חרמוני משחק פוקר ב-200 מיליון דולר
חרמוני שם תג מחיר על השולחן ועכשיו נראה מי ימצמץ ראשון. האם פדרמן יוכל להשוות את ההימור רק כדי שאנשים מסוגו של חרמוני לא ישבו לצדו בשולחן הדירקטריון?
אפשר להגיד הרבה דברים על חזי חרמוני, מנכ”ל תדיראן-קשר. טיפש, אינו אחד מהם. לכן, קצת קשהלהסביר את ההצהרות הדי-לוחמניות ששיחרר חרמוני בסוף השבוע, עוד בטרם יבש הדיו על ההסכם שחתם לרכישת 20% ממניות אלביט-מערכות בכ-200 מיליון דולר מידי חברת אלרון.
חרמוני התריס, כי יפעל לשפר את שולי הרווח של החברה, ישפר את ביצועיה הכספיים, ובאופן כללי ישביח את ערכה, הרבה יותר ממה שההנהלה הקיימת של אלביט, בראשות היור מיקי פדרמן והמנכ”ל יוסי אקרמן, עושים.
וכאן עולה השאלה, לאיזה אוזניים בדיוק מכוונים הדברים. האם לאלה של בעלי המניות בתדיראן, שאולי קצת נבהלו מעיסקת הענק (והבזק), והפרמיה (25%) שהיא מגלמת על מחירי השוק של המניות הנרכשות? יתכן, אבל סביר שלא. חרמוני זוכה לגיבוי מכל שותפיו לשליטה בתדיראן, קרנות ההשקעה פימי ושמרוק. לתדיראן קופת מזומנים גדולה וקצב ייצור מזומנים לשנה שמעניקים לה את היכולת להרים את העיסקה ללא מאמץ, וללא פגיעה של ממש באיתנותה הפיננסית.
אז אולי חרמוני כיוון את דבריו לזוג אוזניים אחר, אלה של מיקי פדרמן. ספק אם פדרמן שיער כי יעמוד בסיטואציה כה סבוכה, בה הוא נדרש לקבל במהירות החלטה האם לממש את זכות הסירוב הראשונה המוקנית לו ולרכוש בעצמו את חבילת המניות מאלרון. או שמא עם שותפים, או שמא השותפים ירכשו רק חלק מהחבילה והוא עצמו חלק אחר, ובכך יבטיח לעצמו את המשך שליטתו הכמעט בלעדית באחת מהחברות הביטחוניות הגדולות בישראל. או שמא יוותר על כל הסיפור ויקווה לטוב.
המצב בהחלט אינו פשוט, אבל הודעתו של פדרמן לפיה הוא יממש, או לפחות ינסה ככל יכולתו לממש, את האופציה, בהחלט יכולה לשחרר כמה אנחות רווחה בתדיראן-קשר. אם פדרמן לא נבהל מהמחיר, גם חרמוני ושותפיו יכולים להניח שעיסקה רעה זה לא. יתרה מכך: אם פדרמן יצליח לגייס שותפים פאסיביים שיכנסו לנעליה של אלרון, יוכיח המהלך עד כמה המחיר שאותו מוכנה תדיראן-קשר לשלם הגיוני, ואף נמוך. שכן המניות שתחזיק תדיראן באלביט לא מיועדות להיות פאסיביות כלל ועיקר. חרמוני הרי, כבר הצהיר.
ואולי כל המהלך משול למעין משחק פוקר: חרמוני שם תג מחיר על השולחן, ועכשיו נראה מי ימצמץ ראשון. האם פדרמן יוכל להשוות את ההימור - 200 מיליון דולר - רק כדי שאנשים מסוגו של חרמוני לא ישבו לצדו בשולחן הדירקטריון?
האם ההצהרות של חרמוני מיועדות לבדוק את הדופק של מי שעתיד להיות השותף החדש? ובכלל, בהנחה שפדרמן כן יממש את זכות הסירוב: כמה שווה לחרמוני היכולת לאלץ את המתחרה לקום בוקר אחד, לגייס 200 מיליון דולר ולהתמודד עם המנוף הענקי שנכפה עליו? עד כמה מהלך שכזה עתיד להשפיע על ביצועיה העתידיים של אלביט, ועד כמה יהיו ראשיה לחוצים בשל כך לשפר רווחיות? בכל מקרה, נראה שאת ההימור הפרטי שלו, חרמוני כבר פרע. את המתחרה פדרמן הוא הכניס לתזזית, אישור לתג המחיר הוא כבר קיבל ועכשיו נותר לו רק לראות מי יקום מהשולחן ראשון.
מומלצים
