"זה יכול היה להרוג אותי"
חשיפת "ידיעות אחרונות" אתמול על החשש להדבקה בחצבת בבית־החולים שניידר עוררה את זעמן של משפחות הילדים המאושפזים על משפחתו של הפעוט שלא חוסן • "המערכת החיסונית שלי חלשה", סיפר ליאור איפרגן, שסובל ממחלת דם ומטופל במחלקה ההמטו־אונקולוגית, "זה מאוד מכעיס שיש הורים שלא מחסנים – הם פשוט מסכנים אותי"
"אם המשפחה של הילד לא רוצה להתחסן, זו בעיה שלה, אבל אם הילד הזה יוצא מהבית ומסתובב ברחוב, הולך לבית־ספר, ובטח אם הוא מבקר בבית־חולים – זה חוסר אחריות ואסור שזה יקרה", אמר אתמול ליאור איפרגן (15), שמטופל במחלקה ההמטו־אונקולוגית בבית־החולים שניידר שבפתח־תקווה, וחושש שגם הוא נדבק מהפעוט בן ה־3 חולה החצבת. "אם ילד לא מחוסן מגיע לבית־חולים, הפגיעה היא כבר לא רק בילד – אלא בכל הסביבה".
אביו של הפעוט שגרם לבהלה: "הבן שלי לא חוסן בגלל מעבר דירה"
אתמול נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי בשבוע שעבר אובחן פעוט בן 3 מהמאחז אש קודש במטה בנימין כחולה בחצבת, לאחר לא חוסן נגד המחלה - ומכיוון שהוא סובל ממחלת דם וטופל בין היתר במחלקה ההמטו־אונקולוגית בשניידר, קיים חשש שהוא הדביק במחלה גם ילדים חולי סרטן שהמערכת החיסונית שלהם חלשה מאוד. בעקבות החשיפה, הורים רבים לילדים שהיו מאושפזים בשניידר הביעו זעם על משפחתו של הפעוט, שהציבה לטענתם כ־80 ילדים בסכנה גדולה.
"אני מגיע לבית־החולים פעמיים בשבוע לביקורת, עד שיתברר שהחלמתי ממחלת הדם שממנה אני סובל", סיפר אתמול ליאור איפרגן (15) מפתח־תקווה. "המערכת החיסונית שלי מאוד חלשה, וכל דבר קטן יכול לפגוע בי - הכול אצלי מאוד רגיש. בשבוע שעבר ביום ראשון הגעתי לבית־החולים לקבל טיפול, ובאותו הזמן לא ידענו שיש שם ילד חולה בחצבת. ביום חמישי האחרון קיבלנו טלפון מאחת האמהות של מטופל שהכרנו במחלקה שבה היינו מאושפזים, והיא סיפרה לנו שהתקשרו אליה ממשרד הבריאות ואמרו שיש חשש ששהה ילד חולה בחצבת בזמן שאנחנו היינו שם. ישר התקשרנו לרופאה הכוננית, והיא אמרה לנו להגיע במהירות".
ליאור ואמו הגיעו בשישי בבוקר למיון על מנת לקבל טיפול מונע לחצבת. "הזריקו לי ולעוד כמה ילדים תרופה במטרה למנוע מאיתנו לחלות בחצבת", סיפר ליאור. "זה מאוד מכעיס אותי שיש הורים שלא מחסנים את הילדים שלהם, כי הם מסכנים אותי. האירוע הזה הסתיים בצורה טובה, כי קיבלתי טיפול מונע, אבל זה היה יכול להרוג אותי".
ליאור הסביר כי למרות החשש הרב, התפקוד של צוות בית־החולים שניידר הקל עליו את ההתמודדות. "מרגע שהתקשרנו אליהם ודיווחנו על החשיפה קיבלנו מענה מהיר ומיידי מכל הצוות הרפואי", הוא סיפר. ואכן, בשניידר נערכו בימים האחרונים לאיתור של כל הילדים שאולי נדבקו בחצבת, והעבירו דיווחים שוטפים למשרד הבריאות. "ההורים של הפעוט מאש קודש היו יכולים לחסן את הילד לחצבת בגיל שנה, וכאשר הם לא עשו זאת הם סיכנו ילדים רבים", אמר פרופ' יצחק לוי, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בשניידר. "חצבת היא מחלה שיכולה לגרום לסיבוכים קשים, ובמקרים מסוימים אף למוות. המתנגדים לחיסונים גורמים לנזק אדיר".
המיתוס שמסכן את כולנו
מדוע ישנם אנשים שבוחרים לא לחסן את ילדיהם?
ישנם מניעים והסברים רבים לכך. חלק מהאנשים לא מתחסנים או מחסנים את ילדיהם מסיבות אידיאולוגיות - הם סבורים שיש קשר כלכלי פסול בין חברות התרופות לרופאים, או שהסיכון להיפגע מהחיסון גדול לעומת הסיכון להיפגע מחשיפה לנגיף. עם זאת, ישנם גם אחרים שלא מחסנים מפני שהם לא מוצאים זמן להגיע לטיפת חלב, ודוחים את החיסון למועד אחר שנדחה שוב ושוב.
כשמדברים על אנשים שלא מחסנים את ילדיהם, על כמה אנשים מדובר בעצם?
מעטים מאוד. לפי העדכון האחרון שפורסם באתר ארגון הבריאות העולמי ב־2017, שיעורי ההתחסנות בישראל מוערכים בכ־95־99% עבור החיסונים השונים המומלצים בשגרה.
יש אנשים שטוענים שהם לא מחסנים את ילדיהם כי חיסונים גורמים לאוטיזם. מה המקור של הטענה הזו?
מדובר במיתוס שמתפתח מאז 1998, השנה שבה פורסם בכתב־העת המדעי "לנסט" מחקר של אנדרו וויקפילד הבריטי, שבו נטען כי חיסון MMR (חצבת, חזרת, אדמת) מגדיל את הסיכון לאוטיזם אצל ילדים. בחלוף השנים, ולאחר שמחקרים רבים וגדולים ביותר שבדקו מיליוני ילדים לא הצליחו למצוא כל קשר בין חיסון כלשהו לאוטיזם, החלו להתברר יותר ויותר פרטים מטרידים לגבי המחקר - ובין היתר התגלה שוויקפילד קיבל כסף מעורכי־דין שרצו לתבוע חברות תרופות שייצרו את החיסון. ב־2010 נשלל רישיונו לעסוק ברפואה בבריטניה, ובהמשך עורכי ה"לנסט" הסירו אותו מהארכיון שלהם בטענה שהוא היה תוצאה של הונאה, וגם וויקפילד עצמו התנער ממנו. מחקרים רבים נוספים שנערכו על מיליוני ילדים הפריכו שוב ושוב כל קשר בין מתן חיסונים ובין אוטיזם, וכיום אפשר לקבוע בוודאות שאין קשר בין השניים.
אז אי־אפשר לחלות כתוצאה מקבלת חיסון?
כמו כל התערבות רפואית, גם לחיסונים יש תופעות לוואי - אבל ברוב המכריע של המקרים הן קלות וחולפות. תופעות לוואי משמעותיות יותר הן נדירות מאוד.
ומה לגבי הטענות שהחיסונים ממילא לא יעילים?
כל החיסונים שנכנסו לשגרת החיסונים הוכיחו בטיחות גבוהה ויעילות מספקת. בישראל הרבה פעמים מחכים עם הכנסת חיסונים חדשים לסל עד שהם מוכיחים את יעילותם במדינות אחרות.
עד כדי כך אנחנו בטוחים לגבי חשיבות החיסונים?
כן. החיסונים הם מההמצאות החשובות בהיסטוריה הרפואית, ועד היום הצליחו למנוע תמותה ונכויות של עשרות מיליוני אנשים בעולם.
מהי הסכנה באי־חיסון הילדים?
ככל שיש יותר ילדים לא מחוסנים, כך הסיכוי של מחלות מסוימות להתפרץ עולה - כשהילדים שעלולים להיפגע מכך הם בראש ובראשונה אלו שלא חוסנו. חלק מהילדים האלו יכולים להיות ילדים שלא חוסנו מסיבות רפואיות, ומסתמכים על סביבתם המחוסנת שתגן עליהם, וחלקם לא יכולים להתחסן כיוון שהם צעירים מדי. ישנו גם אחוז קטן של ילדים שחוסנו, אך החיסון לא הגן עליהם מסיבה כלשהי. במקרים מסוימים, אנשים שעוברים טיפולים רפואיים שמדכאים את מערכת החיסון שלהם פגיעים גם עבור מחלות שהם חוסנו נגדן בעבר.
וגם מי שמחוסן יכול לחלות?
אף חיסון אינו מגן על 100% מהמתחסנים, ותמיד יהיו מיעוט שלא יצליחו לפתח הגנה ונמצאים בסיכון להידבקות. ככל שיותר אנשים באוכלוסייה מתחסנים, כך הסיכוי של אותו מיעוט להיחשף למחלה יורד משמעותית. זוהי המשמעות של "חסינות העדר" – כלומר, מצב שבו ככל שיותר אנשים מתחסנים, כך האוכלוסייה כולה מוגנת יותר מפני המחלה.
נתונים בסיוע עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת"