שתף קטע נבחר
 

קלופס

הייקים אוהבים לשלב דברים שלמים בתוך בשר ולצלות. דוגמה בולטת היא הרולדה, אבל קלופס הרבה יותר פשוט לעיכול. שגיא קופר מספר על חבר ומבשל קלופס חצילים

בדרך כלל (לפחות אצלנו, כדי שלא יצלבו אותי פה ישר על ההתחלה, אלא יחכו כמה משפטים) קלופס זאת מילה מוזרה שבה מכנים הייקים קציצת בשר בקר עצומת מימדים שבתוכה מסודרות בזו אחר זו ביצים קשות. את הקציצה הזאת אופים בתנור ומגישים בלויית רוטב חום (מעין ציר בשר בתוספות שונות. מתכון תוכלו למצוא בפרק על "המטפלת בירה") יצוק מעל.
הקלופס הוא לא ה"ממולא" היחיד: באופן כללי יש נטייה ייקית לשלב דברים שלמים בתוך בשר ולצלות או לאפות את הכל ביחד, גם אם העניין לא בהכרח מתאים. הדוגמא הבולטת היא הרולדה, שהיא עלה בשר עגל משוטח ומגולגל סביב מלפפון חמוץ – כבוש במלח אגב, לא בחומץ – ועשוי כמו צלי, בבישול ארוך או בתנור.
ניסיתי להציע פעם טעימה מזה לאחד מחברי, אבל התגובה היתה כאילו שהצעתי לו לאכול עכביש: "מה יש בזה??" הוא שאל ברתיעה, כמעט אחוז חרדה.
"מלפפון חמוץ."
"אבל זה חם!!! מלפפון חמוץ חם? (הוא סרב להאמין) איפה?"
"באמצע. הבשר מגולגל סביב המלפפון. ובטח שזה חם. זה צלי. אי אפשר לאכול את זה קר. זה לא יהיה טעים..."
הדבר היחיד שהמסכן יכול היה לאמר זה "לא" מגומגם. הוא היה פשוט המום.
בכל אופן, קלופס הוא עניין הרבה יותר פשוט לעיכול. הביצה הקשה העטופה בבשר נחתכת ונפרסת יפה ויוצרת מעין ירח מלא במרכז מה שאחרת הוא קציצה פשוטה. למעשה כל אחד יכול לעשות "קלופס" אם יש לו בשר טחון וביצה קשה. כל מה שצריך הוא תיבול דומה לזה של תיבול הקציצות החביב עליכם. אין צורך במתכון מיוחד לדעתי.
המתכון הפעם הוא לקלופס לא מסורתי וללא ביצה באמצע, ובו יש פרורי לחם מתובלים שאותם ניתן לקנות מוכנים או להכין לבד. והעיקר: הכמות וקלות ההכנה מתאימים למי שיש ברשותם רק טוסטר אובן ולא תנור. מחווה לסטודנטים בפרוס שנת הלימודים.

קלופס חצילים

½ קילו בשר טחון – חזה בקר יהיה בסדר גמור
חציל בינוני – מקולף וחתוך לקוביות של 2X2 ס"מ
פלפל אדום רגיל – חתוך גס
2 כפות שמיר קצוץ
3 כפות של פרורי לחם בתיבול מקסיקני (או תערובת של שתים וחצי כפות פרורי לחם ושתי כפיות תערובת תבלינים מקסיקנית)
2 פרוסות לחם לבן לא טרי, לא עבות וללא ה"קשה" – חתוכות לקוביות
ביצה אחת, טרופה קלות
כפית מלח
רוטב סויה טוב
פלפל

הכנה:

1. מטגנים את קוביות החצילים (רצוי בשמן זית) עד שהן מזהיבות, לא יותר. מוסיפים את הפלפל ומאדים עוד כדקה. אם אוהבים את החצילים יותר "מוּשי" ולא "אל דנטה", אפשר לטגן אותם יותר, אבל אז יהיה צורך ביותר שמן והטעם שלהם בתבשיל יהיה הרבה יותר דומיננטי.
2. מניחים את תערובת החצילים בקערה גדולה ומניחים לה להתקרר מעט. מוסיפים את הביצה, הבשר ופרורי הלחם ומערבבים בעדינות בידיים.
3. מוסיפים את יתר המרכיבים מלבד הסויה ומערבבים היטב, שוב בעדינות. מעבירים לתבנית אפייה לא גדולה, למשל של טוסטר אובן. אפשר כמובן לאפות בכלי חרס להגשה ולא רק בתבנית.
4. יוצרים מהתערובת צורה של קציצה מאורכת, סגלגלה. האורך הסופי יהיה בערך 30 ס"מ.
5. במזלג, מחוררים חורים עמוקים בכמה מקומות לאורך ולרוחב הקלופס. מטפטפים רוטב סויה לתוך החורים ומעט מעל לקלופס. מחליקים את ה"קציצה" וסוגרים את החורים.
6. אופים כעשר דקות בחום הכי גבוה של התנור או הטוסטר אובן ומנמיכים את החום ל - 180 מעלות צלזיוס לערך לעוד כ - 50 דקות. היות ומדובר בבשר טחון, צריך לשים עין על הקלופס שלא יתייבש. אפשר לצקת מעט מים (כחצי כוס) לתבנית, אם חוששים. מגישים פרוס לפרוסות, עם אורז או תפוחי אדמה וסלט. הפרוסות יוצאות יפות, בצבעי חום/אדום/חציל עם רבועים חומים-לבנים של לחם רך שחלקו ספוג במיצי הבשר ובסויה.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים