תקשורת: שינויים בהרגלי השיחה
משק בית ישראלי מוציא על שירותי תקשורת יותר מ-420 שקל בחודש. ל-70% מהישראלים יש מכשיר סלולרי, לרבים מהם יותר ממכשיר אחד. יותר ויותר ישראלים מוותרים על קו הטלפון של בזק ומסתפקים בסלולר. אלה כמה מהנתונים שעולים ממחקר של חברת המידע IDC על צריכת תקשורת בישראל
הישראלי אוהב תקשורת. זה הרושם שמתקבל ממחקר שערכה חברת המידע העסקי IDC ישראל. לפי נתוני החברה, ההוצאה הממוצעת של משק-בית בישראל על שירותי תקשורת של בזק, חברות הסלולר וחברות השיחות הבינלאומיות הסתכמה אשתקד ב-95.4 דולר בחודש (423 שקל).
בשנת 2003 הוציאו הצרכנים הישראלים על שירותי תקשורת סכום עתק של כ-3.973 מיליארד דולר, והחברה חוזה כי ההוצאה על שירותי תקשורת תצמח מדי שנה בכ-2.3%. למרות פריחת שירותי הנתונים והתוכן, ההכנסות משירותי קול עדיין מהוות יותר מ-90% מכלל הוצאות הלקוחות (פרטיים ועסקיים) על תקשורת קווית וסלולרית.
סלולרי לכל אזרח
בסיום שנת 2003 היו בישראל 6.67 מיליון מכשירי טלפון סלולרי - כמעט מכשיר לכל אזרח (בישראל 6.747 מיליון אזרחים). מתוך סכום זה, 1.73 מיליון הם משתמשים עסקיים ו-5.3 מיליון הם משתמשים פרטיים.
על-פי הערכות, לכ-7 מכל 10 אנשים בישראל יש מכשיר סלולרי, וכ-40% מחזיקים בשני מכשירים. הנתונים עולה כי כ-2.7 מיליון משתמשים מחזיקים ב-2 מכשירים, ועוד 1.3 מיליון איש מחזיקים מכשיר סלולרי אחד. בסך הכל, כ-4 מיליון איש מחזיקים במכשיר סלולר.
בשנת 2003 חלה עלייה של 6% במספר המנויים הפרטיים של חברות הסלולר ועלייה מתונה יותר (3.4%) במספר המנויים העסקיים. במונחים מספריים, גדל מספר המנויים של חברות הסלולר בשנת 2003 ב-350 אלף איש. רבים מבין המנויים האלה הם ילדים.
כלכלני IDC מציינים כי המשך הגידול של השוק הסלולרי צפוי לנבוע מגידול טבעי של האוכלוסייה, מעלייה במספר המכשירים למשתמש ומאימוץ מכשירי סלולר על-ידי בני גילאים נמוכים יותר מבעבר, אפילו בני 6-7.
ההכנסה הממוצעת ממנוי סלולרי לחודש בישראל (RPUA) עומדת על 36.36 דולר. המאבק של חברות הסלולר כיום הוא על הגדלת השימוש בשירותי נתונים, כמו עדכונים ומבזקים, משלוח הודעות אס.אמ.אס וגלישה באינטרנט. ההוצאה על שירותי נתונים מהווה כיום כ-10% מההוצאה הממוצעת למנוי סלולרי - כלומר, 3.6 דולר, אולם IDC צופה כי ההכנסות משירותים אלה יגדלו ב-5%-4% בשנה.
העתיד של חברות הסלולר נמצא, בין השאר, בשירותי המולטימדיה (כגון משלוח תמונות). בשנת 2003 נשלחו בישראל 31 מיליון הודעות מולטימדיה (המכונות mms), ובשנת 2004 צפוי המספר הזה לצמוח ל-69 מיליון הודעות. IDC צופה כי משלוח הודעות המולטימדיה בסלולר יעלה ב-77.9% בשנה עד שנת 2008.
בחברת IDC מצביעים על מקור הכנסה פוטנציאלי נוסף של חברות הסלולר - שיתופי פעולה עם ספקיות תוכן חיצוניות, כמו חברות אופנה ומותגים מתחומים אחרים.
פחות טלפונים קווים
הפריחה של שירותי הסלולר פוגעת בבזק. ב-IDC מצביעים על מגמה, שהחלה לפני כשנתיים שבמסגרתה משקי בית מוותרים על קו הטלפון הנייח בבית ועוברים לשימוש בלעדי במכשיר הסלולר, כדי לחסוך בהוצאות. המגמה הזו החלה לפני כשנתיים, בעיקר מקרב העשירונים הנמוכים, וכיום היא מגיעה לקצב של עשרות אלפי איש בשנה.
התוצאה: מספר קווי בזק ירד מ-3.07 מיליון בסוף 2002 ל-3.015 מיליון בסוף 2003. גם ההכנסות משירותי קול על תשתיות בזק ירדו ב-3.7% והסתכמו ב-783.89 מיליון דולר.
חברות הסלולר עושות לבזק צרות גם בשוק העיסקי. סלקום מצויה במלחמת מחירים אגרסיבית מול בזק בשירותי תמסורת נתונים לשוק העיסקי.
לטענת IDC, בזק מאבדת נתחי שוק בשל תגובות איטיות מדי, הנובעות ממגבלות רגולטוריות המוטלות עליה ומההתנהלות הארגונית של החברה. עם זאת, אומרים ב-IDC, בזק משנה את דפוסי החשיבה הארגוניים שלה - מחברה שהיא מונופול לחברה הפועלת בשוק תחרותי. כאשר יסתיים תהליך זה, היא תוכל להתחרות בצורה טובה בהרבה.
החדשות הטובות, מבחינת בזק, הן ההערכה של IDC לפיה כניסת חברות הכבלים לתחום התקשורת הפנים-ארצית אינה מהווה איום אסטרטגי על בזק.
השיחות לחו"ל: לקראת שינוי
בשנת 2003 יצאו מישראל 1.061 מיליארד דקות שיחה - ירידה של 8.5% לעומת 2002. בשנת 2004 צופה IDC עלייה של 1.2% במספר דקות השיחה היוצאות, אולם ירידה של 14.8% בהכנסות המפעילים הבינלאומיים מדקות שיחה אלו.
IDC צופה כי ההתרחבות הצפויה של התחרות בשוק השיחות הבינלאומיות וכניסת מתחרים נוספים לשוק תקטין את היקף השוק ותגדיל את הלחץ הפיננסי על השחקניות הפועלות בו כיום, שהחלו להציג רווחים רק באחרונה. הצרכן ירוויח מהרחבת התחרות, אולם הורדת המחירים הצפויה בתסריט כזה וחלוקת ההכנסות בין מספר רב יותר של ספקים עשויות לפגוע ביציבות הפיננסית והעסקית של כל החברות בענף. הביקוש לדקות שיחה בינלאומיות יגדל, אך לא במידה שתפצה את החברות על הירידה הצפויה במחירם.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
