בפברואר 2018 נכנס ד"ר לארי נסאר לכלא האמריקאי לרצות 175 שנות מאסר בגין התעללות מינית, ניצול סמכות ומרות בקטינות ב־265 נשים צעירות, חלקן ילדות. פשעים שעשה ללא פיקוח או הפרעה במשך 20 שנים. נסאר היה רופא הנבחרות האולימפיות של ארצות־הברית בהתעמלות. הנפגעות היו כולן מתעמלות מוכשרות מכל רחבי המדינה, נערות צעירות שראו בו אבא שני, מנטור וחוף מבטחים בעולם נוקשה.

השופטת רוזמרי אקווילינה נדהמה, כמו אמריקה כולה מעוצמת הפשעים, דרך עיניהן של 150 "השורדות" הצעירות שהעידו בבית המשפט שתישארנה מצולקות לעד, ולא פחות מכך מקשר השתיקה של איגוד ההתעמלות האמריקאי והעומד בראשו סטיב פני שידע, שתק והשתיק מטעמים כלכליים ומרוע צרוף. קשר השתיקה הזה התאפשר בתרבות שהובילו הזוג קרולי, צמד המאמנים המוכשרים שהגיעו מרומניה והובילו את ההתעמלות האמריקאית לשיאים חדשים בספורט, כמו גם בהתעללות נפשית ופיזית, ואיפשרו לרופא הפדופיל לבצע את זממו בנערות־מתעמלות, חלקן אלופות אולימפיות ידועות.

לארי נסאר הוא ההארווי וויינשטיין של הספורט העולמי ולדאבוני הוא לא היחיד. החשיפה של הסיפור המזעזע הזה התאפשרה, ככל הנראה, בזכות הרוח הגבית והלגיטימציה שהביאה איתה תנועת MeToo שפרצה לתודעה העולמית לפני שלוש שנים.

כאישה בוגרת ומעוצבת שצמחה בבית ליברלי מאוד עם חינוך למצוינות ולעצמאות ועם גב חזק של אבא ואמא פמיניסטיים בהווייתם, נזכרתי בכל אותן פעמים שנחשפתי כנערה, חיילת וספורטאית צעירה להתנהגויות לא ראויות מצד גברים מבוגרים — התנהגויות שדחיתי על הסף בזכות החינוך והחיזוקים שקיבלתי בבית.

כאמא לבן ולבת בוגרים שאלתי את עצמי האם נתתי לילדיי את אותם כלים שקיבלתי בבית, להבחין בין הלגיטימי והרצוי במערכות יחסים אינטימיות לבין המקולקל והחולני במערכות יחסים שאינן בריאות, שאותן צריך לדחות על הסף גם במחיר של קונפליקט, תלונה או ויתור על מעמד לטווח הקצר.

אנחנו רוצים להאמין שהעולם שאחרי MeToo כבר לא ישוב להיות כפי שחווינו בהיבט של תרבות היחסים בין גברים לנשים. ואנחנו בהחלט רואים דור צעיר שגדל על ערכים שוויוניים, שמכבד את זכותן הטבעית של נשים ליחס שוויוני ומכבד. לדאבוני תופעות חשוכות כמו פדופיליה, ניצול סמכות ומרות, ורצח על כבוד המשפחה הן עדיין נחלת הכלל. נראה שהדרך עוד ארוכה־ארוכה. Athlete A על הפרשה, גורם לי כחלק מהמנהיגות החברתית והספורטיבית בישראל, להרגיש שיש לי חלק באחריות לספק לספורטאיות ביטחון ולבנות עבורן גשר לפרום את קשר השתיקה.

הספורט הישראלי עוד לא עשה מספיק בתחום הזה לאורך השנים. אבל בינואר 2018 הקים הוועד האולימפי הישראלי את הוועדה לשוויון מגדרי שבראשה עומדת תא"ל במיל', סוזי יוגב, שהשיקה את האמנה לשוויון מגדרי ומוגנות, ויחד עם משרד הספורט שמנו למטרה לחנך ולהדריך את הצוותים המקצועיים על "עשה ואל תעשה", לבנות מנגנוני בקרה והגנה לספורטאיות ולספורטאים ולהנגיש את התמיכה בנפגעות בכל פלטפורמה אפשרית.

האחריות של כולנו, גברים ונשים כאחד, לדאוג למגר את תופעות האלימות המינית בחברה שלנו, ולשלול כל לגיטימציה של קיומן במישורי החיים השונים.

• הכותבת זוכת המדליה האולימפית הראשונה לישראל, מנהלת החטיבה המסחרית של ענני תקשורת, מומחית ליזמות ולפיתוח עסקי, יו"ר הוועדה המקצועית של הוועד האולימפי בישראל