רנואר בדרך לסין? רשת האופנה במגעים עם תאגיד סיני ענק

רשת האופנה רנואר עם הפנים לסין - ומנהלת מגעים עם משקיעים מקומיים. מדובר בתאגיד ענק סיני, שבבעלותו מותגי יוקרה בינלאומיים בתחום האופנה, קניונים ורשתות לממכר אופנה. בשלב זה עדיין אין ודאות שהמגעים יבשילו לכדי עסקה, אך הם מתנהלים ברציפות מזה כשנה. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי סרג' דרעי, מנכ"ל רנואר, ביקר כבר מספר פעמים בסין לצורך העניין, ולפני כחודש שהו המשקיעים הסינים בישראל.

הסינים מחפשים לטפח מותג אופנה שחסר בפורטפוליו שלהם, של אופנה עכשווית במחירים עממיים לקהל צעיר. הכוונה לפתוח לרנואר חנויות פיזיות וגם אונליין באמצעות אתרי סחר של הקבוצה. אם תתממש העסקה והסינים יהפכו לזכיין של רנואר, היא תקים מטה, כולל סטודיו, בסין ותעצב גם קולקציות ייעודיות לשוק הסיני, שאותו תצטרך לפצח.

עד כה, לרוב לא נרשמה הצלחה לחברות שניסו בעבר לפעול בחו"ל כמו קסטרו בגרמניה, קרייזי ליין ועוד. גורמים בענף אומרים שיש בכניסה לסין סיכון, אך אם הוא יהיה מחושב ויצליח - הסיכוי עצום לנוכח גודל המדינה. בעבר פעל בדרום־אמריקה זכיין של רנואר, אך הפעילות נפסקה.

רנואר הוקמה ב־1993 והיא בבעלותם של אלי ברקוביץ' ויוסי ברוש. כיום מונה הרשת כ־140 סניפים. לצד רנואר מחזיקה הקבוצה גם את רשת האופנה לנשים טוונטי פור סבן (Twentyfourseven), שמיועדת לקהל צעיר יותר. לרשת זו כ־60 סניפים, ומתוכננת הרחבת פעילותה והוספת אופנה גם לגברים.

רנואר לא נסחרת בבורסה בתל־אביב כמו רשתות האופנה של הקבוצות פוקס, קסטרו וגולף, ולכן נתוניה אינם חשופים. עם זאת, היא נחשבת קבוצה מצליחה שפועלת כבר 26 שנה בענף האופנה, מעסיקה כ־3,000 עובדים ומגלגלת מחזור מכירות של למעלה מ־500 מיליון שקל בשנה.

רנואר כבר "חוזרה" בעבר: לפני שלוש שנים קרן אייפקס בראשות זהבית כהן עמדה לרכוש כ־50% מהרשת לפי שווי של 360 מיליון שקל, אך לבסוף החליטו בעלי רנואר להשאיר את הבעלות המלאה בידיהם.

ת.ז. | רנואר

שנת הקמה: 1993 · בעלים: אלי ברקוביץ' ויוסי ברוש · מנכ"ל: סרג' דרעי · עובדים: כ־3,000 · סניפים: כ־140 (ועוד 60 של הרשת־הבת טוונטי פור סבן) · מחזור מכירות שנתי: 500 מיליון שקל · עוד משהו: לפני שלוש שנים קרן אייפקס כמעט רכשה כ־50% מהרשת לפי שווי של 360 מיליון שקל