלים הם בגילי עד 34, כשעל פי כללי הביטוח הלאומי צעירים עד גיל 28 מקבלים חלק קטן במיוחד משכרם. כך צעיר ששכרו 5,000 שקל בחודש יקבל דמי אבטלה של 2,900 שקל בלבד.
סיבה נוספת היא כנראה ריבוי משרות חלקיות בין מובטלי הקורונה.
"האנשים החלשים בחברה הם שנפגעו באופן משמעותי מהמשבר", אומר מנכ"ל ביטוח לאומי, מאיר שפיגלר. "גובה דמי האבטלה על פי החוק הקיים רחוק ממתן מענה. דו"ח העוני האחרון התריע שסכומי הקצבאות לא מספיקים לקיום בשגרה וודאי שלא בשעת חירום".
