פיאט דובלו JTD - צב טורבו

אתם וודאי מכירים את הסיפור על הצב והארנב, עם התחרות חסרת הסיכוי ביניהם אשר הסתיימה במפתיע בניצחון בעל הבית. אלא שבגרסה המוטורית לסיפור, העובדות מעט שונות. הפעם, עוד לפני התחרות, רוכש הצב מנוע טורבו חזק ומותיר את הארנב הרחק מאחור. זה בערך הסיפור של פיאט שנכנסה לפני שנה לתחרות בפלח המסחריות הקטנות. הדובלו שלה היה כבד מהברלינגו והקנגו, אך גם בעל המנוע החלש ביותר. התוצאה, בעיקר מחוץ לעיר, הייתה רכב איטי משמעותית מהמתחרים, שמעדיף כמו שאומרים במולדתו תורכיה: תזוזה ב-"יבש-יבש". יבואני פיאט הפנימו את המסר וכעת הם שמים את יהבם על גרסת ה-JTD , עם מנוע טורבו-דיזל, שמקפיצה את הדובלו לקצה השני. כעת עם המנוע החזק בחבורה, הצב הפך ארנבת.

שליטה צרפתית

שוק המסחריות הקטנות, שמגלגל כעשרת אלפי מכירות בשנה, נטה עד כה לגרסאות זולות וחלשות. שתי השולטות בשוק - סיטרואן עם הברלינגו ורנו עם הקנגו - נקטו בגישות שונות, אך קיבלו תוצאות דומות. סיטרואן לא טרחו להביא את הברלינגו HDI עם מנוע טורבו-דיזל חזק ורנו שהביאו את גרסת ה-DTI מכרו ממנה אחוז זעום. אלא שאצל פיאט, עם כלי כבד וחלש יותר, הפכה בעיית הכוח למוחשית למדי, גם בשוק הפרטי וגם אצל חברות הרכב. "אצל ציי רכב באיטליה, כמו רשות הדואר, הרכב משמש רק לעבודה ורק בעיר" מסביר היבואן "ישבנו לדבר אתם ולא שמענו על תלונות, כי בסוף היום הרכב חוזר לחניה ואינו משמש כמכונית פרטית לסוף שבוע. אצלנו המצב שונה; הטנדרונים הקטנים מתפקדים גם כפרייבטים". וכאן, בדרך למנגל של שבת, הייתה החולשה העיקרית של הדובלו. דבר זה היה אחת הסיבות לכך שפיאט לא הצליחה לנטול נתח מהותי משוק גדול וחשוב זה.

לפי היבואן, כבר מראשית הדרך הייתה התוכנית להתמקד בגרסה המוגדשת והחזקה יותר, אלא שהוא לא רצה להמתין עד תחילת ייצורה. כעת נסגר מעגל, ה-JTD מגיע ופיאט זורקת את הכפפה ליריבות. במחיר דומה או זול מהגרסאות הרגילות של הקנגו והברלינגו, היא מציעה מכונית חזקה בהרבה. האם היא יכולה ליטול את כל הקופה? האם היא תיצור רף חדש שיגרום למתחרים ליישר עמו קו?

קצת מספרים

את מנוע המסילה המשותפת (JTD) בנפח 1.9 ליטר של פיאט כבר פגשנו במריאה ובמולטיפלה. ואולם בגרסה זו מייצר המנוע מוגדש הטורבו מעט פחות כוח ומסתפק ב-101 כ"ס (המגדש שונה ואין לו גיאומטרית להבים משתנה). בכל מקרה, ההבדל לעומת המתחרים הלא מוגדשים, שעולים מחיר דומה, עצום. ההספק גדול בכ-50% (לקנגו ולברלינגו 65 ו-71 כ"ס בהתאמה) ואפילו לקנגו DTI היקר יותר יש רק 80 כ"ס. הפער אף גדול יותר כאשר מדובר במומנט שמייצר המנוע האיטלקי - 20.4 קג"מ ב-1500 סל"ד.

כמו תמיד, הבדיקה הטובה לנתונים כאלה היא על הכביש ולכן לא הסתפק היבואן בטקס השקה פורמלי, עם נאום ובורקס, אלא אפשר הדגמה חיה על כבישי הדרום. באופן מאוד לא שגרתי הם גם הביאו דוגמאות מהמתחרים כדי שנוכל להתרשם קלות (למרות שאלה לא היו במצב או בגרסה שתאפשר השוואה הוגנת). בכל מקרה, על האספלט השחור ברור מייד הפער הגדול בין יחידת הכוח המרשימה שבדובלו לבין רעשני הדיזל של המתחרים הנוכחיים. הדובלו הרבה יותר מהיר בכל מצב, הן בהאצות ביניים לצורך עקיפה, הן במהירויות מרביות והן בטיפוס בעליות תלולות יותר או פחות. וכאשר הישורת מספיק ארוכה, השיפוע מסייע, הרוח נושבת לצד הנכון וסוליית הגומי נדבקת לרצפה - יוכלו הפחות שפויים לראות גם 180 קמ"ש (168 אמיתיים) על מד המהירות. האפשרות לנוע ברכב מגושם זה במהירות כה גבוהה וודאי מעלה חיוך אווילי משהו, אם כי עשויה להרתיע מעט את המשתמשים האחרים בכביש.

אגב, חשוב לזכור שאנו לא מדברים על ביצועים ספורטיביים, אלא משהו שהוא ברמה הסבירה והנחוצה ביומיום. משהו שהופך את החיים לקלים ובטוחים יותר. בעוד יריביו נטולי המגדש מציגים קשיים אמיתיים כאשר הם צריכים לטפס בעליות והופכים כל עקיפה למבצע צבאי מחושב ומאורגן, הדובלו מציע קלילות נחוצה. אם צריך אז עוקפים בלי להזמין מקום מראש. אין ספק, כאשר מדובר ביחידת הכוח הרהוטה, הנעימה והשקטה למדי של פיאט, ההשוואה אינה הוגנת. זה לא רק המנוע החזק בחבורה, אלא גם הנעים, השקט והמעודן ביותר בהפרש ניכר ואנחנו בהחלט כוללים במשוואה זו גם את ה-DTI של רנו.

פרטים נוספים

הנסיעה הלא ארוכה אפשרה לנו להתרשם גם ממרכיבים אחרים. כמו למשל יכולת מפתיעה לשמור על יציבות כיוונית גם במהירויות לא שפויות לכלי כזה, זאת למרות מתלה אחורי מיושן. המבנה החסון והתעשייתי יותר של המתלה נותן עדיין אותות בנוחות הנסיעה הבינונית למדי בעיר, כמו גם בתגובות פחות שלמות על המגבלות (שספק אם מישהו מהלקוחות אכן יגיע אליהן). עוד פרט שמושך את תשומת הלב הנו ההגה המהיר והמעט עצבני. זה נחמד כשמתרגלים ובכל זאת לא מה שצפוי מכלי מסחרי. הבלמים התקשו מעט כדי לעמוד במהירויות הגבוהות שפיתחנו, והראו סימני עייפות קשים. גם היציבות בבלימה לא הייתה מרשימה.

את הגעת המנוע החדש ליווה היבואן במספר שינויים. הבולט בהם הנו הורדה של רמת האבזור והתיישרות עם הקו הנהוג במתחרות, וזה אומר דלת צד אחורית אחת במקום שתיים בגרסה הבסיסית-SX. תמורת 3000 שקלים תקבל את גרסת ה-ELX שלה, בנוסף לדלת צד נוספת, גם דלת אחורית מתרוממת מעלה שמקנה מראה נאה יותר (אם כי מבנה שימושי פחות מבחינה מסחרית). הבדלים נוספים ניתן למצוא בריפוד הנאה יותר, כיוון גובה למושב הנהג (לא נוח לתפעול) ולהגה (נחוץ מאוד כי בגרסה הרגילה לוח המחוונים מוסתר). מעניין לציין שאיכות ההרכבה בכלים שבחנו לא הייתה אחידה. הפאנל הקדמי נראה עדיין איכותי ונאה אבל מאחור נשמעו קרקושים מיותרים, חלקם מכיסוי המטען הלא נאה.

המסקנות

סיכום ההיכרות בדובלו המחוזק מעלה כמה מסקנות מעניינות. מצד אחד הוא עדיין מקנה רושם של רכב מסחרי גדול לעבודה (עם נפח הטעינה הגדול מכולם), אך הוא מעניק הכי פחות את תחושת ה"פרייבט" הנוח בסגנון הברלינגו או האופנתיות המתקתקה של הקנגו. מאידך, הוא היחיד שמסוגל להעניק רמת ביצועים דומה לזו של מכונית משפחתית ממוצעת (וגם פעולת מנוע מעודנת).

כדאי רק לציין שהדובלו, למרות שהוא מיועד גם לנוסעים (זוכרים את סוף השבוע), אינו מוצע למרבה הצער עם משענות ראש מאחור ולא ניתן לקבלו כרגע עם ABS (אפשרות זו תוצע בעתיד). ציוד בטיחותי חשוב זה הפך לא מכבר תקני בקנגו ובברלינגו. אגב, ABS גם אינו תקני בפרטנר - אחיו התאום של הברלינגו.

בזמן הקרוב יהיה מעניין לראות כיצד יגיב השוק לכלי זה. הוא יקר רק ב-1000 שקלים מהקנגו, דומה במחיר לפרטנר, זול ב-2000 שקלים מהברלינגו ובהחלט מציע חבילה טובה. מצד אחד מדובר בביצועים טובים בהרבה מהמתחרים, מאידך השוק לא רדף עד כה אחרי כוח והקנגו DTI הוא ההוכחה. כלל לא ברור שחוסר ההצלחה של הדובלו עד כה נבע רק בגלל ביצועיו ויש לזכור גם שהקנגו והברלינגו הרבה יותר מבוססים. עם זאת ברור שהדגם החדש של פיאט הופך את הדובלו לאטרקטיבי יותר, בייחוד עבור מי שמבלה זמן רב מחוץ לעיר. עם הדובלו JTD פיאט מכריזה מלחמה על המסחריות הצרפתיות והדי הפצצה שהיא זורקת עוד יישמעו למרחוק.