מה יש לבנק ישראל ולעוני
אם אין לכלכלנים של בנק ישראל עיסוקים המתאימים לתחומם - המדיניות המוניטארית - אז אולי באמת הגיע הזמן להקטין את ממדי הבנק ולצמצם את המנגנון שלו. ולתרום את החיסכון למאבק בעוני
בנק ישראל, הסובל מן הסתם מעודף זמן פנוי, התלבש על נושא העוני. אתמול הטריח את עצמו הנגיד קליין עד לבית הנשיא כדי להניח על שולחנו אתדו"ח העוני שחיברו כלכלני הבנק.
הסקירה של בנק ישראל לא מחדשת הרבה, כפי שנכתב בתגובת שר האוצר עליה (תגובה מזלזלת ויהירה). אחדות מהמלצותיו של קליין באמת יועילו להקטנת ממדי העוני, אחרות לא. מה שהרגיז הוא הסנגון והחוצפה.
יש, כותב בנק ישראל, לצמצם את שיעור העניים באוכלוסיה ואת פער ההכנסות. מה זה, היש האנונימי הזה? מי אחראי עליו, על היש? למי מופנה היש הזה? מה בכלל עושה בסקירה של בנק ישראל צו עשייה על-אנושי ועל-מוסדי המתכנס למילה האיומה הזו, יש? מי מחלק פה פקודות למי?
בעינין החוצפה: מה לבנק ישראל אצל העוני? האם בנק ישראל ממונה על קביעת המדיניות החברתית של ישראל? האם מיכולתו לתרום תרומה איכותית למאבק בעוני? לא באמת.
מדי שנה מפרסם המוסד לביטוח לאומי סקירה שנתית מעמיקה ומקיפה על בעיית העוני בישראל. הסקירה מלווה בהמלצות מפורטות, ממוקדות קהילייתית, לצמצום העוני. המלצות אלה הן חומר מקצועי מעולה, שאין שני לו. כל המוסיף גורע.
מדי שנה מפרסם המרכז לחקר מדיניות חברתית בירושלים (מייסודו של הג'וינט) סקירה ביקורתית מקיפה על ההשלכות של תקציב הממשלה על רווחת האזרחים. פרקים שלמים מוקדשים לעוני, מדענים חברתיים וכלכלנים מעלים את ההשגות על מעשי הממשל בתחום העוני ואת הצעותיהם לשיפור המאבק.
מדי שנה עוסק בעוני הכנס הכלכלי השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כנס קיסריה. מדי שנה מתפרסם דין וחשבון חברתי נוקב של מרכז אדווה. מדי שנה נכתבים ניירות עבודה וניירות עמדה רבים על העוני.
מיותר לציין, ואולי לא מיותר, כי ריבוי הסקירות, הדוחות והמחקרים לא צימצם אפילו בעשירית האחוז את העוני בישראל. להיפך: ככל שמתרבים חוקרי העוני, כך עולה שיעור העניים בישראל, העומד כבר 6-5 שנים במקום הראשון במערב, אחרי שחלפנו על פני ארה"ב בעומק העוני.
ההצטרפות המתוקשרת-היטב של בנק ישראל למעגל החוקרים את העוני בישראל והממליצים מה לעשות כדי שיקטן מקורה הנפשי בייסורי המצפון המאוחרים של הבנק האחראי למדיניות הריבית.
הריבית הגבוהה של בנק ישראל העבירה בשנים האחרונות, וממשיכה להעביר גם כיום, מיליארדים רבים של שקלים מכיסים של אנשים חסרי אמצעים, הנאנקים תחת עול החובות לבנקים, לכיסים של אנשים עשירים שיש להם עודף נכסים פיננסיים. מיליארדים אלה העמיקו את פערי הרכוש בישראל ויביאו לגילגול העוני מדור לדור. עכשיו בנק ישראל מפרסם את דוח העוני שלו ומכה על חטא. על חטאם של האחרים, כמובן.
זה מיותר. אם אין לכלכלנים של בנק ישראל עיסוקים המתאימים לתחומם - המדיניות המוניטארית - אז אולי באמת הגיע הזמן להקטין את ממדי הבנק ולצמצם את המנגנון שלו. ולתרום את החיסכון למאבק בעוני.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
