צילום: יחסי ציבור

מלכת הברבורים

אירינה קולסניקובה נחשבת לבלרינה מספר 1 בעולם. רגע לפני שהיא מגיעה אלינו להופעות עם להקת המחול סנט פטרבורג והמופע "אגם הברבורים", היא מספרת איך זה לנדוד עם בתה הקטנה בכל העולם ונזכרת באודישן שלא עברה כי היא "שמנה מדי"

יניב חלילי, לונדון
21.10.18

ממש כמו בסרט הוליוודי מתוסרט היטב, אירינה קולסניקובה זוכרת היטב את הרגע שבו נדחתה בבוז. היה זה כשקולסניקובה ערכה מבחנים ללהקת קירוב, מלהקות הבלט הנחשבות בעולם. היא הייתה נערה מתבגרת, רקדנית בלט בהתהוות, ובלהקה אמרו לה שהיא "שמנה מדי" להיות בלרינה. אז קולסניקובה ארזה את נעלי הבלט שלה והלכה לטופף על בימות אחרות. היום, בגיל 38, קולסניקובה היא הפרימה בלרינה של להקת הבלט סנט פטרבורג ונחשבת לבלרינה הטובה בעולם.

 

מבקרי הבלט בעולם עומדים בתור כדי לחלוק לה כבוד ולהרעיף עליה מחמאות. מגזין המחול "סטייג'" קבע בכותרת הביקורת ליצירה "אגם הברבורים" שקולסניקובה מככבת בו: "אירינה קולסניקובה היא מלכת הברבורים". בדיילי אקספרס הבריטי ערכו צילומי אופנה בכיכובה של קולסניקובה, כיאה למעמדה כדיווה. הכרטיסים להופעות של להקת הבלט שלה נחטפים מראש כאילו היה מדובר בקונצרט של כוכבת פופ.

 

עכשיו היא כבר בקושי זוכרת את הדחייה ההיא, של קירוב. "הייתי מאוכזבת, בטח. משאת נפשי הייתה להתקבל ללהקה המפורסמת. אבל היום אני לא מתחרטת שזה לא קרה – כי הצליח לי. קירוב הצליחו בזכות עצמם, עם הכישרונות שלהם. אם הם היו מזמינים אותי להופעת על תקן כוכבת אורחת, הייתי נעתרת לכך".

 

אבל נראה כי קולסניקובה לא צריכה להתקרב לקירוב. היא זוקפת הצלחה של להקה שלמה על שמה. להקת הבלט סנט פטרבורג — שתופיע בישראל בנובמבר, היא אחת מלהקות הבלט הנחשבות והטובות בעולם. בתקופת המלחמה הקרה, נחשבה הלהקה למקור גאווה ועוצמה לשלטון הסובייטי. בישראל תופיע הלהקה ב־12 עד 21 בנובמבר, תפתח את סדרת המחול של היכל אמנויות הבמה בהרצליה, ומשם תמשיך לירושלים, באר־שבע, אשדוד וחיפה. קולסניקובה הגיעה לשפיץ של הנעל כבר בגיל 21, כשקיבלה את תפקיד הפרימה בלרינה של הלהקה הנחשבת. "אני זוכרת שחששתי מהאחריות הגדולה שהונחה על כתפיי", היא מספרת. "שמחתי שהתקבלתי ללהקה, שניתנה לי האפשרות לפתח את עצמי ולעבוד עם המורים הטובים בעולם. אבל לעבוד בלהקה פרטית זו חוויה שונה מאשר להיות רקדנית בלהקה שממומנת על ידי המדינה. בלהקה של מדינה יש פוליטיקות ואתה צריך לנתב את דרכך ביניהן כדי למצוא את מקומך. בלהקה פרטית אתה נדרש להוכיח את הכישרון שלך על הבמה. רק כשאתה מוכיח את כישוריך, אתה מקבל מקום ומעמד כפי שקיבלתי. אבל אני אשקר אם אומר שהחלום שלי היה להיות פרימה בלרינה. בילדותי, רציתי רק לרקוד. התאמנתי מדי יום במשך שנים והייתה לי אמביציה גדולה. דווקא עכשיו, כרקדנית מקצועית, אני עובדת פחות קשה מאשר בצעירותי. נטל ההוכחה אז היה כבד יותר".

 

כפרימה בלרינה, קולסניקובה היא הכוכבת הראשית של הלהקה. מלבד תפקידים ראשיים שהיא קוטפת בקלות, קולסניקובה הפכה גם לפנים של סנט פטרבורג ולעיתים לסיבה העיקרית שהקהל בוחר לצפות בהופעות הבלט של להקתה. "נכון, נותנים לי לעשות מה שאני רוצה כבלרינה, אבל יש ממד של אחריות מאוד כבדה. כשיש הפקה חדשה, אני מקבלת את התפקיד הראשי וצריכה להתאמן קשה כדי לספק את הסחורה".

 

הלהקה של סנט פטרבורג מתמחה בבלט קלאסי, בשואו גדול שפורץ את תקרת האולם. "אגם הברבורים", המופע שהעלתה הלהקה בלונדון ושאיתו תגיע גם לישראל, הועלה באלפי הפקות אחרות. עם זאת, ההפקה של סנט פטרבורג וההופעה המלוטשת של קולסניקובה כאודט/אודיל - הופכות את המופע למרהיב. בישראל תופיע קולסניקובה גם בהפקת "דון קישוט" של הלהקה.

 

בתה בת הארבע, וסיה, נוסעת עם אמא להופעות בכל העולם ומתחילה לגלות בעצמה כישרון. "היא מתחילה לגלות כישורי ריקוד טובים ואני שוקלת לשלוח אותה לבית ספר לבלט. אני לא אעצור בעדה, אם היא תרצה להיות בלרינה. יש לא מעט קשיים באימהות כפרימה בלרינה – לפעמים אני נמצאת בדרכים במשך חודשיים רצופים, אבל בתי נמצאת איתי. אין סיכוי שאשאיר אותה לבד תקופה כה ארוכה".

 

נשמע שאת צריכה לבצע ויתורים רבים.

 

“פרימה בלרינה צריכה המון משמעת עצמית. אני משלמת מחיר לא קטן – עייפות פיזית רבה שנגררת ונמשכת לאורך תקופת המופע, למשל. אם אני חולה, אני חייבת להבריא מהר. אני נמצאת כל הזמן בדיאטה ומקפידה על תזונה בריאה מאוד. יש דברים רבים שאני לא מכניסה לפה".

 

אולי כוסית וודקה?

 

"לא תאמין, אבל בניגוד גמור לשורשים הרוסיים שלי, אני לא שותה. אפילו לא וודקה. אתה מבין איזה מחיר אני צריכה לשלם?"