ארץ הצבר

בשנת הקורונה למדנו שוב שלפעמים החיים מבקשים מאיתנו פשוט להיות קקטוס: לגדל עלים בשרניים כדי לאגור מזון ולשרוד, להצמיח קוצים נחושים כדי להרחיק מפגעים, ללמוד איך להסתפק במה שסביבת הגידול הקרובה שלנו מסוגלת לתת, ולהתאים את עצמנו לשינויים ולהפתעות – כמו למשל הקקטוסים שגדלים בנמיביה ולימדו את עצמם להפוך ל"אבנים חלקות" כדי להינצל מהטורפים המדבריים.

אבל אז מגיע חודש מארס, ואנחנו נזכרים שממש עכשיו מתחילה עונת הפריחה של הצמחים המסקרנים האלו, והיא מרהיבה כל כך ובצבעים נחרצים של ורוד, ואדום וסגול וכתום.

זה הזמן לצאת אל גני הקקטוסים, אל החוות והמשתלות שמוכרות אותם, כחלק מהטרנד הקוצני, ולפסוע בזהירות בעקבות המשוגעים לדבר, שמנסים להסביר מה כל כך מפתה בצמח עם עלים מנוונים שהאבולוציה הפכה לקוצים?

אספני הקקטוסים

שמוליק רגב. הישראלים התאהבו בקקטוסים | צילום: אביגיל עוזי

שמוליק רגב ממושב בית אלעזרי, הוא מהמומחים הגדולים בארץ לקקטוסים והבעלים של משתלה המשתרעת על פני 30 דונם, שחלקה מוקדש גם לקקטוסים. לכאן מגיעים משוגעים לדבר, כדי לשוטט בתוך אוסף הקקטוסים הגדול בארץ, ובו למעלה מחמשת אלפים זנים. במקום גם מרכז מבקרים אליו מגיעים בקבוצות או ביחידים (עכשיו יש להגיע בתיאום ולפי הציות למגבלות הקורונה), אלו שרוצים ללמוד עוד על הצמחים הללו. במקום שני סוגי פעילויות: ביקור עצמי של סקרנים, שבמסגרתו אפשר לשוטט במשתלה, בין אלפי הסוקולנטים והקקטוסים, לצד סיור מודרך שמסגרתו לומדים מהיכן הגיעו הקקטוסים השונים, כיצד מגדלים אותם, ובעיקר מהיכן צנח עלינו הטרנד הזה של קקטוסים וסוקולנטים.

"כבר שלוש־ארבע שנים שיש התאהבות בקקטוסים. יש בארץ כמה מאות חובבי קקטוסים שמגדלים אותם באדיקות, שנפגשים לטיולים ולהרצאות בעקבות הצמחים, והם נגועים במחלה שנקראת 'אספנות קקטוסים'. אנשים פשוט מחפשים מה לעשות בזמן הפנוי שלהם", אומר רגב. ויש מי שמגדירים את הקקטוסים כתחביב של טיפוסים עסוקים, שגילו שהרבה יותר קל לגדל אותם כיוון שמדובר בצמחים קשוחים ועמידים שלא נזקקים להרבה טיפול ותשומת לב.

הקקטוסים הם משפחה בוטנית של צמחים שהתפתחה ביבשת אמריקה ונדדה ממנה לעולם כולו. רובם נושאים קוצים שהם למעשה עלים שעברו הסתגלות אבולוציונית לתנאי מצוקה של מחסור במים. ואפרופו היכולת לשרוד ללא מים, מסתבר שמקור השם "צבר", הכינוי לקקטוס בישראל, הוא מהמילה הערבית "סאבאר" שמגיעה מהמילה "סבר" שמשמעותה סבלנות. רגב מספר בהתרגשות שבעולם מוכרים 12 וחצי אלף זנים של קקטוסים, "וזה רק אלה שמקורם טבעי, לא כולל את ההכלאות", הוא מדגיש. ואגב, זה הזמן להזכיר שפירוש המילה סוקולנטיים זה בשרניים, כלומר שכל הקקטוסים הם סוקולנטיים, כלומר בשרניים, אבל לא כל הצמחים הסוקולנטיים הם קקטוסים.

"אנשים אוהבים לגדל קקטוסים, כי בניגוד להרבה צמחים אחרים, קשה להרוג אותם. הם לא רק הצמחים הכי חזקים בעולם, הם גם מסתפקים במועט, כיוון שהם מגיעים ממדבריות באפריקה, אמריקה ודרום־אמריקה שבהם המשאבים מוגבלים. במשך עשרות אלפי שנים של קיום במדבריות, הם ויתרו על העלים ובמקומם גידלו קוצים, ומכאן גם החוזק והחוסן שלהם שהופכים אותם לעמידים מאוד", אומר רגב.

ליטל אייזנברג. ארוחה מקסיקנית | צילום: שלו שלום

העמידות הזו מעודדת אנשים לגדל קקטוסים. גם אם נסעתם לחודשיים, כשתחזרו הביתה תגלו שהקקטוס שלכם לא מת למרות שאיש לא השקה אותו.

ותודה לקולומבוס

"קקטוסים הם צמחים קשי עורף", אומר אריק דייוויס, מגדל הקקטוסים המיתולוגי מקיבוץ מעגן מיכאל, שלא זוכר את חייו בלי איזה קקטוס ביד. הוא הגיע לארץ מדרום־אפריקה ב־1969 ומיד קיבל לידיו את הטיפול ב"גינת הקקטוסים" הקטנה שהייתה אז בעיבורי הקיבוץ. לימים הגינה הזו, שגדלה ונדדה למקום מרכזי יותר במשק, הפכה לגאוות הקיבוץ, ואירחה גדודי מבקרים לאורך השנים. כרגע לא ניתן לבקר כאן בגלל שיפוץ כבישי הגישה. בינתיים דיוויס עורך סיורים לקפסולות של משפחות וחברים, שמגיעים להתרשם מהשיגעון הקוצני שלו וללמוד איך לגדל אותם. הזמנת סיור פרטי דרך עמוד הפייסבוק של אריק, "אריק לנד".

ואם תהיתם איך הגיע צמח הצבר ממקסיקו ומאמריקה לישראל, התשובה מגיעה עד לכריסטופר קולומבוס. כשהוא עשה את דרכו בחזרה לאירופה, הוא הביא איתו גם את הצבר, שנפוץ מספרד לכל אגן הים התיכון והגיע גם לישראל. העותומאנים ששלטו באזור החלו לגדל את הצבר בשטחים הפתוחים, כדי להפיק מהכינמת האדומה שיושבת עליו את הצבע השני לבדים. בהמשך, כשלמדו להפיק בגרמניה צבעים כימיים, הופסק גידול הצבר.

גני קקטוס ישראליים

• תל־אביב: גן הקקטוסים שבגני יהושע הוא גן עדן לחובבי הצמח הקוצני. הגן משתרע על שטח של למעלה מ־25 דונם, ויש בו 3,500 מיני קקטוסים וסוקולנטים שמצטרפים יחד לכ־50 אלף צמחים שניתן לשוטט ביניהם ולהתפעל, ואם יש לכם את הנטייה שלי – גם להעביר יד על הקוצים. חלק מהצמחים כאן הובאו ממדבריות שונות בעולם ואוקלמו פה לאורך שנים, אחרים הם הכלאה של סוגי קקטוסים שונים, ויש כאלה שנתרמו מאוספים שונים. פתוח בימים א'־ה', בין השעות 9:00־14:00. בשישי בין השעות 13:00־9:00, בשבת: 10:30־15:30. לפרטים: park@park.co.il

• חולון: גן הקקטוסים בחולון נוסד ב־1975 על בסיס אוסף הקקטוסים של משפחת ארזי שכולל היום מאות סוגים ומיני קקטוסים וסוקולנטים מזנים שונים. שדרות ירושלים 83, חולון. פתוח בימים א'־ה', בין השעות 9:30־14:00. כניסה בהתאם למגבלות הקורונה. פרטים: 03-5027422.

• קיבוץ עין גדי: גן הקקטוסים המפואר שהיה בקיבוץ כבר לא קיים. אך מי שרוצה לראות את הצמחים המדבריים גדלים בקיבוץ הדרומי, מוזמן לבקר בגן הבוטני הנמוך בעולם שבו יותר מאלף סוגי קקטוסים וסוקולנטים, שחלקם הגיעו ממאוריציוס ומדגסקר. שווה להגיע לכאן כדי לפגוש את "כיסא החותנת", קקטוס עגול וקוצני מאוד בשלל גדלים ששמו מעלה חיוך. בימי קורונה ניתן לבקר ללא עלות בימים א'־ה' בין השעות 9:00־16:00. פרטים: 08-6594726.

• רחובות: ליד גן המדע שבתוך מכון ויצמן, נמצאת גינת הקקטוסים שהוקמה בזכות אוסף הקקטוסים של חנה ואמנון כדורי, ממקימי ערד. לכאן הובאו הקקטוסים שטיפחו כל השנים, וכפי שמעידים מקורביהם בדברים שכתבו על אודותיהם, גם אהבתם זה לזו, בלי קוצים אבל עם המון צבע. הרצל 234, רחובות. פתוח בימי א'-ה', הכניסה חופשית. עוד פרטים בעמוד הפייסבוק של מכון ויצמן.

• תלמי יוסף: בחוות הקקטוסים המרהיבה שבמושב תלמי יוסף שבנגב, מגדלים צמחי מדבר לאספנים ובעיקר קקטוסים וסוקולנטים, שפורחים כעת בצבעים מטורפים. בחווה מאות סוגי קקטוסים וסוקולנטים, חלקם למכירה, ובמקום ניתן לקבל עצות לגידול וטיפול. פתוח בסופי שבוע, בין השעות 13:00־9:00. בשל הקורונה יש לתאם ביקור מראש. דפנה 49, תלמי יוסף. טלפון: 073-7823148.

• ראשון־לציון: גם בחי כיף בראשון־לציון יש גינת קקטוסים מומלצת, אך כרגע המקום סגור. לביקורים עתידיים: גולדה מאיר 3 ראשון־לציון, טלפון: .03-9615942

סטייק קקטוס כבר אכלתם?

ליטל אייזנברג מפעילה צימרים במושב ורד יריחו תחת השם "מי קאסה, טו קאסה". היא פתחה את ביתה למטיילים, ואנשים מגיעים אליה לסלון ולמטבח לארוחות טבעוניות בסגנון מקסיקני. איינברג, שחיה עם משפחתה 21 שנים במקסיקו חזרה לארץ והביאה איתה את הרוח התוססת של ארץ הסומבררו.

"החלק שאוכלים בקקטוס הוא העלים הבשרניים, שנקראים 'נופאל'. בדרך כלל מעדיפים לאכול את העלים הצעירים יותר, כמובן אחרי שמנקים אותם היטב מהקוצים. את העלה החלק והנקי משרים במים כדי להסיר את הריר, ומעבירים ישירות לאש, לפלאנצ'ה. במקסיקו מאוד מקובל לאכול סטייק של נופאל, כלומר של עלי קקטוס, גם כיוון שזה טעים מאוד וגם בגלל הערך התזונתי הגבוה", מספרת אייזנברג ומוסיפה שנהוג לקצוץ את העלים לאחר הצלייה ולהוסיף לאורז עם שעועית. אפשר גם להחמיץ אותם כמו שמחמיצים מלפפונים, ולהכין מהם סלט עלי קקטוס שמאוד פופולרי במקסיקו. "כמעט כל ארוחה מקסיקנית מכילה עלי קקטוס וכמובן גם את הפרי. ברחובות מקסיקו רואים את הנשים האינדיאניות מנקות את עלי הקקטוס הענקיים מהקוצים, ומכינות אותם למאכל".

אייזנברג משיגה את עלי הקקטוס דרך אנשי שגרירות מקסיקו. "ויש גם בחור שמגדל ומנקה, ומוכר, אבל הוא לא מוכן למסור את שמו. מי שירצה להגיע אליו, יצליח", היא מחייכת ומוסיפה שניתן להשיג עלי קקטוס גם בשימורים.

"גם בארץ יש עלי קקטוס בצידי הדרך, ואני ממליצה לצאת ולקטוף את העלים בזהירות, כמובן עם כפפות כפולות ועבות, לשלוף את הקוצים, להשרות במים לפחות יממה כדי לאבד את הקוצים וגם את הריר, ואז לצלות על הפלאנצ'ה.

סלט נופאלס (עלי קקטוס)

החומרים:

6 נופאלס חתוכים לרצועות

1 בצל

2 עגבניות

צרור כוסברה

מלח ופלפל לפי הטעם

לימון לפי הטעם

אופן ההכנה:

מבשלים את העלים, חותכים לרצועות, חותכים את העגבניות והבצל, מערבבים הכל בקערה. מוסיפים כוסברה קצוצה, לימון, מלח ופלפל. מגישים.

טיפים לגידול קקטוסים

1. כששותלים קקטוס צריך ליצור גומחה באדמה ולהניח אותו בה בקפידה, כי שורשיו אינם חזקים.

2. חשוב שהאדמה תהיה טובה ומנוקזת. אסור שהקקטוסים יעמדו באמבטיה של מים.

3. בעונת הגידול, שמתחילה במארס ונמשכת עד סוף אוקטובר, יש להשקות פעם בשבוע. בחורף: אם הקקטוס גדל תחת כיפת השמיים לא משקים בחממה או בבית משקים כל שבועיים־שלושה.

4. הקקטוס אוהב שמש אבל הוא יכול לגדול גם בתוך הבית ליד חלון מואר. הקקטוס יודע להתאים את עצמו למצבים של מחסור באור. חוסר אור קי או עודף מים קיצוניים פוגעים בקקטוסים, אך הם עמידים ופחות נפגעים ממחלות. קקטוס שאין לו קוצים מפותחים הוא פגיע יותר. וכך אפשר ללמוד מי חזק ומי פחות.

5. עדיף לגדל קקטוסים במכלים שטוחים, כי השורשים שלהם לא חודרים לעומק האדמה.

קוצים בכל מקום

אנשים לא רק מגדלים (או אוכלים) קקטוסים וסוקולנטים, הם גם מעצבים בעזרתם את הבית. הקקטוסים משולבים בתחום העיצוב על טפטים, כלי בית, הדפסים, בגדים ועוד, כחלק מטרנד עולמי.

"טרנד הקקטוסים והסוקולנטים בתחום העיצוב והלייף סטייל מגיע מאזורים בעולם שנאלצים לחסוך במים ועדיין יש להם דרישות אסתטיות. מי שעוקב באינסטגרם ובפינטרסט אחרי אנשים שגרים בסאן־פרנסיסקו למשל, לא יכול להתעלם מהנוכחות הדומיננטית של הסוקולנטים. זה עושה חשק לנסות גם, ולמרבה המזל זה אפשרי בלי מאמץ מיוחד. ואגב, אומרים שמדובר בצמחים שהנוכחות האנרגטית שלהם מתאימה יותר לגידול מחוץ לבית או במרפסת", אומרת מומחית הלייף סטייל שלי גרוס.

אז אם אתם בעניין של קקטוסים, שווה לקפוץ לחנות הצמחים WE LOVE PLANTS, ולהעמיס קקטוסים מעוצבים מכל סוג, בכלים מקסימים, ובעיצובים שעושים שמח ורגוע על הלב. פרישמן 73, תל־אביב.