שיט בירקון: ויכוחים במים עכורים
עיריית תל-אביב משווקת במרץ את השיט בירקון, למרות מחאת הירוקים הטוענים שהמים מזוהמים. משרד הבריאות מעביר מסר מבלבל: מותר לשוט אבל אסור לגעת במים. כמה עולה השיט, ואיפה עוד אפשר בארץ
עונת הרחצה הסתיימה - עונת השיט מתחילה. הרימו עוגן - חוזרים לשוט בירקון! כך משווקת עיריית תל-אביב את הלהיט האחרון שלה: הירקון המחודש. משרד הבריאות נתן את ההכשר - והעירייה מימשה אותו. מבחינתה הירקון נקי, המים אינם מסוכנים, וכך נולד לו לקראת הבחירות פרויקט נוסף של פנאי, לרווחת התושבים.
לא כולם קונים את הקמפיין הזה. רבים שואלים את עצמם האם נכון להתקרב למים האלה? ומה יקרה אם הילד ייפול מהסירה? ואם הילדים יתיזו מים תוך כדי חתירה? באוויר הירקון עדיין מהדהדת טראומת קריסת גשר המכביה, שחשפה לפני 6 שנים את ערוותו של הנחל הזה. האם באמת אפשר לחזור עכשיו לירקון של פעם?
בעוד רבים עומדים מול תחנות השכרת הסירות ומהססים - באה הודעת משרד הבריאות ורק הוסיפה לבלבול: משרד הבריאות מתיר את השיט בנחל הירקון תחת הסייג שאין לבוא במגע עם המים, נאמר בהודעת המשרד לתקשורת.
ההחלטה להתיר את השיט באה בעקבות תוצאות הדיגום הבקטריולוגי, שנעשה על-ידי לשכת הבריאות המחוזית בחודשים מאי-אוגוסט 2003. התקן הקיים מחייב שב-80% מהדגימות לא יעלו הערכים על 1,000 חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל מים. בבדיקות שעשינו נקבע כי ב-88% מהדגימות לא עלו הערכים על תקן זה, אומרים במשרד הבריאות. בעקבות תוצאות הבדיקות אישרה ד"ר תמי שוחט, רופאת מחוז תל-אביב במשרד הבריאות, את השיט בנחל. הסייג שלא לגעת במים נועד למשנה זהירות, כך מסר לנו רובי שטיינברג, דובר משרד הבריאות.
ההסתייגות הזו של משרד הבריאות פרצה לדלת פתוחה של מפלגת הירוקים בתל-אביב, המתנגדת נחרצות לשיט בירקון. המפלגה הגישה בימים אלה עתירה באמצעות עו"ד רם דקל, המבקשת צו מניעה נגד הפרסום הקורא לשוב ולשוט בנחל הירקון. נחל הירקון הוא נחל מזוהם, נאמר בכתב התביעה, מימיו זוהמו במשך שנים רבות על-ידי גופים רבים עד כדי כך שהוא הפך לשם נרדף למקור סכנה, זיהום וצחנה. מאז אסון גשר המכביה אסר משרד הבריאות את כל סוגי השיט בירקון, שמשום מה הוסר עכשיו. העירייה מנצלת זאת ויוצאת בקמפיין, שכל מטרתו לשרת את ראשיה בבחירות הקרובות ולייחס להם הישג לכאורה.
בנוסף לבקשת צו המניעה נגד הפרסומים הוגשה על-ידי הירוקים גם בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות נחל הירקון ונחל איילון על זיהום סביבתי שלו הן אחראיות, לכאורה. כדאי שהציבור יידע, שברגע שיירדו הגשמים הראשונים יגיעו גם כל זיהומי נחל איילון היישר לירקון ויוסיפו לזיהומים שממילא קיימים בו, אומר פאר ויסנר, ראש מפלגת הירוקים, שרץ בעצמו לראשות העיר מול חולדאי. העירייה והעומד בראשה מטעים את הציבור, מסכנים את ילדינו ומנצלים את הירקון ניצול ציני למסע הבחירות שלהם.
בידי המפלגה אין מדגמים מעבדתיים של מים מזוהמים - אבל כמו בהרבה סכנות סביבתיות, גם כאן עלולות להתגלות תוצאות מאוחר יותר. זו כנראה הסיבה, שבגללה הוסיף משרד הבריאות את הסייג של איסור המגע עם המים. רק חבל שלא הצלחנו לקבל ממשרד הבריאות פירוט: האם הכוונה לשחייה בנחל או גם לשפריץ קטן מהמשוט?
העירייה: הירוקים קנטרנים
בעירייה לא מתרגשים מפניית הירוקים ורואים בה קנטרנות שאינה ראויה להתייחסות. הלל פרטוק, דובר העירייה: משרד הבריאות אישר את השיט בירקון ובעקבותיו אישר משרד החינוך את הפעילות הימית והחינוכית במקום, כל זאת לאור סיכום תוצאות הדיגום של התקופה האחרונה המראים שהקטע המלוח, שאליו חודרים מי הים - עומד בתקן.
במנהלת הירקון שיחררו אנחת רווחה לאחר שהאישור ניתן, בתקווה שאולי סוף-סוף תסור קללת הירקון. איכות הנחל השתפרה לעין ערוך, מסביר דוד פרגמנט, ראש המנהלה. נעשו פעולות רבות למניעת כניסת מזהמים, ביניהן בניית מתקנים מיוחדים לטיפול בשפכים במעלה הנחל ונקיטת פעולות באפיק האמצעי כדי לזרז ולעודד את תהליכי הטיהור העצמי שלו. היום הקטע המלוח בן 4 הקילומטרים, שבין רדינג ל-7 תחנות - נקי לחלוטין. נכון שלא מדובר במי שתייה אבל מי שותה אותם? העיקר שהם עומדים בתקן המחמיר, שנקבע על-ידי משרד הבריאות.
עם או בלי קשר לאישור משרד הבריאות, בנחל הירקון לא נפסקה לרגע הפעילות הימית. חניכים של צופי ים ושל מועדון השייטים מאמנים שם את שריריהם בחתירה, וזה עתה נפתח שם מרכז ימי חדש ומפואר, שינקז לתוכו פעילות עניפה. בסוף השבוע הקרוב, אגב, מקיים מועדון השייטים, שפועל על גדות הנחל, תחרות אליפות ישראל בחתירה 2003, הפעם בסימן הצדעה לירקון המחודש.
שיט לאור הירח
גם משכירי הסירות הוותיקים בירקון נושמים לרווחה. הקמפיין החדש עושה את שלו והציבור מתחיל להגיע. החיים חוזרים לירקון, אומר בסיפוק חיים שפיר, מפעיל הסירות למרגלות גשר אבן-גבירול, שחי ונושם את הירקון כבר עשרות שנים. אין שום סכנה במים האלה, הנה, אני רוחץ בהם את הידיים. כל עוד לא בולעים אותם או מכניסים אותם לריאות לא יכול לקרות כלום, אומר האיש שמתפרנס מהנחל.
גם השותפים שלו, עמי את עמי, בעלי הזכיון להפעלת תחנת ההשכרה מתחת לגשר הירקון, מבטלים את האיומים. 50 שנה אני נוגע במים ותראי איך אני נראה, אומר עמי רוזין. תבדקי באיכילוב ותראי שאף אחד שנפל לירקון או נכנס לתוכו לא הגיע לחדר מיון בשנים האחרונות. נפגעי אסון המכביה לא נפגעו מהזיהום במים אלא מסיבות אחרות. חוץ מזה, אין שום סיבה ליפול מהסירה. את הלכלוך שמשתקף במים מדי פעם הם מסבירים בסחף שמביאה איתה הגיאות מהים ומגדות הנחל.
הקמפיין, החגים והשבתות היפות, אכן מעידים על התאוששות הנחל ואיתו התאוששות פרנסתם של משכירי הסירות. זוגות אוהבים, הורים על ילדיהם ורוכבי האופניים, שרוצים להפעיל גם את שרירי הידיים - כולם ממתינים לתורם לשוט. ומה רע? מדובר בבילוי שקט ורגוע, תמונות החוף חולפות מול העיניים והשרירים מתפתחים בשקדנות. נכון שהסירות מיושנות למדי - אבל גם בזה יש קסם נוסטלגי.
איך אפשר לשוט וכמה זה עולה? בשתי תחנות ההשכרה בירקון (תחת גשר אבן גבירול וגשר נמיר) ובאגם פארק הירקון אפשר לשכור סירות משוטים מתנודדות, סירות פדלים וסירות מנוע להפעלה עצמית. צ'ופר שלא כולם יודעים עליו: התחנה תחת גשר אבן-גבירול פתוחה בקיץ כל הלילה. אפשר להזמין את בן או בת הזוג לטיול לילי על המים השחורים, כשאורות העיר מנצנצים ממול. גם בפארק הלאומי של רמת גן מפעילים את הסירות כל הלילה, לרומנטיקנים שרוצים לשמוע ברקע את נהימות החיות בספארי.
למי שמתלבט אם להיכנס לסירה בירקון יש אפשרויות אחרות לשוט בארץ, לא בתוך עיר אלא באגמים מלאכותיים שבפארקים. אפשר גם לשוט באגמים טבעיים, כמו בבריכת ניצנים בדרום או בברכת רם בצפון. מי שרוצה להיאסף עם משוטיו לחיק טבע אותנטי יכול לעשות זאת בנהר הירדן: נקודות רבות לאורכו של הנהר משכירות סירות משוטים וקיאקים. פה כבר לא מדובר על חתירה שקטה ונינוחה אלא על רפטינג של ממש.
חלק מהאתרים שבהם ניתן לשוט מציעים את הבילוי הזה כחלק מהתשלום הכניסה, שכולל פעילויות נוספות במקום. כך בפארק תמנע שבערבה או בפארק הקטן של כפר טרומן, ליד נתב"ג. אינפורמציה נרחבת איפה ניתן לשוט או לחתור בארץ אפשר לשאוב ממדריך מפה לטיולי מים, שכולל אתרים רבים על שפת נחל, אגם, בריכה או מעיין, וביניהם גם אתרי שיט.
עדיף לשוט שעה
מחירי השכירות לא זולים, אבל אם מחלקים אותם בין כמה נוסעים הם הופכים לסבירים ביותר. רוב סירות המשוטים מתאימות ל-6-5 איש, סירות הפדלים ל-4 איש ואפשר גם להוסיף ילד או שניים. סירות מנוע לנהיגה עצמית יכולות לכלול 6 נוסעים והקאייקים מיועדים בדרך כלל רק לשניים. רוב המשכירים יבקשו מכם ערבון בסך 50 שקל כדי שלא תברחו להם עם הסירה.
אחת התופעות המוזרות בתחום השכרת הסירות היא הפרשי המחיר שבין השכרה לחצי שעה או לשעה. מתברר שהמשכירים אינם מעוניינים במיוחד להשכיר סירות לחצי שעה בלבד בשל הטירחה של הפעלת מערכת הורדת הסירות למים. מצד שני, הם לא ימנעו זאת ממי שמבקש לשכור למחצית הזמן בלבד. לכן עומד המחיר לחצי שעה שיט בירקון על 50 שקל לחצי שעה ועל 60 שקל לשעה שלמה. ממילא אלה שלוקחים חצי שעה חוזרים ורוצים עוד, מסביר עמי רוזין, לכן חשוב לנו שיחליטו מראש לצאת לשעה. כך אפשר לתכנן יותר טוב את מאגר הסירות.
נקודה נוספת: כמעט בכל תחנות ההשכרה אפשר למצוא גם ספינות טיולים מסוגים שונים, למי שלא מת לשבת לבדו או עם ילדו בסירה הקטנה. המחיר לסיור כזה נע בין 15-10 שקל בלבד, אבל צריך לחכות שהסירה תתמלא.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
