מדינת ישראל נגד יצחק מרדכי

שר התחבורה המתפטר יצחק מרדכי מואשם כי ביצע מעשים מגונים בשלוש נשים - מהימים שבהם שימש אלוף פיקוד הצפון, דרך התקופה שבה כיהן כשר ביטחון, וכלה בימי כהונתו כשר תחבורה בממשלת ברק. מתוך כתב האישום:

מתלוננת מס" 1: מעשה מגונה בנסיבות מחמירות

המתלוננת א" שירתה בין השנים 1994-1992 בלשכתו של הנאשם, שכיהן באותה עת כאלוף פיקוד הצפון בצה"ל. סמוך לתחילת שירותה בלשכתו, במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר 92" ובסמוך לכך, נהג הנאשם במספר רב של הזדמנויות לעשות בגופה של המתלוננת מעשים מגונים ללא הסכמתה: בהזדמנויות אחדות, בהן נותרו בגפם בלשכת האלוף שבמטה פיקוד הצפון, הוא נהג לפנות אל המתלוננת בדרישה לחבקה, במה שהגדיר כ"חיבוק אבהי", ומשקרב אליה כרך את ידיו סביב גופה וחיבקה משך שניות ארוכות, תוך שהוא מצמיד את גופה אל גופו. בהזדמנויות אחדות גם נהג הנאשם להפתיע את המתלוננת בחיבוק מאחור. כמו כן, נהג ללטף את ישבנה מבעד לבגדיה, בעת שהתכופפה לאסוף את הדואר היוצא, שאותו הניח הנאשם דרך קבע במגירה שבתחתית שולחנו.
במהלך נסיעות של השניים במכוניתו של הנאשם, הוא נהג ללטף את גופה של המתלוננת מעל לבגדיה. בין היתר נהג להושיט את ידו אל בין רגליה, וללטף את איבר מינה מבעד למכנסיה. בהזדמנויות אלה שילבה המתלוננת את רגליה וניסתה לחמוק מכף ידו, אולם הוא המשיך בליטופיו, תוך שהוא מנסה לפשק בכוח את רגלי המתלוננת.
סמוך לחודש ספטמבר 92", הזמין הנאשם את המתלוננת לבית-קפה באיזור בת-יער הסמוכה לצפת, כדי לשוחח עמה על נושאי עבודה כביכול. סמוך לשעה 23:00 יצאו השניים מבית-הקפה. דקות אחדות לאחר שהחל בנסיעה, סטה הנאשם מהדרך, עצר את מכוניתו באיזור שומם מאדם, רכן על גופה של המתלוננת שישבה לצידו במושב הקדמי - וניסה לפתוח את כפתורי חולצתה - אולם עקב התנגדותה, לא עלה הדבר בידיו.
הנאשם נישק את המתלוננת בצווארה, מעל לחזה ובשפתיה, וניסה להחדיר את לשונו לפיה. כדי להתגבר על התנגדותה, לחץ הנאשם באצבעות ידיו בכוח על לחיה של המתלוננת והורה לה לפתוח את פיה.
במשך פרק הזמן האמור, במהלכו רכן על גופה, נישקה וניסה לפתוח את כפתורי חולצתה, ניסתה המתלוננת להדוף את הנאשם וביקשה ממנו לחדול ממעשיו, אך ללא הועיל.
משהבין כי המתלוננת נחושה בהתנגדותה למעשיו, הירפה הנאשם בכעס מאחיזתו, הניע את המכונית ונסע מהמקום במהירות. בהגיעם לצומת המרוחק כ-20 דקות הליכה ממטה פיקוד הצפון שבצפת, רכן הנאשם אל עבר דלת המכונית שליד המתלוננת, פתח את הדלת, הורה לה לצאת מהמכונית מייד, והותירה שם על-מנת שתעשה את הדרך לבסיס בכוחות עצמה, בחשיכה.
ימים אחדים לאחר מכן, בשיחה ממושכת שקיימה עם הנאשם, חזרה המתלוננת והבהירה לו כי אין ברצונה לקיים עמו מגע גופני כלשהו, או כל קשר אחר החורג מקשרי עבודה מקובלים. בסיומה של שיחה זו, הבטיח הנאשם לקיים את רצונה האמור של המתלוננת.
ביום ה-25.10.92 או בסמוך לכך, בשעות הערב, עמד הנאשם לנסוע במכוניתו ממטה פיקוד הצפון לביתו שבנתניה. מאחר שהמתלוננת היתה מעוניינת לשוב לביתה שמדרום לתל-אביב, הציע לה הנאשם להצטרף אליו ואל נהגו לנסיעה האמורה. משהגיעו לנתניה, הוא הזמין אותה להתלוות אליו למסעדה. בלית ברירה נענתה המתלוננת להצעה ונכנסה למסעדה, שם שהתה במחיצת הנאשם, בעוד הוא מקיים במקום מפגש חברתי עם ידידיו.
בתום השהייה במסעדה, סמוך לחצות, הודיע הנאשם למתלוננת כי בכוונתו להסיעה לביתה. ואולם, משנכנסו למכוניתו, נהג הנאשם לביתו שבנתניה והסביר זאת ברצונו "להתרענן" בטרם ימשיכו בנסיעה.
משהודיעה המתלוננת כי בכוונתה להמתין לו במכונית, שיכנע אותה הנאשם לעלות עמו לדירה לפרק זמן קצר, כשהוא טוען בכזב כי חברתו באותה עת שוהה כביכול בדירה.
מייד עם כניסתם לדירה, פנה הנאשם למקלחת, ממנה יצא לאחר דקות אחדות כשהוא עירום ולמותניו מגבת בלבד. הנאשם התיישב על ספת הסלון לצידה של המתלוננת, ובמפתיע נשכב על גופה וניסה להפשיטה מבגדיה בניגוד לרצונה. בשלב זה, ניסה הנאשם פעם אחר פעם לפתוח את כפתורי חולצתה ואת רוכסן מכנסיה כדי להסירם, אך הדבר לא עלה בידו עקב התנגדותה של המתלוננת, שאחזה בידיה את כפתורי חולצתה ואת רוכסן מכנסיה לסירוגין.
כל אותה העת חזר הנאשם ונישק את המתלוננת בצווארה, בשפתיה ובשיערה, ודרש ממנה לומר לו "מילים טובות" כהגדרתו, כשהוא מונע ממנה בכוח גופו להשתחרר מאחיזתו.
למרות התנגדותה של המתלוננת ולמרות בכייה, החל הנאשם לחכך את איבר מינו החשוף במפשעתה של המתלוננת מבעד למכנסיה, עד הגיעו לסיפוק. משהרפה מאחיזתו, נחלצה המתלוננת מידיו ונמלטה מהדירה כשהיא ממררת בבכי.
במעשיו המתוארים לעיל, עשה הנאשם מעשים מגונים במתלוננת לשם גירוי וסיפוק מיניים, שלא בהסכמתה החופשית ועקב שימוש בכוח.

מתלוננת מס" 2: מעשה מגונה

באמצע שנות ה-90 הכיר הנאשם את המתלוננת נ" ואת בעלה. במהלך המחצית השנייה של שנת 96", כשהנאשם כיהן בתפקיד שר הביטחון, הועלתה בשיחות בין השניים האפשרות להעסקתה של המתלוננת במשרד הביטחון.
ביום 13.11.96 בשעות הערב, השתתפה המתלוננת ב"כנס תמיכה בשר הביטחון איציק מרדכי", שאורגן לכבוד הנאשם במלון "חן" בירושלים. בתום הכנס, פגש הנאשם את המתלוננת והזמינה להיפגש עמו לשיחה בנושא העסקתה האפשרית.
המתלוננת הציעה לקיים את המפגש בלובי מלון "הייאט" בירושלים, ואולם הנאשם דחה זאת והזמין אותה לביתו שברחוב התפוח, במוצא-עלית.
משהגיעו לדירה, הזמין הנאשם את המתלוננת לשבת על ספת הסלון, והתיישב לצידה. לאחר דקות אחדות של שיחה, קרב הנאשם במפתיע אל המתלוננת, פתח את רוכסן מכנסיו, השכיב את המתלוננת על הספה ורכן על גופה, כשהוא גובר בכוח גופו על התנגדותה. למרות מחאותיה, פתח הנאשם את כפתור חולצתה, החדיר את ידו אל-תוך חזייתה וליטף את חזה בניגוד לרצונה. משהמשיכה המתלוננת בהתנגדותה והטיחה בו מלים חריפות, חדל הנאשם ממעשיו ודרש ממנה לעזוב את הדירה מייד.
במעשיו המתוארים לעיל עשה הנאשם מעשים מגונים במתלוננת, לשם גירוי וסיפוק מיניים, שלא בהסכמתה החופשית.

מתלוננת מס" 3: מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, הטרדה מינית

בראשית חודש אוגוסט 99" החלה המתלוננת ש" לעבוד במשרד התחבורה, בלשכתו של הנאשם, ששימש באותה העת כשר התחבורה. במהלך החודשים שלאחר מכן, ניסה הנאשם ליצור מערכת יחסים קרובה עם המתלוננת.
בהזדמנויות אחדות, כשנכנסה לחדרו בלשכה בירושלים וכן בשיחות טלפון שקיים עמה ממכוניתו, נהג הנאשם להחמיא למראה החיצוני של המתלוננת, והביך אותה בשאלות אינטימיות על יחסיה עם חברה.
בחודש דצמבר 99" או בסמוך לכך, בעת ששהה בלשכה בירושלים, הורה הנאשם למתלוננת להיכנס לחדרו, ולאחר שניהל עמה שיחת חולין ביקש ממנה להתקרב למקום ישיבתו. משקרבה המתלוננת לכיסאו, שאל אותה הנאשם אם לא קר לה, ולפתע - בלא שהסכימה לכך - החדיר את כף ידו אל מתחת לחולצתה ונגע בבטנה. בתגובה לכך נסוגה המתלוננת לאחור ועזבה את החדר.
ביום שישי ה-18.2.2000, עבדה המתלוננת בלשכת השר בתל-אביב. כבכל יום שישי, גם במועד זה היתה קומת משרד התחבורה שבבניין ריקה מאדם, למעט נוכחות השר ואורחיו. במהלך אותו היום שוחח הנאשם עם המתלוננת על תנאי העסקתה במשרד התחבורה, והבטיח לדאוג לכך שתקבל מעמד של עובדת קבועה.
זמן מה לאחר מכן, פנה הנאשם אל המתלוננת בדרישה "לקבל חיבוק", ובטרם הספיקה להגיב - משך את אותה אליו וחיבק אותה ללא הסכמתה, תוך שהוא מצמיד את גופה לגופו.
ביום שישי ה-25.2.2000, עבדה המתלוננת פעם נוספת בלשכת השר בתל-אביב. בתום יום העבודה, בעת שנותרו לבדם בלשכה, הורה הנאשם למתלוננת להיכנס לחדרו, והזמינה לשבת לידו על הספה בחדר. משסירבה, משך בידו את המתלוננת, השכיבה על הספה, רכן על גופה, החדיר את כף ידו אל מתחת לחולצתה וליטף את ביטנה סמוך לחזה - כל זאת ללא הסכמתה.
המתלוננת הצליחה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם תוך שהיא מבטאת במילים מפורשות כי אין ברצונה לקיים עמו מגע גופני מכל סוג שהוא, ומייד קמה מהספה ופתחה את דלת החדר כדי לצאת מן הלשכה. הנאשם טרק בכוח את דלת חדרו, נצמד לגופה של המתלוננת כשגבה אל הקיר, ולמרות התנגדותה ליטף במשך שניות אחדות את ישבנה.
המתלוננת נחלצה פעם נוספת מידי הנאשם ויצאה מחדרו, כשבכוונתה לאסוף את חפציה ולצאת מהלשכה. שניות אחדות לאחר מכן יצא הנאשם בעקבות המתלוננת, ניסה להרגיעה ונשק על צווארה, ללא הסכמתה.
במעשיו המתוארים לעיל עשה הנאשם מעשים מגונים במתלוננת, לשם גירוי וסיפוק מיניים, ללא הסכמתה החופשית, וגם עקב שימוש בכוח.
במעשיו האמורים באישום זה, גם הטריד הנאשם מינית את המתלוננת, בהתייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותה, תוך ניצול מרותו עליה כעובדת לשכתו, כשבחלק מהמקרים אף הראתה המתלוננת כי אינה מעונינת בהתייחסויות אלה.
גלי תיבון מוסיפה: "אני לא מוכן להתייחס לתקשורת בשלב הזה", כך הגיב הבוקר ח"כ יצחק מרדכי על הפרסום ב"ידיעות אחרונות", לפיו אשתו כוכי מתכוונת להתגרש ממנו. מרדכי דיבר עם כתבים מחוץ לביתו במוצא, דקות ספורות לאחר שיצא משם חברו, אלוף (מיל.) שמואל ארד.