yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: אלונה איינשטיין
    24 שעות • 27.12.2017
    חמוש בזכרונות
    החרדות של אריק איינשטיין, בקבוקי הברנדי שהיה מוריד לפני ההופעות כדי לאזור אומץ, תהליך ההסתגרות, השיקום מהתאונה הקשה שעבר ואיך קיבל את החזרה בתשובה של אשתו ובנותיו. שמוליק בורנשטיין (שמיילך), מנהלו האישי וחברו הקרוב של איינשטיין, חוזר לזכרונות מהשנים הארוכות לצידו בסדרה התיעודית של יס דוקו, "שיר אהבה סטנדרטי"
    יואב בירנברג | צילום: אלונה איינשטיין

    העובדה שאריק איינשטיין הפסיק להופיע בסוף אוגוסט 1981 לא הגיעה במפתיע. קדמו לה שנים ארוכות של פחדים ותסכולים. הוא אמנם שנא לשתות כמעט כשם ששנא להופיע, אבל כדי להתגבר על הפחדים הוא היה מוריד חצי בקבוק ברנדי, שטוק 84, ורק אז תופס אומץ ועולה לבמה ומלהיב את הקהל. שמוליק בורנשטיין (שמיילך), המנהל והמפיק שלו בחלק ניכר מהקריירה, זוכר היטב את השעות האלה, דקה אחר דקה. "אריק פשוט שנא להופיע, אין מילה אחרת לתאר את זה", הוא אומר. "חצי הבקבוק ששתה עזר לו לעלות על הבמה, אבל אחרי זה הוא היה חולה יומיים מהאלכוהול. היו מקרים שהוא היה קם בבוקר ואומר 'בטל את ההופעה. אני לא מסוגל להופיע'. היינו מבטלים ואומרים שהוא חולה".

     

    זאת התנהגות מאוד מפתיעה לבן של שחקן שהכיר את הבמה מגיל צעיר וידע להקסים את כל מי שנפגש איתו.

     

    "הוא בן של שחקן שגדל על במות, אבל הוא גם היה איש מאוד ביישן וסגור. כשהוא היה צריך ללכת ל'כסית', הוא לא היה הולך דרך דיזנגוף אלא דרך הרחובות הצדדיים, כדי לא להיתקל באנשים. היה לו נוח לשבת במסעדת 'כתר המזרח' עם כל האנשים מהשכונה ולדבר על כדורגל, על ספורט. שם הוא הרגיש הכי בבית. חברים לא נמדדו אצלו לפי השמות.

     

    "חייבים גם לעשות הפרדה: להקת הנח"ל זו להקה, ו'גשר הירקון' ו'החלונות הגבוהים' היו שלישיות. עדיין לא הכל היה מונח על הכתפיים שלו. גם הראייה שלו הייתה איומה, הוא ראה רק מקרוב, מה שלא הקל עליו. היו לו משקפיים עם זכוכיות כמו בקבוקי לבֶֶּנייה. אבל רוב הזמן הוא היה הולך בלי משקפיים. הוא היה אומר, 'ראיתי מספיק' ומסיר את המשקפיים".

     

    "מעולם לא רבו". איינשטיין עם שלום חנוך
    "מעולם לא רבו". איינשטיין עם שלום חנוך

     

     

    היה לאריק פחד קהל?

     

    "הוא פחד מחשיפה. הוא היה שחקן וחקיין ענק, אבל לא מול קהל. בהופעות הוא היה אומר בקושי ארבעה משפטים בין השירים. 'ערב טוב, תודה רבה', לא הרבה יותר מזה. גם כשהוא התראיין, הוא עשה את זה בעיקר עם אנשים שהוא הרגיש נוח לדבר איתם, כמו יואב קוטנר ואלי ישראלי. הציעו לו בשנות השמונים מיליון דולר על הופעה אחת בפארק, אבל הוא אמר לי, 'מיליון דולר זו לא סיבה להופיע. זו סיבה לא להופיע'".

     

    שמיילך, בן 71, שמשמש כבר 27 שנים כמנהל ההפקה של שלמה ארצי, הוא אחד המרואיינים המסקרנים בסדרה התיעודית המרגשת על איינשטיין, "שיר אהבה סטנדרטי: אריק איינשטיין", ששודרה בערוץ yes דוקו וזמינה לצפייה ב־yes VOD, לא מעט בגלל העובדה שהוא מיעט לדבר עד עכשיו.

     

    הם הכירו כששמיילך, יליד חדרה שנעוריו עברו עליו בקיבוץ מזרע, הגיע לתל־אביב כחייל. שלישיית החלונות הגבוהים הופיעה באותם ימים במועדון החלונות הגבוהים, שנשק לשגרירות האמריקאית. "האמרגן שלהם, דני דגן, שהיה טיפוס־טיפוס, אמר לי: 'אתה משתחרר מהצבא ובא לעבוד איתי'", מספר שמיילך. "כשהקימו את חברת 'הגר', התחלתי לעבוד שם. היינו מבלים וגם עובדים. כששיסל עזב, אני נשארתי לבד כמנהל וכמפיק של אריק. בתקופה ההיא אריק היה מופיע המון. היו תקופות שהוא הופיע 27 פעמים בחודש".

     

    "אישה מדהימה, צדקת". אלונה איינשטיין ז"ל בחתונת בתה שירי | צילום: מיכאל קרמר
    "אישה מדהימה, צדקת". אלונה איינשטיין ז"ל בחתונת בתה שירי | צילום: מיכאל קרמר

     

     

    מה הפך אתכם לחברים כל כך טובים?

     

    "אני מאוד אהבתי אותו, ואני חושב שגם הוא אהב אותי. הוא היה בנאדם נהדר וישר. כשהוא הופיע בצוותא, באחד הבלאנסים בשעות הצהריים נכנס לאולם בחור שכל הופעה היה נכנס בלי כרטיס. אמרתי לו, 'היום על גווייתי אתה נכנס בלי כרטיס'. ירדתי עליו רצח, כי תמיד הוא היה נכנס בלי כרטיס ומחייך אליי. בשתיים וחצי בלילה, כשצעדנו ביחד הביתה, אריק אמר לי, בשקט: 'אתה, שמוליק ממזרע, אתה מרשה לעצמך לדבר ככה? למה, כי בגלל שאתה 'הגר', 'מציצים', 'לול', 'אריק איינשטיין?' לא ישנתי כל הלילה ועד היום אני זוכר את זה כאילו זה קרה עכשיו. יש הבדל בין צעקה לבין חטא היוהרה, ומבחינת אריק זאת הייתה התנשאות. מאז לא התנשאתי יותר".

     

    הם נשארו חברים גם כשלא עבדו יחד. "אחרי שהפסקנו לעבוד, החברות בינינו נהייתה עוד יותר חזקה", מספר שמיילך. "כשגרתי בגני יהודה אריק היה בא אליי הרבה. 'חמוש במשקפיים' נכתב על החצר שלי. 'חמוש במשקפיים, נשען על עץ הזית/ נשען על עץ הזית/ תופס לי ראש כפרי'. אריק הרי היה חמוש במשקפיים, והיה בחצר שלי עץ זית בין איזה מאה שנה. ליד הצריף שגרתי בו היה גם עץ תות, והעטיפה של 'חמוש במשקפיים' צולמה שם".

     

    איינשטיין לא רק שנא להופיע. הוא גם שנא לטוס. "ב־1979 הוא אמר לי, 'אני לא טס יותר'. הוא פשוט פחד לטוס. הייתי איתו בסיני, אבל נסענו לשם באוטו". ובכל זאת הם טסו פעם אחת יחד, לארצות־הברית, כשאיינשטיין ושלום חנוך הופיעו שם. "כבר לא עבדנו יחד, אבל אריק נתן לי את הטיול מתנה. גרתי איתו שלושה שבועות בחדר, בלוס אנג'לס וניו־יורק".

     

    "אריק אמר: מיליון דולר זו סיבה לא להופיע". שמוליק ברונשטיין | צילום: יובל חן
    "אריק אמר: מיליון דולר זו סיבה לא להופיע". שמוליק ברונשטיין | צילום: יובל חן

     

     

    איך היה להיות איתו כל הזמן יחד?

     

    "קשה, כי הוא התגעגע הביתה לבנות. היה צריך גם לטפל בו. כוס קפה הוא לא ידע להזמין ברום סרוויס. אחרי הטיול הזה אמרתי לו, 'לא רק שלא נתראה עכשיו במשך חודש, גם אל תטלפן'. אריק בן יחיד וכל החיים לא נתנו לא לעשות כלום. גם אלונה, האישה שאיתו. במשך השנים הוא למד להזמין מונית. מדובר בבנאדם שלא היה לו רישיון נהיגה ולא היה לו כרטיס אשראי. היה לו אז מאה־מאתיים לירות בכיס, וזהו, עם זה הוא הסתדר".

     

    לשמיילך, איינשטיין וחנוך יש אפילו תמונה שותפת מהגשר בסן פרנסיסקו, עליו שר איינשטיין "יושב בסן פרנסיסקו על המים". אריק הסכים לעשות את הסיבוב הופעות הזה בתנאי שהוא יתחיל בארצות־הברית, כי הוא רצה לראות את הפלייאוף של האן־בי־איי בפעם ראשונה בחיים בלייב. לא שהיינו במגרשים, אבל ראינו את זה בטלווייזה בלייב. אז זה לא היה פה כמו היום, שאתה יכול לראות את המשחקים בחי. אחרי חודש היו מגיעים איזה ארבעה פריימים".

     

    ההצלחה של שלום והעובדה שהקהל צעק בהופעות המשותפות שלהם "שלום שלום", הפריעה לו?

     

    "לא הפריעה, והם גם מעולם לא רבו. אני לא יודע אם לאריק היה נוח עם זה שצעקו 'שלום שלום'. לא דיברנו על זה, אבל בטוח שהוא לא אהב את זה. בעיקר בהופעות הראשונות. לראות הוא אולי לא ראה, אבל לשמוע הוא שמע. לא אהבתי את סדר השירים בהופעה, וחשבתי שזה לא לטובתו, ואמרתי לו שישנה אותו".

     

    הגירושים מאלונה (שנפטרה לפני כ־11 שנה), החזרה שלה בתשובה והרומן של איינשטיין עם סימה אליהו היו חלק מרכזי בשגרת חייה של הסביבה הקרובה שלו. "אלונה הייתה צדקת, אישה מדהימה, יפהפייה ומיוחדת במינה", אומר שמיילך. "הוא היה בא אליי עם סימה כשהוא עוד היה עם אלונה. פרידה קלה זאת לא הייתה. אין פרידות קלות".

     

    שוחחתם הרבה על תהליך החזרה שלה ושל הבנות, שירי ויסמין?

     

    "אריק דיבר על זה הרבה. הייתי נוסע איתו לשישי־שבת לירושלים. אני לקחתי עם אריק את אלונה ויסמין לקייטנה בכפר חסידים. היא קיבלה מאליה, אשתו של אורי זוהר, שבוע בבית הבראה בכפר חסידים, כדי שייצאו משם בעלי תשובה. אריק אמר לאלונה, 'אם אתם רוצים לחזור באמצע, טלפנו ונבוא ניקח אתכם'. אחרי שבוע שאלתי את אריק, 'טוב להם? לא צריך לבוא לקחת אותם?' והוא אמר, 'לא, הן נסעו ישר לירושלים".

     

    מה הוא אמר על החזרה בתשובה של אלונה?

     

    "שאם טוב לה, אז טוב לו. לא שימח אותו שהיא חזרה בתשובה כמו שלא שימח אותו שאורי ואשתו חזרו בתשובה, אבל הוא קיבל את זה. הוא לא היה חוזר בתשובה, ועבדו עליו שיחזור. שיחות על גבי שיחות. אורי היה מביא כל הזמן רבנים שידברו עם אריק, ואריק היה מקשיב להם ואומר שלכל אחד יש את התשובה שלו, ושהוא לא צריך לחזור בתשובה בשביל זה".

     

    כשאיינשטיין נשאל באחד מפרקי הסדרה "שיר אהבה סטנדרטי", איזה שיר מתמצת יותר מכל את המהות האיינשטיינית, הוא משיב ללא היסוס: "שביר", שנכתב אחרי תאונת הדרכים הקשה שבה היה מעורב. מילים כמו "שביר, מתפורר בקלות / מעמיס על עצמו את כל העולם / נושר כמו עלה למשב כל רוח קלה / בקיצור, שביר מתפורר בקלות".

     

    שמיילך זוכר את התאונה ההיא כאילו קרתה ממש לא מזמן למרות שעברו מאז כבר 35 שנים. "הגעתי למקום עשר דקות אחרי התאונה", הוא אומר. "באותו יום הייתה ההופעה האחרונה של 'חתונה לבנה' בפארק הירקון. ברחוב צירלסון היה פאב של חבר שלנו. אמיר היה תינוק, בקושי בן שבעה חודשים, וזו הפעם ראשונה שהם יצאו לדעתי מהבית אחרי הלידה.

     

    "באתי עם שלום ודפנה ארמוני לפאב ומשם נסענו למועדון שבלול. אריק בכלל רצה ללכת ברגל, אבל סימה אמרה, 'בוא ניסע'. עשר דקות אחר כך שלום ואני הגענו לרחוב ריינס וראיתי את הרנו 5 של נורית, הנהגת, פגוע. שלום ואני נסענו נגד הכיוון לאיכילוב לראות מה עם אריק. הוא נפגע בכתף, ביד ובראש. הוא היה יחסית פצוע קל, אבל הוא היה בשוק. הוא יכול היה להיהרג. מכבי אש ניסרו את האוטו כדי להוציא אותם. סימה הייתה פצועה הרבה זמן וחברה טובה שלהם, רבקה רובינשטיין, נהרגה. ברור שהתאונה השפיעה על ההסתגרות שלו ועל חוסר הרצון להופיע. היא נתנה לזה חותמת סופית".

     

    עד היום שמיילך מתגעגע לחבר הטוב שאיבד. "הגעתי לבית החולים, אבל אריק כבר היה בלי הכרה", הוא מספר על יום מותו של איינשטיין. "לפחות ראיתי אותו ונפרדנתי ממנו. איך אפשר שלא להתגעגע לאיש מיוחד שכזה".

     

     

    הסדרה "שיר אהבה סטנדרטי" זמינה לצפייה ב־yes VOD

     


    פרסום ראשון: 27.12.17 , 19:34
    yed660100