עיתונות צהובה

החיבור בין פוליטיקה לאוכל שמונח אצלנו בצלחת הוא משהו שרובנו מעדיפים, אם אפשר, פשוט להתעלם ממנו. פוליטיקה היא עסק רווי אינטרסים אישיים ושחיתות – ההפך ממעורר תיאבון – אבל מדי פעם אין ברירה אלא לשים לב להשפעתה. הנה, רק החודש גילינו ששיקולים פוליטיים השפיעו על סימוני המזון האדומים על האריזות. משהו שנתפס כמהפכה חיובית שתעזור לצרכן לבחור אוכל טוב יותר עבורו התברר כמהפכה שתעזור לצרכן לבחור טוב יותר עבור השר ועוזרו.

נדמה שההתערבות הפוליטית המשמעותית ביותר בתפריטה של אומה התרחשה בארצות־הברית של שנות ה־70 – ואת תוצאותיה אוכל העולם כמעט מדי יום גם 50 שנה אחרי. בעקבות ההתערבות הפוליטית ההיא, מגדלת ארצות־הברית מאות מיליוני מטרים מעוקבים של תירס מדי שנה – הרבה מעבר למה שתושבי ארה"ב מסוגלים לצרוך. התירס הגדל בארצות־הברית הוא לא התירס החמוד שאוכלים בקלחים על חוף הים, אלא תירס שמתאים לתעשייה ולעיבוד. כמויות התירס האדירות האלו, שהציפו את השוק, הן צונאמי של קלוריות זולות שחתומות כמעט לבדן על מגפת ההשמנה האמריקאית.

מאחורי גידול התירס הסיטונאי עומדים הנשיא ניקסון ושר החקלאות שלו ארל בוץ, שהחליטו ב־1972 למכור את רוב הדגנים האמריקאיים לברה"מ, עסקה שהזרימה מאות־מיליוני דולרים ללובי מגדלי הדגנים האמריקאי אבל גרמה לאינפלציה חסרת תקדים במחירי המזון בארצות־הברית, שסבלה ממחסור. תוך שנה המחירים הכפילו את עצמם – נסו רק לדמיין איך היו מגיבים לעלייה כזאת בארץ. "שוד הדגנים הגדול" כינו אז את המכירה המפוקפקת, וכיסאותיהם של בוץ וניקסון התנדנדו. השניים, רפובליקנים אדוקים שהאמינו בשוק חופשי, לקחו פניית פרסה דרמטית; הם ביקשו מהחקלאים לגדל כמה שיותר ולא לחשוש מהצפת השוק. הממשלה תסבסד כל עודף שיישארו איתו. "לגדול או לחדול", אמר בוץ וביקש מהם להפוך את החקלאות האמריקאית לתעשייה.

החקלאים בארצות־הברית האמינו לרגע שיש להם סוף־סוף הזדמנות נדירה להתפרנס בכבוד ובביטחון, ועברו לגדל בעיקר דגנים, ובראש ובראשונה תירס וסויה. החקלאות הקטנה והמגוונת גוועה במהירות ואת מקומה החליפה מונוקולטורה אלימה ואכזרית לסביבה. מיליארדי דולרים משמשים עד היום מדי שנה לסבסוד כמויות הדגנים הלא־באמת נחוצות האלה, אבל לא מחלחלים למטה עד לעובדים הקטנים אלא נתקעים למעלה, בתאגידי המזון האדירים שבעצם מנהלים את החקלאות האמריקאית.

התירס המתועש והזול, שהציף את השוק בהמוניו, הביא לבסוף להורדת המחירים, אבל לא הייתה לו השפעה על מחיר הגזר או העדשים אלא בעיקר על מחירי האוכל המהיר, התעשייתי, רווי הקלוריות, השומן והמלח, שאיש לא באמת אמור לצרוך. רק בבחירות האחרונות ניסה טראמפ שוב להזרים כספים נוספים לחגורת התירס האמריקאית בתקווה שאלו ייתנו לו עוד ארבע שנות נשיאות. זה, כידוע, לא עזר.

בארץ החקלאות עדיין לא עברה מהפכות מהסוג הזה, והיא נחשבת איכותית. התירס שגדל כאן לא מכסה מרבדי ענק וחלק לא מבוטל ממנו הולך לצריכה כפי שהוא ולא לתעשיית המזון. אבל גם את התירס המקומי אפשר לדרג. יש תירס מתוק, שהוא לא מתוק בכלל, ובשנים האחרונות ישנו התירס הסופר־מתוק, שהוא נהדר!

את התירס הסופר־מתוק אפשר למצוא תחת מותגים שונים כמו תירס גילי (לרוב צהוב או דלמטי) ותירס יעקובוביץ' (לרוב לבן). וכמובן שתירס אורגני הוא תמיד סופר־מתוק. ברגע שנחשפים לתירס מהזנים האלו, אי־אפשר יותר לחזור אחורה. וגם אין סיבה.

לרגל עונת התירס הנהדרת, הנה כמה מתכונים שחוגגים את התירס הסופר־מתוק הטרי. זה שאפשר לאכול מהקלח בלי לבשל בכלל כי הוא לגמרי פריך ורענן.

תירס על הגריל עם מיונז וצ'ילי ופרמזן

תירס בסגנון הוואנה קפה, עובר צלייה קלה על הגריל ואז נמרח בתערובת של צ'ילי, מיונז, שמנת וכמון, ונבזק בערימה יפה של פרמזן מגורר וצ'ילי גרוס. מגישים את כל היופי הזה עם טריז של ליים טרי, שלמזלנו חזר למדפים. מדובר בתענוג קיצי נפלא שחשוב להתאמץ בשבילו להשיג תירס ראוי ולא אחד עצי ותפל.

האם כדאי לבשל במים קודם? רק אם התירס שלכם ותיק, מכווץ ועצוב. אם השגתם תירס סופר־מתוק (ראו הקדמה) אין צורך להעמיס עליו גם בישול.

החומרים:

5 קלחי תירס טרי

קצת שמן זית

מלח

לרוטב:

2 כפות מיונז

4 כפות גדושות שמנת חמוצה

2 כפות רוטב צ'ילי מתוק

נגיעה כמון

קצת מלח

לפיזור מעל:

גוש קטן של פרמזן

צ'ילי גרוס אם אוהבים

להגשה: ליים חתוך לחמישה

הכנה:

מחממים גריל או מחבת גריל. מורחים שכבה דקה של שמן זית על הקלחים וכשהמחבת או הגריל רותחים מניחים את התירס בשכבה אחת ונותנים לקלחים לקבל חריכה שחורה ויפה מכל צדדיו.

בינתיים מערבבים את חומרי הרוטב.

כשהתירס מוכן מורחים מהרוטב על כולו. כן זה יהיה קצת מלכלך. אפשר להעמיד אותו על ראשו אבל לא חייבים. שילכלך. מגררים ערימה של פרמזן על הקלחים המרוטבים ומפזרים טיפונת צ'ילי גרוס.

מגישים עם חתיכת ליים.

סלט תירס טרי עם כוסברה ופלפל חריף

יש משהו שמרגיש קצת בזבזני בהורדת גרעיני התירס מהקלח אבל צריך לזכור שאולי הנפח יורד, אבל כמות האוכל לא באמת משתנה ואילו כמות החתיכות בין השיניים יורדת משמעותית. ובכל מקרה, הקלח מנוצל להשבחת מרקים (ראו מסגרת).

גרעיני תירס טריים, לא מקופסה, הם בסיס מדהים לסלטים טריים עם גוון לטיני. אפשר לשלב פה קוביות של פירות קיץ (אם ירד להם קצת המחיר), הרבה עלים של כוסברה, ליים או לימון, או בכלל לצוות אותם עם גמבה ורוקט ושבבים של פקורינו. אבל שוב, העיקר הוא לבחור תירס מעולה ומתוק.

החומרים:

גרעינים מ־7 קלחי תירס (אם הוא טרי ומאוד מתוק לא צריך לבשל. אם לא, לבשל במים רותחים עם מלח למשך 2 דקות)

1 בצל סגול גדול חתוך לקוביות קטנות

1 פלפל ירוק חריף או לא חריף, חתוך לקוביות

עלים מ־1/2 צרור כוסברה

אפשרות: 1 נקטרינה או 1/4 אננס גדול חתוכים לקוביות קטנות

לרוטב:

3 כפות מיץ ליים או מיץ לימון טריים

6 כפות שמן זית

1/2 כפית דבש או סילאן

מלח

הכנה:

מערבבים את כל מרכיבי הסלט למעט הכוסברה וחומרי הרוטב.

מערבבים בקערה את כל החומרים של הרוטב. הדרך הנכונה היא להוסיף את שמן הזית בסוף, בקילוח דק, תוך כדי טריפה עד שהרוטב מסמיך.

יוצקים את הרוטב על הסלט ומערבבים. מוסיפים את הכוסברה ברגע האחרון.

קרפים של תירס ומייפל

מתכון מפעם, של מסעדת Bubbles במיין. אין שום צורך למלא אותם. הטעם שלהם הוא כמו של לביבה עשירה. חשוב שבלילת התירס והחלב תנוח במקרר לחצי שעה, ואז תיבחש היטב.

חומרים:

4 ביצים גדולות

1 כוס גרגירי תירס טרי ומתוק

1/2 כפית מלח

1 ו־1/2 כוסות קמח תופח

1/2 כוס קמח תירס אינסטנט (כלומר, טחון דק)

2.25 כוסות חלב או שמנת 15%, או חצי־חצי. גם אשל או לבן הולכים כאן נפלא

30 גרם חמאה מומסת

2 כפיות סירופ מייפל, טהור

הכנה:

שמים במעבד מזון או בבלנדר חזק את גרגירי התירס ואת הנוזל החלבי המועט שנותר על הקלח (בלי הקלח!)

מוסיפים את החלב, השמנת או הלבן, או תערובת מכולם. מוסיפים מחצית מן החמאה המומסת.

מערבלים, לקיצוץ הגרגירים. מוסיפים בהדרגה את כל יתר החומרים. משהים לחצי שעה במקרר ובוחשים שוב.

יוצקים למחבת בקוטר 24 3 כפיות שמן. מחממים מאוד. יוצקים תרווד מלא מתחתית הבלילה אל מרכז המחבת. אם סמיך מדי מדללים במעט חלב ואם דליל מדי – מוסיפים כף או 2 של קמח תירס.

כשהבלילה מבעבעת – הופכים אותה במרית. וכשמזהיב – מסירים מהאש.

מגישים עם מה שרק רוצים.

לשדרוג קסם של מרקים:

אם יש לכם חברים בשלנים מדרום או ממרכז אמריקה, כנראה שתכירו את זה: הכניסו קלחי תירס מכורסמים או שלמים לתוך המרק שלכם, והוא יהפוך לקוסמת מקורנלנד.

מן התירס הטרי והמבושל הסירו בסכין חדה לאורך את הגרגירים, אבל לא בקנאות. הותירו מעט בשר תירס על הקנה. חצו לשניים. שימו בכל מרק שהוא מיד בהתחלה. כמה לשים? כמה שיש מקום. הקלחים וחצאי הגרגירים יפרישו ניחוח וטעם לתוך המרק כל זמן הבישול.

אפשר גם לזרוק לסיר חצאי קלחים שלמים או מחצית מכמות הגלעינים שנחתכו לאורך מן הקלח כמפורט למעלה. טעים, טעים, טעים.

לה–פמיליה בוחרת

לפניכם שני מוצרים חדשים שזכו לקליטה נרגשת אצל בני משפחתנו. עכשיו עלינו לרוץ לקנות עוד, ואנו אסירות תודה.

גלידת פרווה של בן אנד ג'ריס מחלב שקדים ושוקולד עם ליבת קרמל מלוח. הדגש הוא על הקרמל. זה כי הנכדה האהובה אלרגית לכל מוצר חלבי, ושנים מביטה בכיליון נפש אל הקרמל המלוח בגלידות ובעוגות. היא חיסלה מכל שלם והודיעה שהקרמל במציאות עולה על כל חלום ודמיון.

את המשקאות המוגזים של 'לה קרואה' (La Croix) בטעמי פירות חטפו מיד כל נשות המשפחה ה"שומרות". גם אנו נהנינו, במיוחד מהסודה החזקה במיוחד. המשקאות אינם ממותקים ומפיצים רק עננת ארומה של קוקוס או ליים. אישית, לבשלה שבינינו קשה לפענח מה מספק כאן, אבל מול הבנות, מי תוכל לעמוד. מלבד זאת – הכנו קוקטיילים עם שזיפים אדומים מעוכים, נגיעה של מייפל ושתי נגיעות ג'ין. להשיג בסניפי טיב טעם ובחנויות מובחרות. וקבלו באותו מחיר גם אזהרת טרנד: עננת הקוקוס־לימון־גרגירים־מנדרינות תציף אותנו הקיץ.