עשרה ימים באוגנדה

לבוקר הזה היה ללא ספק ניחוח של הרפתקה. בערב ננחת באנטבה, נמל התעופה של אוגנדה, וההתרגשות בלתי נמנעת. המטרה: מסע בן עשרה ימים סביב הנילוס הלבן האגדי, שמקורותיו נובעים אי-שם בג'ינג'ה שבאוגנדה.

הנחיתה באנטבה דומה למעבר דרך שער לעולם שונה לגמרי, עם קונוטציה ברורה לכל ישראלי. את הלב מציפות גאווה ועצב גם יחד. נחתנו אמנם בנמל החדש והמשוכלל של אוגנדה, אבל מרחוק אפשר לראות את נמל התעופה הישן, בו התרחש מבצע אנטבה, שנסגר והפך לבסיס צבאי. מטוסי הקרב הישנים עדיין מקורקעים על משטח ההמראה, ומגדל התצפית הישן, מחורר מפגיעות הקליעים, עדיין עומד על מקומו, כאילו הזמן קפא מלכת.

הנסיעה משדה התעופה לעיר הבירה קמפלה נמשכת כ-45 דקות ועוברת דרך כפרים ושווקים המציעים את מרכולתם ממש על תוואי הכביש. באוגנדה כמעט הכל קורה על הדרך, המסחר, החיים, הנסיעה, ההיכרות, הכל על הכביש, או יותר נכון על שבילי העפר. וכך מדשדשים בין מטאטו אחד (סוג של מיניבוס שמשמש כ-40 איש בבת אחת) לבודה בודה אחרת (מונית אופניים, כשהנוסע מורכב על הרמפה), הגענו למקום הלינה הראשון שלנו. התמרחנו בחומר דוחה יתושים והלכנו לישון.