ארבע שנים בכלא למעורב בפיגוע בברקן
משפחתה של קים לבנגרונד ז"ל שנרצחה בפיגוע התנגדה להסדר הטיעון שהושג עם מוחמד חורסה, ובית המשפט החמיר את העונש • יותר מ־95 אחוזים מתיקי הטרור העממי ביהודה ושומרון נסגרים בהסדרי טיעון
בית המשפט הצבאי בסאלם גזר אתמול 48 חודשי מאסר בפועל ועוד 12 חודשי מאסר על תנאי על מוחמד חורסה (26) מהכפר שוויכה, שידע על כוונתו של המחבל אשרף נעוואלה לבצע בשנת 2018 את הפיגוע באזור התעשייה ברקן, שבו נרצחו קים לבנגרונד (28) וזיו חג'בי (35) ז"ל, אך לא דיווח על כך.
על פי הסדר הטיעון שהושג עם הפרקליטות הצבאית אמור היה חורסה – שהורשע בסעיף של אי־מניעת פשע – להישלח לעונש של 36 חודשי מאסר בלבד. רפי לבנגרונד – אביה של קים ז"ל – בסיוע עו"ד חיים בלייכר מארגון "חוננו", התנגד להסדר ובית המשפט אכן דחה אותו והחמיר את העונש.
"גם 100 שנות מאסר לא יעזרו לנו, אבל אולי למשפחות אחרות", אמר רפי לבנגרונד בתגובה. "טוב שהחמירו בעונש, אבל זה לא מספיק. אם רוצים להמשיך לחיות פה ולדאוג לנכדים ולילדים שלנו, צריך להחמיר בצורה רצינית. הוא היה צריך לקבל 15 שנה לפחות, עונש כזה יגרום לאנשים לחשוב אלף פעם לפני שהם עושים משהו".
לפי נתוני משרד המשפטים, שהתקבלו לבקשת ארגון "לביא" והגיעו לידי "ידיעות אחרונות", כמעט כל תיק של טרור עממי נסגר בהסדר טיעון. מהנתונים עולה שבשנים 2019־2020 נפתחו 262 תיקים בגין השלכת בקבוקי תבערה, ורק ארבעה מהם עדיין לא נסגרו בהסדרי טיעון. מתוך 419 תיקים של יידויי אבנים, תשעה בלבד לא נסגרו בהסדר טיעון.
"מדובר במספרים חריגים מאוד", הבהיר אתמול גורם משפטי. "חשוב להדגיש שעונשו של הנאשם בהכרח קל יותר בהסדר טיעון, מאשר אם היה מנהל את התיק עד הסוף. הדחף לסגור הסדרי טיעון נובע מלחץ של כלל המערכות, משטרה, תביעה ובית המשפט, לחסוך במשאבים, ובסופו של דבר המחיר שמשלמים על חיסכון במשאבים מביא לפגיעה קשה בהרתעה".

