קנייה חכמה?

השבוע נודע כי העגלה החכמה הישראלית הראשונה תתחיל להיסחר בנאסד"ק החל מינואר הקרוב. מדובר בחברה הישראלית A2Z, שהשליטה בה (40%) היא של יוסף בן צור ובין משקיעיה גם רשת יוחננוף, ואשר פיתחה את העגלה החכמה cust2mate. רשתות המזון הישראליות משתמשות בהשקעתן בפיתוח טכנולוגיות, בין השאר של עגלות חכמות, כתירוץ לדרישתן לבטל את חובת סימון המחירים, אבל מספרן של העגלות החכמות הפועלות בשטח בסניפים עדיין זעום. יצאנו לרשתות כדי לבדוק היכן פועלות עגלות חכמות, איך הן עובדות, מה הן עושות לחוויית הקנייה שלנו, איפה הבעיות, למה יש בישראל כל כך הרבה חברות לפיתוח עגלות חכמות (חמש), והאם העגלות משרתות יותר את הצרכנים או את הרשתות?

המסקנה: יש עוד מה לשפר כדי שהטכנולוגיה תוכל באמת לעבוד בשיווק המוני ולספק לצרכנים מסע קניות חלק, מהיר, ידידותי ונטול תורים.

יקרות, לא מספיק יעילות

אחת מנקודות התורפה היא עלויות העגלות לרשתות — בין 5,000 ל־20,000 דולר לעגלה. איתן יוחננוף, בעלי השליטה ומנכ"ל רשת יוחננוף, שילם לפני כשנה כ־20,000 שקל לעגלה ורכש 700 עגלות של A2Z. רק עכשיו מתחילים להטמיע ברשת את הגרסה החדשה של העגלות, בקצב של 25 יחידות לסניף בשלב ראשון, 50 יחידות לסניף בשלב שני. זאת מתוך כ־300 עגלות בממוצע בסניף.

התוצאה של העלויות האלה היא שנכון להיום קשה לצפות שסניפים יפעלו רק עם עגלות חכמות. השיטה האלטרנטיבית לרכישת העגלות היא שכירתן בדמי מנוי של מאות דולרים לשנה לעגלה. זוהי השיטה על פיה פועלת היום A2Z, שפרט ליוחננוף, פעילותה תתמקד בחו"ל. בשיטה זו תפעל גם WalkOut1, עוד חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת עגלות חכמות, ומוצריה ייכנסו לרשת מחסני השוק החל מינואר. בשלב הראשון ייכנסו 30 מבין 400 העגלות לסניף האורגים בבאר־שבע. תוך כשנתיים יהיו עד 3,000 עגלות בסניפים שייקבעו לפי העדפות הלקוחות, כך מבטיח שלום נעמן, מנכ"ל הרשת.

מעבר לעלויות הגבוהות, עוד נקודת תורפה היא המצלמות שבעגלות, שאמורות לצלם ולזהות את המוצרים אוטומטית ברגע שהלקוח מכניס אותם לעגלה. קיים ויכוח גדול לגבי היעילות שלהן. בחברת shopic, יצרנית העגלות באותו שם שפועלות בסניף אחד של שופרסל, מאמינים במצלמות ומיקמו שתיים כאלה בידית העגלה. ב־walkout1 ציידו את העגלה בלא פחות מ־8 מצלמות. מבחינת הצרכן המצלמה ללא ספק נוחה יותר בהשוואה לפעולה של סריקת הברקוד לכל המוצר. אלא שלדברי יוסי רבינוביץ, האחראי על פיתוח עגלת cust2mate של A2Z, "המצלמות סובלות מנטייה גבוהה לפספס", כלומר לא לזהות את המוצר. לדבריו, "המצלמה מרשימה במצגות ובפיילוטים שנעשו על מאות מוצרים, אבל סופר גדול ממוצע מכיל כ־25,000 פריטים. בארה"ב מדי חודש נוספים למדפים בין 200 ל־300 פריטים. מערכות המחשוב עדיין לא בשלות לזהות כמויות כאלה של צילומים ללא שיבושים. זו הסיבה שאפילו DASH, העגלה מבוססת המצלמה של אמזון הגדולה, עדיין לא פורצת. לסורקי ברקודים, לעומת זאת, אין בעיה לטפל בכמויות כאלו של ברקודים".

אסף גדליהו מ־Walkout1 מבטיח: "העגלה שלנו תדע לטפל בכל 25,000 המוצרים, כי ציידנו אותה ב־8 מצלמות שתופסות כל מוצר מכל זווית". צריך לציין שמערכות מחשוב מפותחות, כמו אלו של פייסבוק, גוגל או אמזון, מסוגלות לזהות הרבה יותר צילומים בהצלחה.

בכך לא תמו הבעיות. חלק מהעגלות אינן שוקלות בעצמן מוצרים בתפזורת. ב־Caper האמריקאית, מהחברות הגדולות בעולם לעגלות חכמות, מטמיעים משקל מובנה בלתי נראה בעגלות עצמן, וכל מה שצריך הוא להכניס את הפרי או הירק, למשל, לעגלה, לסמן מה הכנסתם, והם יופיעו עם המשקל והמחיר על המסך. רפאל ים, מנכ"ל A2Z, מאמין בחיוניות המשקל לצרכן, אבל טוען שמשקל מובנה מתאים לעגלות קטנות בלבד, ובעגלות גדולות, שפופולריות בישראל, יהיה קשה יותר לשמור על כיול המשקל. לכן העגלה שפותחה בחברה שלו מצוידת במשקל חיצוני, שמותקן על העגלה ומופעל כמו משקל רגיל.

בנוסף, משקל דורש כיול מתמיד, אחרת הרשת עלולה להסתבך בתביעות צרכנים בעקבות טעויות. כשמדובר בכמויות גדולות של עגלות, הכיול הופך לבעיה. "התקנת משקל מייקרת את העגלה, ובנוסף עגלות בסופר חוטפות מכות, מה שמפריע לכיול", אומר רז גולן, מנכ"ל שופיק. ב־Walkout1 אומרים כי החברה נמצאת בשלבי פיתוח של טכנולוגיה שתכלול גם שקילה.

עוד בעיה: צרכנים השואפים לקיצור השהות בסופר מתבאסים לגלות שחכמה או לא חכמה, אי אפשר לשלם באמצעות העגלה ברוב המקרים, אלא יש להגיע לקופה. נכון להיום רק העגלות ביוחננוף מאפשרות תשלום. האחרות מתכוונות לשם.

אתגר נוסף מהווים מוצרי האלכוהול והסיגריות. לקמעונאי אסור למכור אותם לאנשים מתחת לגיל 18. איך העגלה תאכוף את האיסור? השיטות שונות, אף אחת לא ידידותית במיוחד. בעגלה של רשת יוחננוף, כאשר מכניסים מוצר אלכוהולי או סיגריות מופיעה על המסך הודעה עם התרעה שאיש תמיכה נמצא בדרך. האיש יגיע, יתרשם מגילכם, ואם יהיה לו ספק הוא יבקש תעודת זהות, ויחליט אם לאשר את הקנייה. שיטה דומה פועלת בעגלות החכמות של שופרסל. במחסני השוק ייבדק הגיל רק בשלב התשלום.

כמו כל מוצר ממוחשב, העגלות החכמות זקוקות להטענה כדי לפעול. "ההטענה היא קושי מרכזי", אומר עופר לוי, מנכ"ל פעילות אונליין וסמנכ"ל שיווק בסופר־פארם, שהוא מאמין גדול בעגלות החכמות. "מדובר בלוגיסטיקה לא פשוטה – לדאוג שכל העגלות מוטענות, איפה שמים את המטען, מתי מטעינים". ביוחננוף, לדוגמה, הציבו את עמדות ההטענה בכניסה. העגלות מוטענות בשעות הלילה, וההטענה מספיקה ל־14 שעות פעילות רציפה. וגם המסכים הם אתגר, שכן מדובר במוצר שמועד להישבר.

מגדילות את רווח הרשת

העגלות החכמות הראשונות בישראל הוכנסו לסופרמרקטים של רשת הריבוע הכחול לפני קצת יותר מ־20 שנה, בספטמבר 2001. יורם דר, המנכ"ל דאז, הודיע שהן יחליפו את הקופאיות. המיזם התפוגג. סופר־פארם ניסתה במשך כשנה וחצי מ־2012 עגלה חכמה בשם ג'יני והתקפלה גם היא, למרות שעופר לוי, מי שפיקח אז על המיזם, האמין כבר אז בעגלות החכמות. "ג'יני הייתה מוצר מדהים, אבל הקדימה את זמנה", הוא מסביר. "מצד שני, גילינו שסופר־פארם מתאפיינת בקניות של מספר קטן של מוצרים, וללקוחות האלה מתאימות יותר הקופות בשירות עצמי. היום יותר מ־40% מהתשלומים באשראי ברשת נעשים בקופות כאלה, והתחלנו להכניס גם קופות שירות עצמי לתשלום במזומן".

ולא רק בסופר־פארם. בניגוד לעגלות החכמות, הקופות העצמיות נמצאות ביותר ויותר סניפים ברוב הרשתות. הן פשוטות להפעלה ומהירות לאין ערוך בהשוואה לעגלות החכמות, שצריכות להגיע לרמתן כדי לחולל את המהפכה האמיתית.

ברשתות מציגים את העגלות החכמות בעיקר כשיפור השירות לצרכן. יוחננוף יספר בשמחה איך לקוחות הרשת התאהבו בעגלות של הפיילוט הראשון, שמנה 20 עגלות בלבד, והיו מוכנים להמתין גם 20-15 דקות עד שתתפנה עגלה. רפאל ים מ־A2Z אומר: "אני רוצה שלך כצרכנית יהיה כיף, כי אם הצרכנים לא יאהבו את המוצר, הקמעונאים לא ירכשו אותו".

בפועל, המציאות היא שהעגלות מיועדות לשרת את הקמעונאים בראש ובראשונה, ולא את הצרכנים. "העגלות החכמות הן אמצעי מצוין להגדלת קניות ורווחים לרשת", מסביר גדעון מושקוביץ, שפיתח עגלה חכמה יחד עם שותפו פרופ' משה מידר. "קנייה ממוצעת בסופרמרקט אירופאי עומדת על 50 יורו. כשהלקוחות משתמשים בעגלה חכמה, הקנייה גדלה ב־5 יורו בממוצע – זה גידול של 10%, אלא שהגידול ברווח לרשת עומד על 35%, כי התקורות (ההוצאות הקבועות של הסניף – ש"ח) לא השתנו". לא במקרה כל האתרים של מפתחי העגלות החכמות מדגישים בפני הקמעונאים את יעילות המוצר שלהם בהגדלת סלי הקניות, וגם באיסוף מידע רב יותר הן על הלקוחות והן על המלאי שעל המדפים.

לדברי מושקוביץ, הקורונה עזרה לשוק העגלות החכמות לצמוח. "רווחי הרשתות גדלו בכל העולם, ויש להן כסף להשקיע בעגלות חכמות", הוא אומר. "במקביל, רבים מהצרכנים רוצים לחזור לסניפים הפיזיים אבל מחפשים חוויה אחרת, והאינטרס של הרשתות הוא להחזיר אותם לסניפים, כי האונליין פוגע ברווחיהן".

ובכל זאת, העגלות לא מצליחות עדיין לפרוץ בארץ. פרופ' שמוליק איצקוביץ, מייסד הפקולטה למדעי המחשב וראש התוכנית למדע הנתונים במכללה למינהל, אומר שהבעיה איננה הטכנולוגיה. "הטכנולוגיה החכמה ביותר כבר קיימת בארץ. אין באמת בעיה טכנולוגית, אלא בעיות של השקעה. התקלות שאת מתארת, כמו מצלמה שלא מזהה מוצרים, עלולות להצביע על בחירה של מצלמה מאיכות בינונית", הוא אומר. לכן היצרניות פונות בעיקר לחו"ל. Tracxpoint, חברת העגלות החכמות של מושקוביץ ומידר, שזכתה לשבחים בעיתונות מקצועית בחו"ל, אפילו לא טורחת לשווק את מוצריה בישראל. "שופרסל על 200 סניפיה היא הרשת הגדולה בישראל. באירופה היא לא תוגדר אפילו כבינונית", מסביר מושקוביץ, מנכ"ל החברה, שהעגלות שלה החלו להיכנס לסניפי רשת Conad האיטלקית המונה כ־3,500 סניפים, "ועד סוף 2023 נהיה בכל הסניפים". כרגע הם מצויים במיזמי פיילוט גם עם רשתות בארה"ב, גרמניה ואוסטרליה.

כך או כך, איצקוביץ כועס על ניסיון הרשתות להשתמש בהשקעתן בעגלות החכמות כתירוץ לביטול חובת סימון המחירים. "אין מספיק התחשבות בדור המבוגרים, שהוא לקוח משמעותי בחנויות הפיזיות ולא מסתדר כל כך עם הטכנולוגיה, שבשמה גוזלים ממנו ומצרכנים נוספים זכויות צרכניות בסיסיות. הדרישה להורדת סימון המחירים בתירוץ של הצורך בהשקעות של הרשתות בטכנולוגיה, בין השאר בעגלות חכמות, היא שערורייה", הוא אומר.

מה עם הקופאיות? האם העגלות החכמות יעלימו אותן מנוף הסופרים? "הקופות לא ייעלמו", משוכנע יוחננוף. "קשישים או אנשים שקונים סלים גדולים מאוד – עדיין יגיעו לקופות המסורתיות. עם פחות עומס הקופאיות יוכלו לספק שירות טוב יותר, וחלקן יעברו לרצפת המכירה כדי לסייע לרוכשים בעגלות החכמות או בקופות עצמיות".

שופרסל | צילום: יובל חן

Shopic של שופרסל: משוכללת, אבל לא מספיק

לעגלת Shopic יש מסך ידידותי, סכום הקנייה הכולל מוצג כל הזמן ואפשר לנצל בנוחות קופונים, אבל שקילת פירות וירקות מסורבלת, ויש בעיות שהפכו את הקנייה למעייפת

Shopic, העגלה החכמה החדשה שפועלת בסניף שופרסל בגלילות, היא עגלת סופר רגילה, שעליה מלבישים מתקן חכם עם מסך גדול יחסית וזרועות. כבר בניסיון לאסוף עגלה מהמתקן הייעודי שמחוץ לסניף, המחייב הקשת מספר תעודת זהות, העגלה נתקעה. לא נעים ברוח ובגשם של השבוע. לקוחה ייעצה לי להקיש שוב ולשלוף עגלה משורה שונה. זה עבד. בסניף התברר שלא כולם יכולים להשתמש בעגלה החכמה. הכבוד שמור לחברי מועדון בלבד. גם הם צריכים לגשת למתחם shop&roll ולהיעזר במוכרנית. אבל היא נתקעת. שלוש פעמים הקישה את מספר תעודת הזהות שלי, וכלום. רק אחרי שהזעיקה אחראית, זה הצליח סוף־סוף.

ועכשיו הרבה הסברים: יש להציב את חזית המוצר מול אחת משתי המצלמות שעל ידית העגלה. ברגע שהמוצר מזוהה על ידי המצלמה, זרועות המכשיר מוארות בירוק. אם המצלמה לא זיהתה, צריך להעביר את הברקוד של המוצר מול הסורק שבתחתית המתקן עד שנדלק אור אדום. אם גם זה לא קורה, יש להקליד את הברקוד. עשר דקות של הוראות שונות. אני מודאגת: מה יקרה אם אתקל בבעיה במהלך השיטוט בסניף? העובדת האדיבה מפנה אותי לכפתור עזרה: תלחצי ומיד נגיע. איך תדעו היכן אני? נגיע למקום האחרון שבו הכנסת מוצר לעגלה, חכי לנו שם. היא מעמיסה שקיות נייר פתוחות בעגלה, מוכנות לקלוט את המוצרים, חינם למתנסים במכשירים החדשים.

איזה יופי. אני יוצאת לדרך, ומגלה שהעגלה באמת חכמה. המסך ברור וידידותי ואפשר לראות בכל רגע נתון את סכום הקנייה הכולל. יש אפשרות נוחה מאוד לניצול קופונים, וכאשר משלימים סריקת מוצר ומניחים אותו בעגלה, מופיע סימון וי ירוק. אבל יש בעיות. ראשית, בסניף מסתובבים עשרות מלקטים ומלקטות, חוסמים מעברים, עסוקים בשיחות. רוצה משהו מהמקרר? הואילי לחכות עד שיסיימו את משימותיהם. התחושה היא שאני מפריעה לתפקוד המערכת המשומנת של מרלוג, ובחנות היפה והמושקעת לא רואים אותי, הצרכנית, במרכז.

ירק ירק, פרי פרי

הגעתי לירקות ולפירות. החכמה לא שוקלת. יש לגשת למשקל, להניח את המוצר, לבחור את צילומו, להקיש, לקבל מחיר על המסך, להוציא פתק עם ברקוד, להדביק אותו על השקית, ואז לסרוק ולהכניס לעגלה. שבע פעולות לירק או פרי אחד. ואי־אפשר לאסוף כמה שקיות של פירות וירקות ואז לשקול את כולם יחד, כי אי־אפשר להכניס אותם לעגלה כשהם לא שקולים – האח הגדול ינזוף בכם מעל המסך. צריך לתזז בין המדף למשקל עם כל ירק או פרי, או להחזיק בידיים הרבה שקיות. גם במחלקת הפיצוחים אין שקילה עצמית. יש להיעזר במוכרן.

בדרך כלל, קל מאוד לבטל קנייה של מוצר, או להוסיף יחידה נוספת לפריט שכבר בתוך העגלה. קל גם לבדוק מחיר של מוצר על ידי העברת הברקוד מול הסורק. אבל איך מבטלים קנייה של מוצר שנוסף לחשבון מבלי שהוא בכלל בעגלה? התברר שמוצר שאת מחירו בדקתי ולא הכנסתי לעגלה, הצליח להשתחל לרשימת הקנייה שעל המסך. שוב נאלצתי לקרוא לעזרה. בשלושה מוצרים נוספים הוקפצה כמות היחידות מעבר לאלו שהנחתי בפועל בעגלה. קניתי פוזילי של ברילה. קיבלתי הודעה ששלוש חבילות במבצע. בזמן הכנסת החבילה השנייה, המערכת הדפיסה שיש שלוש חבילות בעגלה. כשהכנסתי את השלישית, ראיתי על המסך שיש בעגלה ארבע חבילות. טוב ששמתי לב ומחקתי את המיותרת.

במוצר ה־16 נשברתי

המצלמה פישלה בגדול: היא לא הצליחה לקלוט יותר משליש מהמוצרים, והייתי צריכה להעביר אותם בסורק או להקליד ברקוד. השיא המתין בלחמניות: לחמים ולחמניות לא ארוזים יש לבחור מתוך סלסלות, לחפש את הצילום הרלוונטי על המסך ולהקיש. רוב הסלסלות נושאות שמות ומחירים. חשקתי בלחמניה עם גרעינים (לא היה מחיר), בחרתי צילום, המסך הראה מחיר והכנסתי לעגלה. כשהגעתי למקררי החלב, התעוררה לפתע הלחמניה שלי לחיים – על המסך הופיע צילום של שקית עם הלחמניה ואזהרה: "הפריט לא נסרק". נבהלתי. עוד יאשימו אותי בלקחנות. שלפתי במהירות את הלחמניה, והצילום נעלם. מה עושים עכשיו? עזרה. שבע דקות תמימות המתנתי, כשהמלקטים מרחפים סביבי. התייבשתי ונטשתי. בהמשך הדרך פגשתי בעובד שהיה בדרכו אלי, והוא פתר את הבעיה.

אחרי 16 מוצרים, התעייפתי ונשברתי. אולי אני לא חכמה מספיק. רק המחשבה איך אני מרימה שישיית מים מינרליים בזווית הנכונה כדי שתיקלט במצלמה או בסורק, גרמה לי לפיק ברכיים ופניתי לכיוון הקופה. שם גיליתי שעלי להשתמש במתחם ייעודי בסיוע עובדת, שסרקה את הברקוד שעל השישייה במסופון מיוחד. היא הסבירה שבעתיד יהיה אפשר גם בסלולרי.

כיוון שהמוצרים נמצאים כבר בתוך שקיות, כל מה שיש לעשות הוא להדפיס חשבון, להעביר אותו בשער ולצאת. אבל שעה ו־20 דקות לקניית 16 מוצרים, זה מוגזם גם בהתחשב בכך שמדובר בתהליך חדש שאני עדיין לומדת אותו.

בשורה התחתונה — לעגלה הזו יש פוטנציאל, אבל היא זקוקה למקצה שיפורים.

תגובת צביקה פישהיימר, סמנכ"ל משאבי אנוש ואסטרטגיה בשופרסל: "על פי התוצאות שבידינו המצלמות מזהות בדיוק של יותר מ־98%. בסקרי שביעות הרצון למעלה מ־80% מהלקוחות מרוצים וחוזרים להשתמש במערכת. המלקטים בשופרסל יעברו בהדרגה למרכזים ייעודיים ויצמצמו את ההפרעה ללקוחות".

רז גולן, מנכ"ל Shopic: "עזרה יש להגיש ללקוח תוך דקה־שתיים. אנחנו מודדים כל הזמן את קצב הגעת העזרה, והמקרה שלך לא מייצג. הבעיה של הלחמניה נשמעת כבעיה טכנית". 

יוחננוף

cust2mate של יוחננוף: סורקת, שוקלת ולוקחת כסף

הגרסה המשופרת של העגלה החכמה של סניף יוחננוף ברחובות זמינה רק מאתמול |  האבטיפוס שבו התנסינו מבטיח, אבל לא בלי בעיות

כשרציתי להתנסות בעגלה החדשה של רשת יוחננוף בסניף רחובות, cust2mate, שהושקה בשירים ובמחולות לפני כשנה וחצי, גיליתי לתדהמתי שהעגלות נאספו מהסניף כבר באוגוסט למקצה שיפורים, שהסתיים ממש עכשיו. הגירסה החדשה חזרה לסניף השבוע, אלא שהייתה מוכנה להפעלה רק אתמול, אחרי סיום כתיבת הכתבה. לכן הסתפקתי בהתנסות באבטיפוס שלה במעבדה במשרדי החברה המפתחת, A2Z, בתל־אביב.

העגלה מתבססת על סורק בלבד, ללא מצלמה. בשונה מהגרסאות החכמות האחרות שבדקנו, יש לה משקל מובנה לשקילת כל פריט שנמכר בתפזורת, וכדי לשלם בסוף אין צורך לעבור בקופה – משלמים באמצעות העגלה. אלה שני יתרונות גדולים. המסך גדול, 15.6 אינץ', והגודל הזה נועד כדי שבחלקו השמאלי תריץ הרשת סרטונים ומודעות פרסום. מעצבן.

כדי להשתמש בעגלה יש להזין את מספר הסלולרי האישי, ואז להעביר את המוצרים מול הסורק המובנה. אני מנסה. פעמיים הסורק מפספס את המוצר. עובד המעבדה שמלווה אותי מתבלבל לרגע אבל מתעשת. "נשענת על העגלה, ומכיוון שמדובר באבטיפוס, שהוא רגיש יותר, זה שיבש את התהליך. בחנות, בעגלות הקבועות, זה לא יקרה. גם לקוחות לא נוטים להישען על עגלות". נראה במבחן הזמן.

אם רוצים להוסיף יחידה ממוצר שכבר נסרק, יש לסרוק אותה שוב. אי־אפשר, בניגוד למערכות האחרות, לעשות זאת דרך המסך. לבטל מוצר אפשר דרך אייקון של פח שנמצא על המסך. יש גם אפשרות להזעיק עזרה דרך המסך. "עד דקה מישהו חייב להגיע", מבטיחים לי.

המשקל הגדול מקל על החיים, בעיקר לצרכנים גדולים של ירקות ופירות כמוני. את תפקודו ודיוקו יהיה צורך עדיין לבדוק במבחן הזמן, אבל עצם אפשרות השקילה בעגלה, ללא צורך לגשת למשקל שבמחלקה, מייעלת מאוד את תהליך הקנייה של ירקות ופירות. עם זאת, פיצוחים וממתקים בתפזורת לא יהיה אפשר לשקול בעגלה, ויהיה צורך להיעזר בעובדי המחלקה. כמו שאר הרשתות, יוחננוף לא מוכנה לוותר על עובדי הפיצוחייה, בטענה שהם נדרשים בכל מקרה.

כולם יכולים להשתמש בעגלה, ולא רק חברי מועדון. היא מאפשרת ניצול של קופונים, ומספקת מידע מפורט וברור על המסך על כל מוצר, מידע שכולל צילום של המוצר, משקל, מחיר, מבצע אם יש, וכמה הרווחתי במסגרת המבצע על המוצר. אפשר לשלם בכרטיס אשראי, בתשלומים וכן באופציה שלא ראיתי מעולם מוצעת לצרכן הבודד: שוטף פלוס 30. "האופציה ישימה אם יש ללקוח אופציה כזו בכרטיס האשראי", אומרים ברשת. בעגלה שבדקתי אין אפשרות להדפיס את החשבון, אבל בעגלות שייכנסו לשימוש בחנויות תהיה, כך מבטיחים לי.

ועניין מעצבן לסיום: אי־אפשר להוציא את העגלה מהחנות אל הרכב. ביציאה תהיה עמדת "שיחלוף" שבה נצטרך להעביר את המוצרים לעגלה רגילה, כשעובדי החנות יסייעו בכך, כך מבטיחים לי. גם בשעות העומס? נראה.

בשורה התחתונה – עגלה שתהליך הכנסתה לרשת עבר טלטולים רבים. מבחן השטח יקבע.

תגובת איתן יוחננוף, בעלי השליטה ומנכ"ל הרשת: "העגלות שוות הרבה כסף, רגישות למים ומצוידות במשקל רגיש, ולכן אנחנו לא מעוניינים שייצאו מהחנות".

אושר עד

סופרסמארט של אושר עד: יעיל, אבל היזהרו משיימינג

רכשנו עשרות פריטים במהירות ובקלות, אבל אם תשכחו לסרוק מוצר לפני שתכניסו אותו לעגלה, תיתקעו בסופו של התהליך מול עובד שמפשפש בעגלתכם כדי למצוא את המוצר האבוד

רשת אושר עד היא הראשונה בארץ שהציעה אופציית קנייה במערכת חכמה שגם שרדה, כבר ביוני 2016. הפורמט של המערכת, ששמה סופרסמארט, מוכר: לוקחים עגלה סטנדרטית ובכניסה לחנות שולפים סורק (בכל סניף יש יותר מ־100), סורקים את הברקוד שעל ידית העגלה, מתקינים עליה את הסורק ויוצאים לדרך. אפשר גם להשתמש באפליקציה הייעודית בסלולרי במקום בסורק. השימוש פתוח לכולם.

ההתנהלות בחנות פשוטה: מניחים בעגלה שקיות שמביאים מהבית, שלתוכן נכנסים המוצרים. בוחרים פריט מהמדף, סורקים את הברקוד ומכניסים לעגלה. מוצרי המאפה נמכרים ארוזים עם ברקוד. המסך קטן והמידע שעליו מוגבל לתיאור המוצר, מחיר ומספר יחידות. אין אפשרות לראות בכל רגע את סכום הקנייה שהצטבר, מה שמגדיל את הסיכוי לקנות יותר ממה שתכננתם. סריקת הברקודים נוחה ומהירה, במוצרים קטנים אין צורך כלל להוציא את הסורק ממקומו, וקל להוסיף ולבטל מוצרים. בכ־40 מוצרים לא נרשמה שום בעיה, אם כי בחלק מהמקרים, במיוחד בבקבוקים, מומלץ לעבוד עם שתי ידיים, ביד אחת הבקבוק וביד השנייה הסורק.

איפה הבעיות? קניית ירקות ופירות מחייבת שקילה עצמית, הצמדת תגית עם ברקוד לשקית ואחר כך סריקתה – שבע פעולות לקניית ירק מסוג אחד. אפשר להכניס לעגלה מוצרים גם לפני שסרקתם אותם, ואז לגשת למשקל ולשקול את כל שקיות הפרי והירק בזו אחר זו, אבל צריך לזכור מה שקלתם ומה לא, אחרת תזכו לשיימינג בסוף התהליך. עם סיום הקנייה, יש לעבור על גבי משטח מתכת מיוחד. המערכת שסביבו שוקלת את העגלה, והאלגוריתמים מבצעים התאמה בין המשקל לתכולת הרשימה. זהו מין תהליך בקרה שמוודא שכל מה שבעגלה נסרק על ידיכם. מכאן יש לעבור לקופת תשלום ייעודית ולשלם בכרטיס אשראי. בסניף יש שלוש קופות כאלה. שתי דקות נדרשו לנו לסיום תהליך התשלום, ובסך הכל בילינו בסניף שעה וחמש דקות מהכניסה ועד היציאה מהחנייה. לא רע לרכישת 45 פריטים בסניף גדול.

עם זאת, מעצבן שאי־אפשר להשלים על הקנייה המשוכללת בתשלום עצמי במכשיר עצמו. כמו כן, העובדה שיש אפשרות להכניס לעגלה מוצרים שלא נסרקו מבלי לקבל אזהרה, גרמה לכך שידידה ששכחה לסרוק מוצר לפני שהכניסה אותו לעגלה, מצאה עצמה מבוישת כשהגיעה למתקן והעגלה לא עברה. מוכר ניגש אליה ואל אמה הקשישה, והתחיל לפרק את תכולת העגלה בחיפוש אחר המוצר הסורר. אחר כך הן נשלחו לקופה רגילה, ו"המבטים שנשלחו לעברנו יצרו תחושה לא נעימה, אמי ממש נלחצה", סיפרה.

לקוח אחר שהעמיס על העגלה עשרות בקבוקי קולה בשישיות לשמחה משפחתית, נתקע גם הוא, כי כמו בכל העגלות, יש מגבלת משקל של 150 ק"ג, והוא עבר אותה. נכון שרק צרכנים מעטים עוברים בקנייה אחת את המשקל הזה, אבל כדאי לחשוב על פתרון מתחשב יותר.

"אנחנו מוצאים בין 10% ל־20% טעויות של לקוחות, שהמערכת ברוב המקרים מיידעת עליהן את הלקוח", אומר יאיר קלפר, מנכ"ל סופרסמארט, המפתחת.

בשורה התחתונה — מערכת יעילה ומנוסה, אם כי בסניף שבו ביקרתי רוב הלקוחות, מסיבותיהם, העדיפו את הקופות הרגילות.

תגובת אושר עד: "הגרסה החדשה של המערכת בנויה כך שאם הלקוח רוצה סיכום ביניים של החשבון, הוא יכול ללחוץ על האפשרות הזו. ייתכן שלא מצאת אותה כי היא הוזזה הצידה מסיבות גרפיות. מהשבוע האחרון בסניף נתניה, כבר אפשר לשלם בתשלום עצמי, ובמהלך התקופה הקרובה יורחב הפתרון לשאר הרשת". 

צילום: שאול גולן

איפה יש עגלות חכמות?

• אושר עד — בכל אחד מ־19 סניפי הרשת יש יותר מ־100 סורקים (מתוך 400-350 העגלות שבסניף), ובסך הכל מעל 2,000.

• שוק העיר – בסניפים ברמות בירושלים ובנתיבות.

• שופרסל ויוחננוף — בסניף אחד בלבד, עשרות עגלות, אבל יש תוכניות גדולות להתרחבות.

• מחסני השוק — בינואר יוכנסו עשרות עגלות לסניף האורגים בבאר שבע.

• טיב טעם ויינות ביתן – בוחנות את הנושא.

איפה יש קופות חכמות (רשימה חלקית)?

• שופרסל – 1,270 קופות ב־200 סניפים, 34% מכלל הקופות ברשת.

• טיב טעם – יש ב־10 סניפים, והן אחראיות ל־35%-30% ממחזור הסניף. במהלך 2022 יותקנו בעוד 15-10 סניפים.

• יינות ביתן — ב־74 מ־151 הסניפים, אחראיות ל־35% מהקניות.

• מחסני השוק — כ־120 קופות, ב־30 מסניפי הרשת, מעבירות נתח של 25%-17% מהמכירות.

באיזה רשתות בחו"ל עובדות עגלות חכמות ישראליות?

• ALDI, גרמניה — Shopic

• מורטון וויליאמס, אוורגרין, ארה"ב — A2Z

• Conad, איטליה – Tracxpoint

• מטרו, אירופה (יותר מ־50 סניפים בחמש מדינות) – סופרסמארט (טוענת שבקרוב תיכנס לרשתות נוספות בארץ)

• EDEKA, גרמניה (סניפים ספורים) – סופרסמארט

• סלגרוס, רומניה (2 סניפים) — סופרסמארט

(כולן טוענות שהן במגעים עם עוד רשתות)