החיילים בעזה: מחכים לפעולה ומרגיעים את אמא

"מצד אחד זה נראה כאילו אנחנו נמצאים במלחמה בעיראק, אבל בסך הכל, אין יותר מדי פחד, מעבירים את הזמן בסבבה". כך תיאר אמש (יום א') את האווירה בדרום רצועת עזה, אחד החיילים שנמצא עם חבריו בהמתנה לקראת פעולה אפשרית בימים הקרובים, בעקבות אירועי השבוע שעבר, בהם נהרגו 13 חיילים.

האווירה במאהל כמעט שמחה. החיילים מספרים כי אזרחים לא מפסיקים להגיע למקום ולחלק להם שתייה, אוכל חם, סיגריות ועוד. הערב, למשל, הגיע משלוח של מרשמלו. אחד החיילים הסתכל על החבילה, וראה כי שם הממתק הוא "חמשושים", הכינוי הצבאי לחופשת סוף שבוע. "21 יום לא יצאנו הביתה, והביאו לנו פה חמשושים, כאילו כדי להרגיז אותנו. אבל האמת שאנחנו מודים מאוד לאנשים שמגיעים לכאן, ומביאים לנו כל מה שרק אפשר". 

"מחכים שיקרה משהו"

מתפללים בכניסה לרצועה. צילום: אי.פי

מלבד אכילה, החיילים מעבירים את הזמן בעבודה על כלים משוריינים ובהכנת כלי הנשק עד שתגיע הפקודה ליציאה לפעולה. החיילים, שהיו אמורים לסיים בסוף השבוע קורס מ"כים והוקפצו לעזה, ברובם אינם מכירים את זירת הלחימה, והחיילים מחטיבת גבעתי התנדבו להסביר את הסכנות האופייניות.

מאידך, חיילי גולני מסבירים לחבריהם על ה"אכזרית" (סוג של נגמ"ש). "כל אחד כאן מסביר לשני את הדברים שהוא טוב בהם", הם אומרים, "בסך הכל כולם במצב רוח טוב, ומחכים שיקרה משהו. אחרי שיצאנו ביום שישי מהסריקות בציר פילדלפי, הגענו לכאן, בתקווה שכבר יקרה משהו".

לחלק מהחיילים, שהתגייסו רק לפני שנה, עוד לא נקרתה ההזדמנות להשתתף בפעילות מבצעית. חלקם מדברים על נקמה, אחרים מעדיפים להשתמש במלים עדינות יותר. "יש למה להילחם ואסור לוותר", אמר אחד החיילים. "בשביל זה הביאו אותנו לפה".

שרו מקהלה בטלפון: אין כמו אהבה של אמא

המחנה הארעי שהוקם לחיילים כולל אוהל שמשמש כבית כנסת, שירותים, מקלחות, חדר אוכל שעשוי מכמה שולחנות מחוברים וספסלים. האוהלים מלאים באריזות של ממתקים. "ביומיים האחרונים עליתי חמישה קילו", סיפר אחד החיילים בחיוך.

"בגלל שכל הזמן התקשורת מצלמת אותנו ומדברת עלינו, זה נראה להורים כאילו יש כאן משהו גדול וענק. אבל זאת לא המלחמה בעיראק, וצריך להסביר את זה לאמא כל רבע שעה", הם אומרים.

אתמול בשעה 20:30 בערב התרכזו כ-20 חיילים יחד במאהל, התקשרו כולם לאמהות שלהם ושרו במקהלה: "אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא".

המפקדים מעודדים את הקשר עם הבית והכינו לחיילים עמדה עם חמישה שקעים של חשמל, על-מנת שיוכלו להטעין את מכשירי הטלפון הסלולריים שלהם.

"יש פחד, אבל הוא שולי"

החיילים מספרים על אמונות תפלות ועל מנהגים שהם מקפידים עליהם. בין היתר הם מתעקשים שלא להצטלם.

הם מתרגזים כשהם שומעים ביקורת על התמונות שפורסמו בתקשורת בהן נראו חיילים מחפשים אחר שרידי גופות חבריהם בציר פילדלפי, ואמירות כמו "ארגוני הטרור הורידו אותם על ארבע".

"עבור החברים שלי אני לא רק ארד על ארבע, אלא גם אזחל על הרצפה", אמר אחד החיילים. "הדיבורים האלה על חוסר ביטחון הם שטויות. החיילים פה רק מחכים שייתנו להם אפשרות לעשות משהו באמת".

ועם זאת בשקט בשקט מודים החיילים שיש בהם בכל זאת מעט פחד. "מי שיגיד לך כאן שהוא לא מפחד – משקר", לחש אחד החיילים באחת מפינות המאהל. "אבל זה טבעי, וככה זה צריך להיות. אם רואים כמה החיילים מבקשים להיות ב'אכזריות' ונלחמים על כל מקום – תבין שהפחד הוא שולי".