שתף קטע נבחר

מיני One - מיני במיני

הגרסה הזולה ביותר, סליחה - הפחות יקרה בקולקציית המיני - מתייצבת לבחינה מחודשת עם תיבה אוטומטית

נתחיל מהסוף, ונתנצל כבר בהתחלה. יסלחו לי הקוראים והקוראות על פרץ שוביניזם בלתי-נשלט, אבל כמו שזה נראה, הגרסה האוטומטית למיני הצעירה מתמודדת בעיקר על תואר "המכונית הנשית של השנה". ככזו, היא מאד רלוונטית. כמכונית מיני לגיטימית? זו כבר שאלה אחרת.

כי נערות לבתים עשירים, סטודנטיות לבתים אמידים ונשים שוחרות אופנה, ימצאו בה עניין ויתאהבו בה כנראה מהרגע הראשון. לעומתן, אמהות צעירות יקללו את זה שהחליט כי אין שום צורך לאכסן בתא המטען עצמים גדולים, כמו עגלת תינוק למשל.

 

הערב היית שונה?

 

מיני אוטומטית? לאחר שנהגנו בקופר המלהיבה, ונשבענו שאין לה בעיה להסתדר עם מנוע חזק בהרבה, נשמע המושג "אוטומט" בצמוד לגוף היפהפה כמעט חילול קודש. בעיקר כאשר הוא משודך לגרסה חלשה עוד יותר. אבל שלא תטעו, מיני אוטומטית הייתה כבר מזמן. ב-65' למשל, כשקטנות מוכרות כמו דייהטסו שרייד וסוזוקי סוויפט עוד לא היו בתכנון. למיני הייתה אז תיבה אוטומטית בעלת ארבעה הילוכים, ששודכה למנוע ה-850 סמ"ק. כי למיני המקורית, המכונית שהשפיעה אולי יותר מכולן על עולם הרכב, היה הרגל מעצבן - היא תמיד הקדימה את כולן.

אבל הפעם זה אחרת. היצע מכוניות המיני גדול ומגוון, וכללי המשחק ברורים. היא חייבת להיות קטנה (כמובן), מיוחדת (רצוי), אוטומטית (ברור) וזולה, כמה שיותר זולה. ועוד לפני שנהגנו בה מטר אחד בודד, ברור כי למיני הזו יש קלפי פתיחה מצוינים. היא אכן קטנה, ועוד יותר מכך היא מיוחדת. אוטומטית היא גם, אבל זולה לא כל-כך.

עם מנוע כמעט כפול בגודל והספק כמעט משולש מהמקור, חזרה אלינו המיני לביקור נוסף - הפעם עם תיבה אוטומטית ובמדי ה-ONE. זו היא הגרסה הבסיסית והחלשה ביותר. אבל אל דאגה, תשכחו ממושגים כמו בסיסית או זולה, היא לא זה ולמרבה הצער גם לא זה. החגיגה סביב הקטנה המתוקה נותרה בעינה ונוכח גווני הצהוב הלוהטים, הצהיבו מקנאה פניהם של כל שכניי לדרך, לדירה ועבודה. לפתע החלו כל מיני טיפוסים מפוקפקים, כולל העורכים היקרים, להתעניין כיצד הם יכולים לסייע במשימות שכללו כביש, ומיני. היא אולי המיני המינימלית ביותר, אבל תשומת הלב שהיא גוררת, עדיין במידה מקסי.

 

האחת

 

צביעת הגג בגווני המרכב - להבדיל מלבן או שחור בקופר - יחד עם החלפת חלקי הכרום בגוון שחור, אפילו מוסיפה למראה וה-One פשוט נראית נפלא. חבל אמנם שצריך להסתפק בחיפויי פלסטיק לחישוקים, אבל אפשר לחיות עם זה. גם בתוך תא הנוסעים המיני אינה מינימלית, כי רשימת האבזור דומה למדי לזו שבקופר. הגוונים אמנם שגרתיים יותר מהאדום הלוהט, וריפוד המושבים מעט פשוט יותר, אבל הנוסחה המלהיבה וסגנון הרטרו המושך נשמרו.

וזה יפה אמנם, אך מצד שני מציג שוב הנדסת אנוש בסגנון אוסטין-מוריס, לא ב.מ.וו. אז נכון, לא תנתקו כאן בטעות את בקרת האחיזה כאשר תנסו לפתוח חלון (כי אין), אבל גם כאן לא ניתן לדעת מתי ואיזה אור ערפל הדלקת, או מה מצב מערכת המיזוג. בנוסף, לוח המחוונים המרכזי מפגיש אותנו עם צרה חדשה הנקראת חיווי מצב בורר ההילוכים. מוזר לגלות כי הוא ממוקם בסמוך לצג מד המרחק. למה לא לדווח על כך מהצג במד הסל"ד? מהסיבה הפשוטה שמד סל"ד אינו תקני.

 

האוטומטית

 

אבל העניין ב-One מתמקד בעיקר בתיבה האוטומטית-חדשה, זו שפותחה עדיין כשהאחריות על פרויקט המיני הייתה של אנשי רובר. מסיבה זו היא גם דומה לזו המשרתת את דגמי היצרן הבריטי. כלומר תיבה רציפה עם אפשרות לתפעול ידני של שישה הילוכים מתוכנתים. זה נשמע טוב, על הנייר זה נראה עוד יותר טוב, אבל על הכביש זה לא ממש עובד.

הבעיה אינה קשורה לביצועים דווקא, אלא לפעולת התיבה. זה מתחיל בכך שבזחילת-פקקים עירונית היא אינה מעודנת, וממשיך בכך שבמצב רגיל היא מתנהגת כאילו שכחה שהיא תיבה רציפה. לתיבה שכזו הרי אין הילוכים מוגדרים, ולכן אינך אמור לחוש בהחלפות. כאן דווקא מרגישים בכך, לעתים אפילו יותר מדי. למרות זאת, ובעיקר תוך התחשבות בחיסרון של 25 כ"ס לעומת הקופר, המיני הזו אינה חלשה כלל ועיקר, ואף מפגינה יתרון זמינות כוח.

אבל ההפתעה הגדולה מגיעה דווקא בתחום השלדה, זו שהשאירה אותנו פעם אחר פעם פעורי פה. והפעם, עם צמיגים אנורקטיים יחסית ובניגוד לקופר בעלת הגומי הבשרני, אנו מתפעלים קצת יותר. מסתבר שלמיני ממש לא משנה באיזה רוחב או חתך הצמיג. היא עדיין צולחת פניות במהירות מפתיעה, ולמרות הופעה פרובוקטיבית, מתנהגת כמו התלמידה הטובה בכיתה.

ההיגוי מדויק להפליא, ויהיו אפילו מי שיעדיפו זאת על התגובות העצבניות יותר שבקופר הספורטיבית. הבלמים אמנם מאבדים במשך הזמן חלק מהיכולת, אבל עם שלדה כזו בפירוש אין צורך לעשות בהם שימוש תכוף מדי. כוון וסע. בכל הנוגע לנוחות, וזו נדרשת כאן לרמה גבוהה יותר בהתחשב בקהל היעד ואזור נהיגה עירוני יותר באופיו, אפשר לבשר על שיפור ביחס לקופר. למרות שבתחילה נראה היה כי היא מתרסקת על כל מהמורה מזדמנת, הורדת לחץ אוויר בצמיגים לרמה המומלצת על-ידי היצרן, שיפרה משמעותית את המצב.

בסופו של דבר, גם בגרסת ה-One נותרה המיני מלאת קסם והשראה. חבל שהתיבה אוטומטית אינה ברמה המצוינת של המיני ומעניין יהיה לנהוג בגרסה הידנית שתחסוך 10,000 שקלים מה-115,000 שעולה האוטומטית.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים