מפיקי הפרסומות: בלעדיהם אין סרט
מפיק הפרסומות הוא הלב של סרטוני הפרסום, ובלעדיו אין סרט. אבל ללא הבנה של התחום, הוא יחשב לטכנוקרט ולא לשותף אמיתי. הפקת פרסומות: איך עושים את זה באמת. כתבה שלישית בסדרה במסגרת שיתוף הפעולה בין ynet לבצפר
מה עושה את ההבדל בין מפיק פרסומת טלוויזיה, לבין מפיק טלוויזיה, פיצ'ר, או סרט קולנוע? ברמת הידע הטכני כמעט הכל זהה, אולם ממפיק הפרסומות נידרשת הבנה של עולם השיווק והפרסום, שם הקצב והסטנדרטים שונים מכל סוג אחר של הפקה, שליטה במונחים פרסומיים ובמיתוג, ורגישות לחשיבות העברת המסר הפרסומי. כל זה צורך הבנת צרכי הלקוח/ המפרסם והפרסומאי - משלב קבלת התסריט ועד לקמפיין הפרסומי.
במסגרת שיתוף הפעולה בין ynet לבצפר של חברות הפרסום, ננסה הפעם לעקוב על משמעות התפקיד של מפיק הפרסום.
למפיק הפרסומות אין הזדמנות שנייה. כאן מדובר בהרבה כסף ובלקוח שמשלם לקבל תוצאה מאוד מוחשית וברורה - סרט פרסומת. מדובר בסרט באורך 30 שניות, שיש בו סיפור עם התחלה אמצע וסוף (ב-30 שניות, זוכרים?).
בהפקת פרסומת אין קרן קולנוע שמממנת את ההפקה כי היא מאמינה בתסריט או ביוצר, ואין זכיין טלוויזיה שמוכן לשלם להפקת תוכן כזה או אחר מתוקף התחייבויות שלו למכרז. כאן זה נטו קבלת תוצאה בעבור תשלום כסף, שאמור בתמורה מאוד ישירה, לייצר כסף אחר.
אז בואו נעקוב אחר תהליך ההפקה בשלושה שלבים:
התסריט
כמו שהזכרתי בכתבות הקודמות, במשרד פרסום הפלנר והתקציבאי אמונים על קביעת האסטרטגיה הפרסומית בבריף לקריאטיב. הקריאטיב "מייצר" את הקונספט הפרסומי ואת האלמנטים למדיות שהומלצו על ידי המדיה פלנר.
אם קהל היעד והתקציב תואמים פרסום בטלוויזיה (לא פחות מ-300 אלף דולר לקמפיין), יש לכתוב תסריט. סרט הפרסום בדרך כלל מהווה תגזיר לכלל האלמנטים הפרסומיים – השחקנים של הסרט יופיעו בשלטי החוצות/עיתונות, הפס קול של הסרט יופיע בג'ינגל ברדיו וזאת כדי ליצור אימפקט רחב של אותה פרסומת..
בשלב בו יש תסריט מגייסים את מפיק הפרסומות. הבקשה - שהסרט יעלה תוך שבועיים שלושה לטלוויזיה. לתהליך הזה של ההכנות לקראת יום הצילום קוראים פרה פרודקשיין.
פרה פרודקשיין PRE- PRODUCTION
הפרה פרודקשיין או בשלון העם הכנות לקראת יום הצילום, הוא תהליך של כשלושה שבועות של עבודה רוחבית על המון פרטים, עם המון אנשים, והרבה מאוד סנכרון בין כל אותם גורמים/ספקים (בדרך כלל פרילנסרים/עצמאיים).
האיש שמוביל את התהליך ביחד עם המפיק הוא הבמאי שאחראי על השפה הקולנועית של הסרט. ככל שהמפיק יבין איך הבמאי תופס את התסריט, העבודה והתיאומים ייעשו בקלות ובהבנה.
בפרה פרודקשיין אנחנו בשלב ראשון מתקצבים את התסריט. זכרו, סרט פרסומת ברובו מצולם ביום אחד (למעט סדרות או סרט מורכב באפקטים), שמושקעים בו בין 30 אלף דולר לכ-250 אלף דולר.
את כל המושגים בהכנות לקראת היום הזה בלתי אפשרי לפרש, אבל כדי שנבין את היקף העבודה, לפניכם רק חלק מהדברים אותם יש לארגן ולתכנן לקראת אותו יום הצילום: אישור תסריט, אישור לשוני, מציאת אתר צילומים (location), בארץ? בחו"ל, בחוץ? באולפן? ביום? בלילה?, אישורים מרשויות/משטרה, ליהוק (casting), מבחני בד שחקנים (auditions), חוזים, פירוק התסריט לפי סדר הצילום (break down), מוסיקה/פס קול, קשר ניצבים.
ויש עוד: משאיות ציוד, הזמנות מכשירי קשר, הזמנות ציודים טכניים, ציוד מצלמה, עדשות, ציוד גריפ ודולי (מסילות לתזוזה וייצוב המצלמה), ציוד תאורה ציוד סאונד. לא הספיק לכם? צריך גם את תאור התסריט בציור /צילום, במספר פריימים/תמונות המאפשר הבנת המבנה של הסרט ( (story board תכנית צילומים (shooting board), הלבשה (dressing), אביזרים (props), תפאורה (art), איפור, חשמל, חנייה למשאית הציוד, ציוד מתכלה/ בטריות, קייטרינג, שילוט לסט, תכנית הסעות, תחזית מזג אויר, נערת מים, מוניטור לקוח ועוד..
על כל הרשימה הזו שהיא מאוד חלקית עובדים הרבה מאוד אנשים. לכל אחד מבעלי המקצוע יש תפקיד מאוד חשוב על הסט, וכל אחד מהם מונע מתוך אהבה למקצוע ורצון למצוינות.
התוצאה היא הכרטיס ביקור (Show real) של כל אחד ואחד: מהמלבישה, המאפרת, הצלם, התאורן ובטח הבמאי והמפיק. השאיפה היא שביום הצילום הכול יתקתק. כל עיכוב הוא בזבוז כסף, המצלמה צריכה לעבוד, הלקוח צריך להרגיש מרוצה, והכול חייב לדפוק כמו שעון.
סיימנו את יום הצילום , כעת יש לנו הרבה מאוד חומרי גלם (rashes). אם צילמנו ב- FILM חומר גלם המוקלט בסלילים נידרש לשלוח לפיתוח מיוחד הניקרא טלסינה. פורמט נוסף המקובל לצילום הוא HIGH DEFINITION שאף הוא ברזולוציה ואיכות טובה יותר מקלטת BETA דיגיטל. בשני המקרים הקלטות נשלחות לדגימה במחשב (digitations) לצורך עריכת הסרט, לתהליך הזה קוראים POST-PRODUCTION - פוסט פרודקשיין.
פוסט פרודקשיין POST-PRODUCTION
בתי הפוסט מצויידים בהרבה מאוד מחשבים עם יכולות שונות של עריכה. בשלב ראשון, כאמור, דוגמים את החומרים, ואז נכנסים לעריכת ראשונית (OFF LINE). תהליך עריכת הסקיצה של הסרט ברזולוציה נמוכה מתבצע על תוכנת AVID, ובמידת הצורך הסרט עובר מספר תהליכים הן ברמת העיצוב, הכותרות, הצבעוניות, והאם יש צורך בתלת מימד-(SFX).
במילים פשוטות (ככל שניתן), בתי הפוסט הם "בתי האריזה" של החומר המצולם לסרט, שם הופכים את התמונות (shots) לסיפור המעשייה עם (או בלי) אפקטים, כתוביות, קריינות, סאונד ליצירת הפס קול (מתבצע בנפרד מהתמונה ובסנכרון איתה), קריינות והכנות לשידור.
הכנת הסרט לשידור כולל לעיתים ורסיות 30, 15 ו- 10 שניות במידת הצורך ועל פי הסטנדרטים המקובלים בין ערוצי השידור השונים.
אישורי לקוח נעשים במספר תחנות: בשלב OFF LINE העריכה הראשונית, ובשלב ה-ON LINE שלב עריכה באיכות תמונה סופית לשידור שגם שם התוכנות עריכה מגוונות ומותאמות לצרכים (עם שכבות עריכה, שילוב אפקטיים גראפיים ועוד).
לצורך כך המפיק חייב להבין את תהליכי הפקת הפוסט להעריך זמני עבודה, לסגור משמרות לחדרים כולל העורכים המתאימים.
לסיכום: ההתמקצעות של ענף הפרסום והצורך במתן פתרונות חדשניים בתחום הפקת הפרסומות הופכות את המפיק ללב ליבו של התהליך. ללא הבנה של התחום, הוא יחשב לטכנוקרט ולא לשותף אמיתי. בלעדיו אין סרט, הוא דואג שהכול יתקתק מא' ועד ת'. כל אלה, ממיינים באופן חד וברור את מי שיכול לצמוח לתוך הענף הזה.
מפיק הפרסומות הוא האיש שמזין את המערכת בחיוניות ובנמרצות, הוא מנהל בנשמתו ויחד עם זה מאוד יצירתי, הן במציאת פתרונות להוזלת תהליכים, בבחירת מקומות ייחודיים לצילום, ויצירתיות לפתור משברים תוך כדי עבודה. הוא חייב להיות בעל קסם אישי על מנת לרתום כל כך הרבה אנשים, לכל כך הרבה עשייה. חייבת להיות לו אהבה גדולה לתחום, והרבה מאוד סבלנות וסובלנות לתהליכים מורכבים. כשרון וחזון יביאו אדם כזה להיות מוביל בתחום ההפקה.
ורד בטש היא סמנכ"ל השיווק של הבצפר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
