"גם הבית שלנו קרס, וגם הבטחות הסיוע"

זה קרה לפני כחודש: בניין מגורים ברחוב סרלין בחולון קרס, עשרות משפחות נותרו ללא קורת גג. משרד השיכון והעירייה הבטיחו לסייע לדיירים הנואשים, קבעו את גובה הסכום, אבל עד היום לא קיבלו הדיירים אפיל שקל. "עשו כותרות על הגב שלנו ואחרי זה פשוט הפקירו אותנו", הם אומרים בזעם.

הכל התחיל כאשר דייר בבניין ניסה לפתוח דלת בדירתו, ומשלא הצליח הזעיק צוות כיבוי שקבע כי הבניין נמצא בסכנת קריסה מיידית. הדיירים הצטוו לעזוב בתוך דקות ונאלצו להותיר מאחור את כל רכושם. חלקם אפילו לא הספיקו לקחת את הארנק.

יומיים לאחר מכן התברר עד כמה החלטת קצין הכיבוי הייתה נכונה: שמונה דירות בעורף הבניין ברחוב סרלין 38 קרסו. שמונה דירות בחזית הבניין, וכן 16 דירות בבניין הסמוך (בסרלין 36) הוכרזו בסכנת התמוטטות והדיירים לא הורשו להיכנס כדי לאסוף את חפציהם. 28 משפחות נותרו ללא קורת גג (ארבע דירות לא היו מאוכלסות).

בעירייה הכריזו כי בכוונתם לבנות את הבניין מחדש במתווה של פינוי־בינוי, וראש העיר מוטי ששון הבטיח לחלק למשפחות מיליון שקלים שבעזרתם ישכרו בינתיים דירה. שר הבינוי והשיכון זאב אלקין הכריז כי יקציב סכום זהה. אבל ההבטחות נשארו תלויות באוויר.

צילום: מאיר תורג׳מן

"איבדנו את הבית, הבטיחו לנו עזרה, אבל נעלמו והפקירו אותנו", אומרים כעת הדיירים המיואשים. "גם הבית קרס וגם הבטחות הסיוע. האנשים החשובים עשו כותרות על חשבוננו ואנחנו הפכנו לפליטים".

מדובר במשפחות שלחלקן יש ילדים קטנים וכן בדיירים קשישים וחולים. למרביתם אין כסף לשכור דירה, ולצד המצוקה הזו הם צריכים להמשיך לתפקד: ללכת לעבודה, לקחת את הילדים לבתי הספר. חלקם איבדו רכוש בשווי של עשרות אלפי שקלים כמו רהיטים ומוצרי חשמל, שלא לדבר על חפצים עם ערך נוסטלגי כמו תמונות ומזכרות.

גם אם ישכירו דירה יהיה עליהם להוציא כסף לרכישת ציוד, ריהוט וביגוד – כסף שאין להם. "יצאנו עירומים מהסיפור הזה", הם אומרים, ובהיעדר קורת גג הם נאלצים לבקש מקרובי משפחה או מחברים לארח אותם בינתיים, לישון על מזרנים בסלון.

סיוון אלגריסי, אמא לשני ילדים קטנים: "ריבונו של עולם, מדינת ישראל והעירייה לא מסוגלות לסייע למשפחות שנותרו חסרות בית ונזקקות לחסדים מצד אנשים טובים?"

צילום : ידיעות אחרונות

בכיר במשרד השיכון אמר: "יש חשש לקריסת בניינים נוספים. אז מה, ניתן שכר דירה לכל מי שיישאר בלי בית?". אלגריסי מתפוצצת מכעס כשהיא שומעת את דבריו: "הרי אנחנו אזרחים נאמנים, עובדים ומתפרנסים. מציגים אותנו כאילו אנחנו רוצים לסחוט את המדינה. הרבה דיירים נקלעו בגלל המצב למצוקה נפשית קשה, ואף אחד מהרשויות לא מגיע אפילו לעודד או לתת חיבוק. כולם מתנערים מאיתנו".

בשבוע שעבר הותר לדיירים שדירותיהם לא קרסו להגיע לזמן קצר ולאסוף את רכושם, מהלך שמציל אולי את הרכוש אבל מעמיד אותם בבעיה כפולה: גם אין להם איפה לגור וגם אין היכן לאפסן את תכולת הדירה.

"אולי עדיף שהייתי נשארת בדירה ושהיא הייתה קורסת עליי מאשר להישאר חסרת בית ולמצוא את עצמי מתחננת לעזרה", אמרה בייאוש אחת מהן, אם לילדים.

אחת הדיירות שהגיעו לאסוף חפצים היא אושרה וליקסון (65) שגרה בדירתה 22 שנים. היא מעשנת בשרשרת ופורצת בבכי קורע לב. "עבדתי קשה כל החיים כדי להרים את הראש מעל המים. בגלל המחשבה שאין לאיפה לחזור בסוף היום אין כעת את הכוח הנפשי אפילו ללכת לעבודה. מבחינת הרשויות אנחנו צרה", היא אומרת, ומספרת כי איבדה את החשק אפילו לקחת את הציוד מהדירה. "עברנו אסון, זה הרגע של נבחרי הציבור לגלות מנהיגות ולעזור לנו", אומרים הדיירים המיואשים.

ממשרד השיכון נמסר כי הסכום יועבר, אבל לא כסיוע לשכר דירה אלא למימון תוכנית בניית הבניין מחדש. אלגריסי: "זה יפה, אבל בינתיים אין לאנשים איפה לשים את הראש בלילה. הצילו אותנו מלהיקבר בהריסות אבל הורגים לנו את הנפש".

מעיריית חולון נמסר כי משרד השיכון חזר בו מהבטחתו, וכי גם לה, כמו למשרד השיכון, יש בעיה משפטית בהעברת הכסף לשכירות. עוד נטען כי הנושא נמצא "בטיפול בעדיפות גבוהה מול משרד הפנים". הבוקר מתכננים הדיירים להפגין מול העירייה.