מותו של מלך מחזות הזמר

הסטיבן סונדהיים, המלחין היהודי שהיה אחד מאבני התרבות האמריקאית במאה ה־20 ושינה את פניה של ברודוויי – נפטר שלשום בביתו בקונטיקט בגיל 91.

היוצר המבריק היה כותב השירים והמלחין המוערך ביותר בברודוויי לאורך עשרות שנים. בין היתר כתב מילים ולחנים למיוזיקלים מיתולוגיים כמו "סיפור הפרברים", "ג'יפסי", "סוויני טוד", "קומפני", "מוזיקת לילה זעירה", "יום ראשון בפארק עם ג'ורג'" ו"אל תוך היער".

במהלך הקריירה שלו זכה בעשרות פרסים, כולל החשובים ביותר – אוסקר, גראמי, פוליצר וטוני. ב־1993 קיבל את אות הכבוד של מרכז קנדי על מפעל חיים, ב־2010 נקרא על שמו אולם תיאטרון במנהטן וחמש שנים לאחר מכן העניק לו הנשיא דאז אובמה את מדליית החופש הנשיאותית – העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות־הברית.

סודנהיים היה הומו ויצא מהארון רק בשנות ה־40 לחייו. בגיל 87 נישא לבן זוגו ג'פרי סקוט רומלי.

ילדותו לא הייתה פשוטה. אביו, בעלים של חברת ביגוד, עזב את הבית כשהוא היה בן עשר. באוטוביוגרפיה שלו סיפר סונדהיים כי אמו זילזלה בו ופלירטטה איתו מינית. למרות זאת הוא תמך בה כלכלית כל חייה. במקום להכיר תודה היא כתבה לו: "החרטה היחידה שיש לי בחיים היא שילדתי אותך".

עם זאת, הוא חייב לה כנראה את הקריירה שלו: אמו הכירה לו את חברתה דורותי המרשטיין, שבעלה היה כותב התמלילים אוסקר המרשטיין. בין סונדהיים לבין בני הזוג נוצרו יחסים חמים וקרובים, והם סייעו לו להיכנס לעולם הכתיבה המוזיקלית.

סונדהיים, שלא השאיר אחריו ילדים, היה פעיל עד סוף ימיו. לפני מספר ימים העניק ראיונות לתקשורת וביום חמישי חגג עם חברים את חג ההודיה.

"מלחין ותמלילן חסר תקדים", צייצה הילארי קלינטון, חובבת ברודוויי ידועה. "סטיבן סונדהיים הסעיר את נשמתנו, הרחיב את דמיוננו והזכיר לנו שאף אחד לא לבד. הוא שינה את התיאטרון ואת התרבות שלנו עם האמנות שלו, ההומור שלו והלב שלו".