יהלומים בים המלח

עוד צעד קטן ונשמע רחש של התנפצות קלה. מתחת רגלי נמתח סדק קטן שהלך והתרחב, נע בזיגזג קדימה. עשיתי צעד לאחור, גוש ארוך של מלח מוצק ניתק ונעלם ברחש חרישי במים. זה היה הרחש היחיד שפגע בדממה. הים נראה צלול ורגוע, מפעם לפעם גלש גל עדין אל אבני החוף והמים נעלמו בלחישה בין האבנים.

גזע עץ מונח במים, שורשיו בולטים החוצה. צבעו הכהה נעטף בשכבה עבה של מלח לבן, נטיפים כבדים יורדים ממנו. על החוף 'מושבה' של גושים דמויי פטריות ענק לבנות. ככל שמגביהים את המבט לעומק הים, צבעו הכחול-טורקיז נמהל במשטחים הלבנים.

ים המוות שקוע במקום הנמוך בעולם, בין הרי מואב ממזרח והרי מדבר יהודה במערב. מצפון בקעת הירדן ומדרום משתרעת הערבה עד ים סוף. בכל ליטר של מי הים מחצבים רבים. עוד בתקופת המקרא הוא נקרא ים המלח. בשנות ה-60 היה אורכו כ-80 ק"מ וכיום בקושי 45 ק"מ. הים ההולך ומתכווץ קיבל החורף הזה כמות מים גדולה, שהוסיפה 60 ס"מ לגובהו. חלק גדול מהמים נוספו כתוצאה מזרימה עזה בירדן של מי הירמוך, בנוסף לשטפונות מנחלי מדבר יהודה, שהזרימו מים רבים.

נקמתו של הים

השנים נגסו בגודלו של ים המלח, כשההתאדות המהירה ובריכות הייבוש להפקת מינרלים חצו אותו לשניים. אנו נמצאים בצידו הצפוני של הים. חוסר המים הביא כנראה ליצירת שורת בולענים על חופו. פרשנים מקומיים מסבירים את תופעת הבולענים כנקמה של ים המלח על היחס אליו.

הפעם יצאנו לטיול על חוף הים כדי להכיר את תופעת גבישי המלח בצורותיהם השונות, ליהנות מהבדידות ומהשקט וללמוד את שפת הנוף הקדומה. נקודת ההתחלה מדרום לשפך נחל חבר. הליכה בערוצו של הנחל ומשם צפונה לאורך החוף עד לאיזור המרחצאות של קיבוץ עין-גדי. בגלל מבנה השטח המיוחד והבולענים שבאיזור נעזרנו בגונדי, חברת קיבוץ עין-גדי, עולה ותיקה מגרמניה שמכירה היטב את האיזור.

נקודת ההתחלה במקום בו נחל חבר חוצה את הכביש. נחל חבר מוביל את מי השיטפון מאזור בני נעים לאורך של 31 ק"מ. המסלול התלול מזרחה נקטע במפל בגובה 170 מטר ואחריו שלושה מפלים נמוכים יותר. המים אוספים כוח ומסתערים דרך קניון צר על כביש עין גדי. באיזור השפך לים מתרחב הערוץ ולאורכו נותרות 'מציאות' מהשטפון: מזרונים קרועים, עצים, סלעים, כיסאות, ולעיתים פגרי חיות שהמים סחפו.