מורים יוצאים למאבק נגד התערבות הורים

מורה שפרשה מהוראה בעקבות "התערבות בלתי פוסקת של הורים", החליטה להקים עמותה של "מורים נפגעי התערבות הורים". יש לה טענות קשות כלפי המערכת שמאפשרת להורים להתערב בצורה כה עמוקה, לדבריה. לעומתה, הורים טוענים כי מעורבותם חשובה והכרחית, וכי "אי אפשר יותר להתייחס אליהם רק כאל המממנים של מערכת החינוך".

"אני מאשימה"

נטלי צעירי אלקובי פנתה השבוע במכתב "אני מאשים" לשלומית עמיחי, מנכ"לית משרד החינוך. אחרי שנת הוראה אחת היא החליטה לנטוש את מקצוע ההוראה ולחפש לעצמה קריירה חדשה. הסיבה לדבריה: ההורים גרמו לה לברוח. כעת, יחד עם עו"ד קלריס חרבון, תקים אלקובי עמותה "לתיקון המצב".
אלקובי צעירי סיימה את לימודי ההוראה בסמינר הקיבוצים, ותוך זמן קצר מונתה לחנך כיתה בבית הספר היסודי "גבריאלי" במרכז תל אביב. את שנת הלימודים הראשונה והאחרונה שלה היא מגדירה כ"מסע ייסורים". גם להורים מצדם, יש טענות קשות על תפקוד המורה.
בין השאר מתארת אלקובי מקרה בו אחד האבות פרץ לכיתה במהלך שיעור וצעק עליה בנוכחות תלמידים כי "גרמה טראומה לבנו לאחר שצעקה עליו כשהשתולל".
במקרה אחר אם איימה להתלונן עליה במשרד החינוך, כיוון שאלקובי נתנה לבתה לדקלם ציטוט משירו של יהודה אטלס "כשהוא צובט לי בחזה". בפעם אחרת אם הגיעה לכיתה עם סרט מדידה, ומדדה את המרחק בין טורי הישיבה - והחליטה שהוא גדול מדי.
במהלך השנה, קבוצת הורים יצרה קשר עם מורה אחרת בצוות, בתקווה שתסכים לחנך את הכיתה בשנת הלימודים הבאה במקום אלקובי.
"בתנאים בלתי אפשריים כאלה החלטתי שאין ברצוני לקחת חלק פעיל במערכת כזו שמאפשרת מצב כזה", כתבה אלקובי המיואשת, "ולכן אני נוטשת את ההוראה הפורמאלית. אני בהחלט רואה בעצמי אבידה למערכת החינוך... קיימת בי תחושה שהמערכת אטומה או מתעלמת ממה שקורה. האין צורך בהצבת גבולות בהתערבות הורים?".
אם לתלמיד בכיתתה של אלקובי, שלא רצתה להזדהות בשמה, אמרה כי "אלקובי לא היתה מוכנה לשמוע ביקורת. היא לא היתה קשובה להורים, ונהגה בנוקשות עם תלמידיה".

"מאות פניות"

מגמת התערבות ההורים נמצאת בעלייה בשנים האחרונות. בשנה האחרונה דווח למשרד החינוך על עשרות פניות של קבוצות הורים שהתנגדו לשיבוץ מורה או מנהל לתפקיד, או לחזרתו של מורה או מנהל משנת שבתון. לדברי אורי גרומן, מתאם עבודת סניפי הסתדרות המורים בארץ, אפשר להעריך את מספר הפניות של ההורים בנושאים כאלה בשנה האחרונה במאות. לדבריו, רוב המקרים נסגרים בתוך בית הספר, או בהתערבות חלקית של ארגוני המורים.
מיכל כץ, מזכירת סניף הסתדרות המורים באילת, אומרת שהשנה האחרונה היתה "הקשה מבין 15 השנים" שהיא בתפקיד מבחינת התערבות ההורים.
רחל שפיגל, מנהלת בית הספר עציון גבר באילת, נתקלה בהתנגדות קבוצת הורים לחזרתה לתפקיד אחרי שסיימה שנת שבתון. על פי הסכמי העבודה, מורה או מנהל שיוצא לשנת שבתון חייב לחזור לתפקיד אותו עזב בתום השנה, אלא אם כן הוא מבקש אחרת.
ההורים תקפו את תיפקודה של שפיגל, ואת דרך הניהול שלה, וביקשו להשאיר בתפקידה את המנהלת המחליפה, "ששיתפה פעולה בצורה טובה בהרבה עם ההורים. הם טענו גם ש"רצוי להחליף מנהל אחרי מספר שנים בתפקיד". הסתדרות המורים הבהירה שהיא תפתח במלחמה אם שפיגל לא תחזור לתפקיד.

היכו את המנהל

מקרה אחר של התערבות נרשם ברהט. ביום ראשון הפגינה קבוצת הורים לילדים מבית הספר עומר אל חטיב ברהט, בדרישה לסלק את סלימן אל מטלקה, המנהל שמשרד החינוך מינה. ההורים דרשו שימונה מנהל מהשבט שלהם. כמה ימים לפני כן, היכו הורים את אל מטלקה בבית הספר, והסתדרות המורים בבאר שבע השביתה את הלימודים לשעתיים במחאה. אל מטלקה זכה בימים הראשונים של שנת הלימודים לשמירה של חיילי מג"ב צמוד לבית הספר.
מוסה אבו סייבאן, נציג ההורים, אומר שתחלופת המנהלים בשנים האחרונות גדולה, ההישגים נמוכים והאלימות והפשיעה גדולים. לדבריו, "מדובר במנהל שניגש בעבר למכרזים לתפקידי ניהול ולא זכה בהם".

"בית הספר נמצא בקיפאון"

הורים לילדים בכיתה ג' בבית הספר פסגות במיתר שיבשו את פתיחת שנת הלימודים לאחר שהתנגדו לשיבוצה של מורה כמחנכת כיתה, לאחר שהמורה שהיתה על סף פרישה לגמלאות סירבה לפרוש כי לא הסכימה לתנאי הפרישה שהוצעו לה. הסתדרות המורים איימה להשבית את מערכת החינוך בבאר שבע אם המורה לא תישאר בכיתה. משרד החינוך נכנע לתביעות ההורים והקים צוות ליווי שיתאם ציפיות בין המורה להורים.
קבוצת הורים מבית ספר במעלה ביהוד, דרשה שהמנהל זכריה לוי לא יחזור לתפקידו אחרי שנת שבתון. ההורים איימו להשבית את הלימודים. משרד החינוך נכנע, ואפשר ל– 17 תלמידים שהוריהם התנגדו לחזרתו של לוי לתפקיד ללמוד בבית ספר שילה בקרית אונו.
לטענת ההורים, בית הספר נמצא בקיפאון, בעוד בתי ספר מסוגו (ממלכתי דתי), מגיעים להישגים גבוהים יותר מבחינה לימודית וחברתית. גם הם סבורים כי ניהול בית ספר חייב בריענון.

"ההורים משכילים יותר מהמורים"

ד"ר רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון, חושב שמדובר במגמה הכרחית, וכי אין סיכוי למנוע אותה. "ההורים בני המעמד הבינוני מהווים רוב גדול היום. בהרבה מקרים הם משכילים יותר מהמורים ובעלי ידע בתחומים רבים יותר מהמורים".
לדבריו, עם הזמן יותר הורים יקימו בתי ספר באמצעות עמותות הורים או יסרבו לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך וידרשו ללמד אותם בבית.
שי לחמן, שהיה במשך שמונה שנים יו"ר ארגון ההורים הארצי אומר בתגובה: "אני מתפלא שעדיין מדברים על צמד המילים מעורבות מול התערבות. היום צריך לדבר על שיתוף הורים במערכות חינוך. גבול ההתערבות צריך להיקבע בין ההורים, המורים ומשרד החינוך. אי אפשר יותר להתייחס להורים כאל המממנים של מערכת החינוך ולא יותר. האקטיביזם המופרז ומיליטנטיות היתר אצל חלק מההורים היו נמנעים אם מעמד וארגוני ההורים היה נקבע בחוק שהיה מגדיר מהם אותם קווים אדומים".

משרד החינוך: "מעורבות ולא התערבות"

במשרד החינוך דוגלים בגישה של מעורבות ולא התערבות. כך לפחות מוגדר בחוזר מנכ"לית משרד החינוך משנת 96', שמגדיר את היחסים בין ההורים למורים. בפועל, משרד החינוך מקבל לא פעם את תביעות ההורים בשינוי שיבוץ מורים. במקרים רבים, הדבר תלוי במידת הלחץ שמפעילים ההורים, ובמידת ההתעקשות של ארגוני המורים להיאבק ברצונות ההורים.