מונקו: מגרש המשחקים של העשירים

הכאילו מדינה הזאת, על המפה כתם קטנטן בגודל ראש סיכה בין צרפת לאיטליה, היא הרבה יותר מסלול יפהפה לצעידת בוקר נינוחה מאשר מדינה ריבונית. 1.95 קמ"ר, זהו שטחה של מונקו, ואני כבר ביקרתי בקניונים גדולים יותר. האוכלוסיה, 35 אלף תושבים המתגוררים בה באופן קבוע, מורכבת מבני 108 (!) לאומים שונים, כאשר רק 4,500 מביניהם נושאים בגאווה את הדרכון של מונקו. איזו מדינה.

אגב, קבלת אזרחות בממלכה קיקיונית זו היא משימה כמעט בלתי אפשרית. לעומת זאת, קניית דירה או בית היא רק עניין של כסף. הרבה כסף. אז ברור שכמעט 90 אחוז מתושבי מונקו מוצאם ממקומות אחרים. הם מגיעים למונקו, יותר נכון לאתר הנופש מונטה קרלו, בגלל האקלים הים תיכוני הנוח, הקזינו, אורח החיים הנוצץ של היפים והיפות ובעיקר בגלל מס ההכנסה, שלא קיים שם.

מונטה-קרלו היא מגרש המשחקים של האליטה החברתית והכלכלית של אירופה. מקום מטורף בו אתם עלולים להפסיד את התחתונים תוך יממה, אך גם עשויים להרוויח באותו קצב וזמן הון עתק ולהיות אורחו של נסיך מונקו לארוחת ערב, שם תפגשו את כל אלה הממלאים את טורי הרכילות בעיתונים.

אם החלטתם ממש לבקר במונקו, ולא רק לחצות אותה ברגל בחצי שעה, בשביל לפעור פה מול מכוניות הפאר, הבניינים המושקעים והנוף המקסים, תכינו בבקשה הרבה כסף. כסף הוא הדת והאלוהים במקום הזה. אם תשאלו בנקאי במונקו מהו מקור ההכנסה העיקרי של הממלכה, הוא יענה לכם בכל הרצינות - "הכסף". הכל במונקו בנוי ומיועד להפריד במהירות וביעילות בינכם לבין כספכם.