ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    לורן ג'ונס
    24 שעות • 30.08.2016
    הפקולטה למדעי אמריקה
    התקציבים הגדולים ואמצעי הלימוד המשוכללים בארה"ב גרמו להם לקנא, אבל טגיסטו איילי ואורית מולווידזון, הזוכים במסלול למדעים בתחרות המורה של המדינה, חזרו דווקא מעודדים מהביקור מעבר לים. "למורים שלנו אין במה להתבייש. הם יכולים להיות גאים בהישגים שלהם גם כשמשווים אותם לאמריקה"
    אמיר קמינר

    כשהמורים טגיסטו איילי ואורית מולווידזון האזינו להרצאה של דרק מולר – בלוגר, יוטיובר ופרשן מדעים – בכנס לחינוך מדעי שנערך לאחרונה בדנוור, קולורדו, הם התקשו להסתיר את התפעלותם. "אני אמנם מכיר את ההרצאות של דרק מהיוטיוב, אבל עדיין התרשמתי מאוד", מספר איילי. "מולר מצליח לקחת כל מיני דוגמאות פשוטות, ובאמצעותן ללמד תופעות פיזיקליות. יש לו חשיבה מאוד יצירתית. הוא הבהיר לנו שלא תמיד יש צורך במעבדות משוכללות ויוקרתיות כדי ללמד. באמצעות קפיץ שנמתח ונסגר ויורד בעצמו במדרגות, הוא מלמד, למשל, על כוח המשיכה, על כוח אלסטי ותנועה הרמונית".

     

     

    לורן ג'ונס
    לורן ג'ונס
     

    "מולר מלמד איך לשאול שאלות ואיך לגרות תלמיד למצוא תשובה", אומרת מולווידזון. "הוא גורם לך לחשוב ויודע איך להנגיש את המדע. בהרצאות שלו בכנס לא נשאר מקום פנוי. אנשים ישבו על הרצפה ולא רצו לעזוב גם אחרי שסיים להרצות. העיניים של כולם ברקו. התמלאתי קנאה ביכולות שלו לרתק ולהלהיב. להדגים דבר פשוט, כשאתה אומר: 'איך לא ראיתי אותו קודם ולא חשבתי עליו".

     

    איילי, מורה לפיזיקה ומכניקה הנדסית בתיכון אורט במעלה בטבריה ובאורט אלון ביקנעם, ומולווידזון, מורה לכימיה בגימנסיה גן נחום בראשון־לציון – הם שניים מהזוכים בתחרות "המורה של המדינה" שנערכת ביוזמת מפעל הפיס, "ידיעות אחרונות", הסתדרות המורים ו־ynet.

     

    השניים זכו במסלול חדש שהוכנס השנה לתחרות ביוזמת חברת "טבע" – מסלול המורה המצטיין למדעים. באותה קטגוריה זכה גם יבגני לילבמן, מורה לפיזיקה בתיכון נשר בנשר, אבל מסיבות אישיות נבצר ממנו להצטרף לנסיעת הפרס, והוא ייסע לכנס מדעי בינלאומי אחר במהלך השנה הבאה. 

     

    משימה לאומית

    חברת "טבע" שמחה לחבור לתחרות "המורה של המדינה". "טיפוח מצוינות מדעית בישראל היא משימה לאומית שאנחנו ב'טבע' גאים לקחת בה חלק", אומרת איריס בק־קודנר, סמנכ"לית קבוצה, שיווק גלובלי ותקשורת התאגיד ב"טבע". "נמשיך לקדם את החינוך למדעים ביחד עם פעולות נוספות שיבטיחו את מימוש הפוטנציאל הגלום בילדים שלנו ובמדינה. כל המורים שהשתתפו בתחרות ראויים להערכה והוקרה, ו'טבע' שמחה להעניק לזוכים את ההזדמנות להשתתף בכנס בינלאומי מהשורה הראשונה, בו יוכלו להיפגש עם אנשי חינוך מכל העולם ולקבל השראה וכלים מתקדמים למילוי תפקידם".

     

    תהליך בחירת הכנס היה מעמיק. ב"טבע" בחנו את כל כנסי החינוך המדעי המובילים בעולם, ופסלו כנסים שאינם ברמה גבוהה או אינם רלוונטיים. בסופו של דבר הוחלט לשגר את המורים ל־the Annual STEM Forum & Expo, שנערך בדנוור, ובו השתתפו אלפיים מורים מובילים למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה מארה"ב ומרחבי העולם. החברה המארחת של הכנס היא התאחדות מורי המדעים האמריקאים, והוא מיועד למורי כיתות א'־י"ב. משתתפים בו גם מנהלים ונציגים מחברות שונות, המפתחות כלים להבטחת יישום מוצלח של המדעים.

     

    בכנס עשו הרבה כבוד לזוכים מישראל, כולל פוסט מרשים שהועלה בעמוד הרשמי של המארגנים בפייסבוק. "כשהגענו לכנס, הציגו אותנו בטקס החגיגי וכולם מחאו לנו כפיים בהתלהבות", מספר איילי. "במהלך כל ימי הכנס המשתתפים עצרו אותנו כדי לברך אותנו על הזכייה שלנו. הם אמרו שהתרשמו מאיתנו לטובה, בעיקר מרמת הקדמה ומהאופן שבו מלמדים מדעים בישראל".

     

    מולווידזון: "ריגש אותי שנתנו לנו כל כך הרבה אהבה, חום והערכה. כשאתה מקבל כזאת אהבה מעמיתים למקצוע, שמודעים לגודל ההשקעה והקשיים, זה מרגש פי כמה. החמיא לאמריקאים שעשינו את כל הדרך הארוכה מישראל לקולורדו. הם התעניינו בתחרות 'המורה של המדינה', ותיחקרו מה אנחנו מלמדים, מי קובע את תוכנית הלימודים, וכמה תלמידים יש לנו במעבדה. הם תהו אם כל המורים מתלהבים כמוני מכימיה. אמרתי להם שיש לי את הזכות ללמד מקצוע כזה".

     

    על מה עוד נשאלתם?

     

    "מישהי שאלה אותי איך אני יכולה בו־זמנית לעבוד בשלושה מקומות עבודה – משרד החינוך, מכון ויצמן ובית הספר. הם תהו האם זה מקשה או עוזר לי לשמור על הרעננות. הם, לעומתנו, עובדים רק במשרה אחת. אמרתי להם שזה גורם לי להתחדש ולגיוון".

     

    מאיזה שאלות הופתעתם?

     

    "לצד מורים שהיו בקיאים מאוד במה שקורה בישראל, היו בכנס גם מורים שהגיעו ממקומות מאוד נידחים באמריקה, שאף פעם לא פגשו ישראלים. הם הופתעו לגלות שאנחנו בלי קרניים, ושאנחנו נחמדים ודומים להם. לחלקם היו דעות קדומות והם דיברו בסיסמאות, מאחר שבתקשורת האמריקאית הישראלים אינם מוצגים באור ורוד, לפעמים אפילו כמחרחרי מלחמה, שכל הזמן רק רוצים לקבל תקציבים מארה"ב.

     

    "הם חשבו שכל יום יורים והורגים אצלנו ושאנחנו צריכים ליווי לבית הספר. היה להם קשה להבין איך אנחנו חיים. הם שאלו אותנו שאלות קיומיות ואיך אפשר בכלל לבלות ולחיות במצב של מלחמה. בסופו של דבר הם גילו שאנחנו אנשים כמוהם, שרוצים שלום, ורק כמהים ללמד ולגדל את הילדים והנכדים בשקט".

     

    מה למדתם הודות לכנס?

     

    "אחת ההפתעות שלי הייתה שהילדים ברחבי ארה"ב לומדים מדעים כבר מגיל הגן, עם מורים למדעים ולא עם הגננת".

     

    איילי: "למדתי שחשוב לשים בחדר אחד מוחות מבריקים ומורים עם ניסיון מכל העולם, לקבל ראייה כללית גלובלית ולהחליף רעיונות. זה מאגר מידע שכולם יכולים לצאת ממנו נשכרים".

     

    תקציבים מעוררי קנאה 

    המורים מישראל כמובן התרשמו מהאמצעים והתקציבים מעוררי הקנאה, שעומדים לרשות חלק נכבד מהקולגות שלהם בארה"ב. "התקנאתי ביכולות שלהם לרכוש עזרי הוראה בלי לחשוב פעמיים", אומרת מולווידזון. "יש להם הרבה יותר אמצעים, מכשור מתקדם, מודלים להמחשה ועזרי לימוד".

     

    איילי: "חלק מהמורים באו מבתי ספר מבוססים והראו לנו מערכי שיעור, בהם הם משתמשים בציוד יקר. מורה למכניקה הנדסית מבית ספר עם תקציבים מטורפים במיאמי סיפר איך הוא מלמד באמצעות התנסות מעשית. באחד השיעורים הוא לקח את התלמידים לחוף הים. הוא הביא לשם משאית עם קרשים ונתן להם לבנות רפסודה. הם גם למדו איך להעיף כדור פורח. בעזרת ההתנסויות האלה הוא לימד אותם את חוק ארכימדס. בהזדמנות אחרת, אותו מורה הביא מערבל בטון ולבנים, והתלמידים בנו שלד של בית".

     

    אבל למרות הבדלי התקציב, אומר איילי, "שמחנו לגלות שאנחנו בישראל לא נופלים ברמה, ואנחנו מלמדים לפעמים את אותם מערכי שיעור באותן שיטות".

     

    גם בקשיים אנחנו דומים להם?

     

    מולווידזון: "למדתי בכנס שאנחנו מתמודדים עם אותם בעיות וקשיים. יש משהו משותף למורים למדעים – הרצון לחקור, להבין דברים, להלהיב, והרצון לשלב בעיות אמיתיות בהוראה. גם בארה"ב, לא רק אצלנו, יש ירידה במספר התלמידים בפיזיקה וכימיה. גם שם תלמידים לא רוצים להשקיע ומעדיפים ללכת על משהו קל יותר".

     

    איילי: "כולנו מתמודדים עם עמידה בלוח זמנים צפוף יחסית לעומת חומר לימודי רחב, עם הקושי להעריך את התלמיד במהלך בניית פרויקט ולכמת את זה למספרים ולציונים. הראיתי לקולגות שלי איך אני מעריך תלמיד, ואיך אני בונה נוסחה שמכמתת את איכות הפרויקט של התלמיד. לימדתי אותם גם טריקים לשמור על ערנות מול התלמידים, אחרי שעות ממושכות בכיתה".

     

    מולווידזון: "הרבה פעמים הרגשנו שאנחנו עושים דברים לא פחות טוב מהאמריקאים, ולפעמים אפילו יותר טוב. למורי כימיה בישראל אין במה להתבייש, הם יכולים להיות גאים בעבודתם היצירתית תוך שילוב מיומנויות חקר בהוראה, גם כשמשווים אותם לארצות־הברית הגדולה ועתירת המשאבים".

     

    המשלחת שהתה בדנוור כשבוע. הכנס נמשך שלושה ימים, ובשאר הזמן טיילו, פקדו גנים בוטניים ומוזיאון לאמנות, ובילו. אחד הבילויים שהותיר בהם רושם רב היה במוזיאון המדע העירוני. "זהו מוזיאון ענק ומרשים", מתלהב איילי. "כיף היה לראות את ההדגמות באסטרו־פיזיקה ובקוסמולוגיה. בזכות ההדגמה בפלנטריום, אתה מרגיש כאילו אתה יוצא לחלל".

     

    גם מולווידזון מצטרפת להתלהבות: "נהניתי לראות את התצוגה של המינרלים, את המעבדות שמדגימות עיסוק בכימיה ברפואה ואת אגף בעלי החיים של קולורדו".

     

    אתם הולכים ליישם את הדברים שלמדתם גם בכיתות שלכם?

     

    איילי: "אני מתכוון להשתמש בניסויים של דרק מולר ולאמץ את החשיבה שלו – ללמד דברים משמעותיים באמצעות ניסויים פשוטים. נחשפתי גם לקיומו של אתר אינטרנט, שמרכז מערכי שיעור של מיטב המורים בארה"ב ואיעזר בשיטות ההוראה שלהם".

     

    מולווידזון: "יש דברים שבטוח איישם. במהלך החופש הגדול נתתי שיעור ללבורנטים וכבר התחלתי להשתמש בחלק מהרעיונות לניסויים עליהם למדתי בכנס". •