ברלין

אין עוד עיר בעולם, שההיסטוריה שלה ניכרת כל-כך בחזותה, כמו ברלין. החומה אמנם כבר איננה, כמובן, אבל ברלין עדיין מחולקת למדי. במרכזה של העיר מתרחש מעבר חד מהברק העשיר של המערב למרכזה המתפתח של מזרח ברלין. בראשית שנות ה-90 התמלא אזור זה במהירות בבתי-קפה, ובנייה מהירה מחקה כמעט כל זכר, אבל למראה הפרברים של מזרח ברלין, עם בנייני הדירות האפורים והמתפוררים, המכוניות הרעועות והמחסור במכשירי טלפון, קולטים כי החומה ניצבה כדי להפריד בין המערב הנהנתן לבין המזרח הספרטני.

לפני שהופלה, נחשבה החומה לסמל הנצחי ביותר של הניכור בלב המדינה, אולם ברלין ידעה מלחמות ואירועים דרמטיים עוד זמן רב לפני כן. החל ממלחמת שלושים השנה העקובה מדם, ועד להפצצות המסיביות של בנות הברית במלחמת העולם השנייה, ברלין היתה נתונה תמיד תחת מצור, או מצוייה בשבל בנייה מואץ של אחרי-המלחמה. ואולם, גם בשיאם של ימי המצוקה, תמיד ידעו הברלינאים איך ליהנות מהחיים. זו העיר שהעניקה לעולם את הקברט ואת מוסיקת הטכנו. חיי הלילה של ברלין הם בעלי איכות ייחודית - חישבו על סאלי בוולס והדקדנטיות האלילית שלה, לעומת הקוליות העכשווית של בליקסה בארגלד או קולו המעונה של ניק קייב - שהוא בה בעת גם מפחיד וגם מסעיר. איך שלא תסתכלו על זה, ברלין היא עיר עם אופי צעיר ותוסס.