חיילים בעזה: "מספרים לאמא שהאריכו לנו את הקורס"

מה לא עושים כדי להרגיע את אמא? חיילי שריון שהיו אמורים לסיים מחר (יום ו') קורס יוקרתי, בנוכחות הוריהם, אך הוזנקו לרפיח, לחפש את חלקי גופות חיילי הנגמ"ש שנהרגו שם, מספרים על התירוצים לאמא, שיושבת בבית, ומחכה.   

"התירוץ הכי פופולארי של החבר'ה, כשאמא שואלת למה טקס סיום הקורס נדחה, הוא שהקפיצו אותנו לאבטחה בחברון. חלק מספרים שהקורס הוארך בשבוע, כי הפסדנו חומר", סיפר אחד החיילים שאמורים היו לחגוג עם הוריהם את סיום הקורס. "תבין", אמר אחד החיילים, "חבל להכניס עכשיו את אמא לסרטים. גם ככה היא דואגת, אז בינתיים איכשהו מתחמקים מלספר לה".

עבור החיילים שהוזנקו לרפיח, מדובר במשימה חדשה, שמלווה גם בלא מעט חששות ושאלות קשות.זה זמן רב לא נראו כל כך הרבה כוחות צה"ל ברצועת עזה. מאז התקרית בתחילת השבוע בשכונת זייתון והתקרית אמש בציר פילדלפי, קיבלה כמעט כל יחידה הודעה על אפשרות להקפצה. חלקם אכן הגיעו לרצועה.

באחת מנקודות הריכוז של החיילים הייתה תנועה ערה של טנקים ונגמ"שים. החיילים המתינו לפקודה להיכנס פנימה, כדי להצטרף לחבריהם שנכנסו לשטח לפנות בוקר.  


חייל מחפש חלקי גופות בציר פילדלפי (צילום: ערוץ 1)

"ביום שני השתזפתי באילת בתחתונים", סיפר חייל מגדוד שריון, שהוא וחבריו הוקפצו בתחילת השבוע מאילת לרצועת עזה. "סיפרתי לחברה שלי איך אני נהנה באילת בזמן שהיא נמצאת במוצב בגבול הצפון, אבל אחרי שהגענו לכאן, היא התקשרה וסיפרה לי שהיא נהנית לשתות קפה קר בבית הממוזג".

השטח שאליו הגיעו החיילים מרוחק כארבעה קילומטרים מרפיח, מלא באדמת פודרה, חול אבקתי שמקשה על הנשימה והופך את מדי הזית לאפורים.

אחד מחיילי גדוד השריון, שעסק בשימון החלק הקדמי של הטנק, סיפר כיצד נתקל אתמול באנשי תנועת "אומץ לסרב" שהגיעו להפגין במקום: "היה לי ריב קטן עם אחד מהם. זו היתה הרגשה מאוד לא טובה לראות אותו עומד מולנו עם דגל ישראל, בזמן שאנחנו מתכוננים להיכנס פנימה, והוא טוען שאין לנו מה לעשות שם. זה הרגיז אותי מאוד".

לא הרחק משם עמד חייל מגדוד הסיוע הבדואי, שאיבד אתמול את אחד מחבריו הטובים בפיצוץ הנגמ"ש בציר פילדלפי. "חלק מהגדוד כבר נכנס הבוקר לרפיח. אנחנו מכירים את הגזרה הזו הכי טוב, נמצאים בה הרבה זמן. אתמול הייתי לא רחוק מהמקום שבו אירע הפיצוץ. שמעתי קול נפץ אדיר. הייתי בטוח בהתחלה שמדובר בירי של צה"ל, אבל מהר מאוד הגיעו הדיווחים שנגמ"ש שלנו התפוצץ ואיימן גדיר שהיה מוביל הנגמ"ש, נהרג".

החייל סיפר כי גדיר, איש קבע שעמד להינשא בקרוב, נפצע מפיצוץ מטען בכלי רכב בציר פילדלפי בחודש נובמבר 2003, ואף אושפז מספר ימים בבית החולים. "הוא רצה להמשיך להילחם באזור. הוא היה בעשרות פעולות, ועכשיו החברים שלו צריכים לחפש אחרי הגופה שלו".

הכוחות שנכנסו לעזה (צילום: רויטרס)

החיילים שואלים על מיגון הנגמ"ש

במקום אחר באותו אזור עסקו חיילים בטיפול בנגמ"שים. מדובר בחיילים שיממה לפני כן עוד התאמנו על תרגילי סדר לקראת טקס סיום קורס יוקרתי, שהיה אמור להתקיים בדרום הארץ.

אחד המפקדים סיפר על השאלות שצצות. "שאלו אותי על המיגון של הנגמ"שים, וכיצד הכלי אמור להגן על אלה שבתוכו. זה טבעי שיעלו שאלות כאלה אחרי שני האירועים, אבל מדובר באנשים חדורי מוטיבציה שמרגע ששמעו שבמקום טקס סיום ייאלצו להלחם בעזה, קיבלו זאת בהבנה ובאיפוק רב. אפילו הליך החתמת הציוד מחדש נערך למופת".

החיילים הוסיפו, כי הם מודעים למשימה שתוטל עליהם. "כל אחד חושב בינו לבין עצמו על מה שיכול להיות בפנים, ועל המראות שנתקל בהם, אבל משימה זו משימה, ואנחנו נבצע אותה כמו גדולים".

החיילים מקפידים שלא להצטלם תוך כדי ההכנות לכניסה לשטח הפעולה, וגם מבטיחים שלא יצלמו בפעולה עצמה. "זה מביא עין הרע", הסביר אחד מהם.