מדבקה לאבחון פרקינסון שנמצאת עדיין בתהליכי פיתוח, עשויה להוביל למהפכה באבחון מוקדם של המחלה. מי שעומד מאחורי המחקר לפיתוח המדבקה הלא פולשנית — שמזכירה מדבקת קעקוע — הן שתי חוקרות ישראליות מאוניברסיטת תל־אביב: פרופ' יעל חנין וד"ר ענת מירלמן. המחקר מתבצע תחת חממת NNE, הרשת הלאומית למצוינות בחקר המוח שהקימה חברת טבע.

מהו הפיתוח? השתיים מסבירות: "אנחנו עובדות על עיצוב ופיתוח של מדבקה עם סנסורים רגישים. החדשנות בנושא היא שמצאנו דרך מעניינת להשתמש במדבקות על מנת לבדוק הפרעות שינה. יש אנשים שסובלים מהפרעות שינה מסוג מסוים שנקרא RBD, הפרעה שמתאפיינת בשנת חלום פעילה. זו הפרעת שינה ייחודית, שחלק מהסובלים ממנה, נמצאים בקבוצת סיכון לחלות בפרקינסון. עם זאת, חשוב להדגיש שלא כל מי שסובל מהפרעת שינה כלשהי בהכרח יחלה בפרקינסון.

המדבקה מקליטה בעצמה

פרופ' יעל חנין, ראש המרכז לננו־מדעים וננו־טכנולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, פותחת עם אזהרה כללית: "הרבה אנשים לא יודעים שבעיות שינה מסוג RBD הן סיבה מספיק טובה ללכת להיבדק — וזו כן. כיום, כשמישהו מתלונן על הפרעת שינה, שולחים אותו למעבדת שינה. האמצעים העיקריים שיש לרפואה לזהות הפרעות שינה הן בדיקות במעבדות שינה שנמצאות בבתי החולים. אלה דורשות מהלקוח לישון לילה בבית החולים ולהיות מחובר לכל מיני מכשירים שפולטים רישומים גרפיים, המתעדים את מהלך השינה", היא מתארת.

ד"ר ענת מירלמן עם המדבקה

כאן נכנסת לפעולה המדבקה. "יש לה סנסורים רגישים במיוחד, שיכולים לקרוא גלי מוח, תנועות עיניים ופעילות שרירית והיתרון הראשון והמרכזי שלה הוא שניתן להשתמש בה בבדיקה ביתית. כשאדם מגיע לבדיקת הפרעת שינה במעבדה ייעודית בבית חולים זו לא הסביבה הטבעית שלו. לכן, בדיקה כזו למעשה לא מאפשרת לנבדק להיות בנוחות מרבית. הוא מחובר להמון מכשירים, ישן במיטה זרה וכולי. מה גם שבדיקה כזו נמשכת רק לילה אחד. הסנסורים שנמצאים במדבקה החדשנית, לעומת זאת, יכולים לבדוק במשך מספר ימי מעקב את איכות השינה ולזהות הפרעות שינה בצורה טבעית, בבית הלקוח, בלי חיבורים מורכבים. המדבקה מגיעה עם מערכת משלה להקלטה. היא מחוברת למשדר שמתקשר עם טלפון נייד, שתפקידו להקליט את הפעילות במהלך השינה", מסבירה פרופ' חנין.

ד"ר ענת מירלמן, מנהלת המעבדה לחקר סימנים מוקדמים למחלות נוירו־דגנרטיביות במרכז הרפואי תל־אביב ומרצה בכירה באוניברסיטת תל־אביב, מוסיפה: "בשנת לילה יש בדרך כלל 8־6 מחזורי שינה. בכל מחזור שינה יש שלב של שנת חלום. בשנת חלום אצל אדם בריא, הגוף משותק וגלי המוח הם יחודיים. לעומת זאת לאנשים עם הפרעה בשנת חלום מסוג RBD, יש חלומות פעילים. אדם שסובל מהפרעת שינה כזו עלול, למשל, לנופף ידיים במהלך שנתו. מי שישן ליד אדם כזה בהחלט מרגיש לפעמים את היד נוגעת בו מתוך שינה. אנשים שסובלים מהפרעת RBD יכולים למשל גם להפיל חפצים שנמצאים על הכוננית ליד המיטה, או ליפול בעצמם מהמיטה במהלך השינה. לסיכום, בהפרעת שינה כזו אין את השיתוק שאנחנו רגילים לו בשנת חלום רגילה. אנשים שסובלים מהפרעת שינה כזו, לרוב כלל אינם מודעים לזה בשלבים ההתחלתיים. יש קושי לזהות את ההפרעה הזו כי היא לא עקבית ויכולה להופיע בלילות מסוימים ובאחרים לא. הפרעה בשנת חלום נחשבת היום לסמן מקדים למחלת פרקינסון ולמחלות ניווניות של המוח".

ד"ר מירלמן מציינת כי "המודל של המחקר שאנחנו עושים כרגע מתמקד במחלת הפרקינסון. אם הוא אכן יוכיח את עצמו הרי שנוכל לפתח את המדבקה הזו לאוכלוסיות רחבות, והיא תיתן מענה להפרעות שינה באופן נרחב יותר".

אם זה יקרה, זאת תהיה בשורה מצוינת למיליוני אנשים. הפרעות שינה הינן גורם למחלות רבות מאוד, חלקן מסכנות חיים, ובשל הקושי בזיהוי הבעיה — דבר שכאמור ניתן כיום לעשות רק בבית חולים — אנשים רבים פשוט מוותרים, לא נבדקים, מעדיפים "לחיות עם זה", ומסכנים את חייהם.

פרופ' יעל חנין בודקת את המדבקה

פרופ' חנין מסכמת: "אנחנו בעצם עובדות על כוחות הניטור של ה־RBD באמצעות הטכנולוגיה החדשה של המדבקות שמאפשרת לזהות הן את שלב השינה, קרי שנת חלום והן את הפעילות המוטורית הנלווית אליה. היה ונראה בשנתיים הקרובות שיש לנו מספיק עדויות שהמחקר 'מחזיק', יתחיל בפועל תהליך הפיתוח של המוצר עצמו. בשלב זה חברת טבע תעשה את ההחלטה אם אכן שיכנענו אותה מספיק ששווה להמשיך את התהליך. כרגע, הפרויקט שלנו נשען ברובו על התמיכה המבורכת של חברת טבע, תחת NNE, וכן על משאבים של מלגות של סטודנטים ותשתיות שקיימות באוניברסיטה ובאיכילוב".

השקעה של 15 מיליון דולר

מהי בעצם תוכנית NNE? חברת טבע התחייבה להשקיע עד 15 מיליון דולר על פני חמש שנים ברשת הלאומית למצוינות בחקר המוח, שהינה הרשת היחידה בישראל בתחום זה. הרשת מאגדת כבר כ־80 חוקרים בכירים, פוסט־דוקטורנטים וסטודנטים לדוקטורט במדעי המוח מעשרת אוניברסיטאות, מכוני מחקר ובתי חולים מובילים בישראל, המקדמים מחקרים פורצי דרך שבכוחם לקדם גישות טיפוליות חדשות במחלות קשות וחשוכות מרפא.

קבוצת החוקרים הראשונה, שהחלה לפעול בשנת 2013 במסגרת ה־NNE, משלימה בימים אלה את סיכום המחקרים שלה בתחומים מגוונים כגון אלצהיימר, פרקינסון, ALS וטרשת נפוצה. עבודתם של החוקרים יוצרת עניין ותהודה וכבר הניבה יותר מ־55 פרסומים בעיתונים מדעיים מובילים. ממד נוסף להצלחת התוכנית טמון בהמשכיות הפרויקטים מעבר לתקופת המענק, בשנת 2016 נרקמו 10 פרויקטים המשכיים בין טבע לבין חוקרים ברשת, שמטרתם להניב טיפולים או גישות טיפול הלכה למעשה.

לדברי ד"ר מייקל היידן, נשיא מחקר ופיתוח גלובלי ומדען ראשי בטבע, "כוחה של קהילה נובע מכך שהיא ממלאת תפקיד חיוני בקידום הידע האנושי. קהילות עוזרות בכך שהן מעניקות לנו את ההקשר והרקע למערכות יחסים מורכבות, את הקשרים הפנימיים בין חלקים נפרדים שמחדדים את הבנתנו. בדיוק מסיבה זו הקימה טבע את NNE. קהילת החוקרים הזאת פיתחה וחיזקה את הקשרים בין המוסדות השונים בתוך הקהילה ובין המושגים והעקרונות המנחים אותם, כדי לקדם רעיונות בתקווה להגעה לטיפולים חדשים. המודל מתגלה כהצלחה: כמעט 40 אחוז מתוכניות המחקר של ה־NNE הולידו שיתופי פעולה חדשים במחקר בין הגורמים השונים החברים ברשת ועם טבע, ושלל מאמרי מחקר חדשים שפורסמו בכתבי עת מדעיים חשובים. זו דוגמה חיה לקידום הידע האנושי. עם שיעורי הצלחה דומים לאלה של כמה מהגופים המובילים בעולם במענקי מחקר — כולל המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב. אני מקווה שלא ירחק היום שבו ה־NNE גם יזכה להכרה על תרומתו החשובה לגילוי ופיתוח של טיפולים חדשים במחלות קשות". •