שובה של הבונבוניירה

הבונבונירות חוזרות. לא הבונבונירות של פעם, אלה שרק חיפשת את הקורבן המיועד כדי להעביר אותן הלאה, אלה שההורים שמרו למעלה, על המדף העליון במטבח, כדי שהילדים לא יגיעו אליהן לפני ביקור הקרובים הבא - בונבוניירות מהדור החדש. מסוגננות יותר, איכותיות יותר, עם חיי מדף קצרים יותר. גם אם תרצו לא תוכלו לשלוח אותן למסלול העברות ארוך, כי הן יתקלקלו בדרך.

"מקס ברנר", המותג האיכותי שאחראי לא מעט לחזרת הבונבוניירה, מוציא פעמיים בשנה קטלוגים של מארזים מסוגננים, כמעט כמו של מעצבי אופנה. בתקופת החגים השנה כמות ההזמנות עלתה פי שניים על התחזיות. בשלב מסוים הוחלט בחברה, הנמצאת היום בבעלות "עלית", שכך אי-אפשר להמשיך, ובקרוב תפתח החברה מפעל חדש.

נתוני ספטמבר של חברת "סטור נקסט" - חברה שסוקרת מדי יום את נתוני המכירות של כ-500 סופרמרקטים ומינימרקטים בשוק הפרטי ברחבי הארץ - מצביעים על עלייה של 12 אחוז במכירת בונבוניירות ואריזות שי מוכנות מראש בהשוואה לשנה שעברה.המוצר הנמכר ביותר היה בונבוניירת "פררו רושה" ביבוא של "ליימן שליסל", המובילה בשוק, שמכירותיה גדלו השנה ב-18 אחוז.

יפה יותר, זול יותר

"הבונבוניירה בישראל חיה ונושמת בגדול, עד כדי כך שהיצרנים בחו"ל דורבנו להציע לנו, הישראלים, חידושים, כמו מהדורות מיוחדות ובלעדיות", אומרת יעל מאמן-זהבי, מנהלת מותגים ב"ליימן שלייסל", יבואנית "טופיפי" ו"מרסי". להערכת מאמן-זהבי עלו מכירות החברה בחגים האחרונים בכ-10 אחוזים.

את ההישג המרשים ביותר בשוק, מדווחים בחברת "סטור נקסט", רשמה "עלית", מקום שני בשוק: היא הצליחה להגדיל את נתח השוק שלה ל-36.6 אחוז לעומת 28 אחוז בשנה שעברה. ההיקף הכספי של מכירות הבונבוניירות ואריזות השי של "עלית" בחנויות עלה ב-61 אחוז בהשוואה לשנה שעברה. המותגים החזקים ביותר של החברה הם "פרה", שמכירות הבונבוניירות שלה הגיעו ל-10.5 אחוזים מכלל הקטגוריה.

גם ברשתות השיווק מדברים על שיבת הבונבוניירה. ברשת "קלאב מרקט" רשמו השנה גידול של 15 אחוז במכירות בונבוניירות בהשוואה לעונת החגים בשנה שעברה. ב"ריבוע הכחול" רואים בשנת 2003 את שנת המהפך הגדולה במכירות המוצר.

שלומי גינדי, סמנכ"ל השיווק ברשת "שופרסל": "היבואנים והיצרנים הפכו את הבונבוניירות על המדפים ליותר זולות ויותר איכותיות, והם מספקים לצרכן מבחר עצום ומדהים ביופיו. המחירים היו נמוכים ומפתים כל-כך, עד שאנשים לקחו מוצרים להנאה אישית. במהלך החגים מכרנו מאות אלפי בונבוניירות במחירים של 10-25 שקל ליחידה".

יועץ השיווק רון אנטונובסקי, מנכ"ל "נתיב יועצים", רואה בחזרת הבונבוניירה חלק מתהליך הרטרו שעובר על כל תעשיית המזון: "יש היום נסיונות להחיות דברים שנעלמו מהשוק, וכך אנחנו עדים גם לחזרת המזון האתני. יחד עם זאת, היצרנים עשו תפנית גדולה בצורה, באיכות ובתמהיל הבונבוניירות, מה שבהחלט עזר לחזרתן אל המדף".

גאווה לאומית

ואכן, למה שנמכר היום על תקן בונבוניירה אין שום קשר לבונבוניירות של שנות ה-50, ה-60 ואפילו ה-70, השנים שבהן אף אחד לא העז ללכת לבקר חברים בלי בונבוניירה ביד. הציבור אז עמד בפני שלושה אתגרים:

1. איך להאריך כמה שיותר את מסלול חייה של הבונבוניירה העוברת מיד ליד.

2. איך להבטיח שהיא לא תחזור בטעות לראשון ששיגר אותה לדרך.

3. ואם כבר פותחים את הבונבוניירה - איך בוחרים בשוקולד עם מילוי הנוגט ולא נופלים על המילוי המריר.

"עלית" ניצחה על השוק עם בונבוניירת "ספלנדיד" הנצחית. בשנים האחרונות הועם זוהרה, בעיקר כיוון שהחברה לא משקיעה בטיפוחה. השמות החזקים שהובילו את חזית הבונבוניירות היו "צ.ד.", "ליבר" ו"פרוגרס".

אגב, ניסיתי, ללא הצלחה, לגלות מי היה היצרן שהמציא את "לשונות החתול" המופלאות, להיט גדול בימים ההם. לא הצלחתי גם לגלות את הקשר בין השוקולד ללשון חתול, אבל מה שכן ברור זה שיש עדיין יצרנים קיקיוניים שמייצרים את הלשונות עד היום. גם ב"עלית" ממשיכים לייצר אותן, אבל המכירות דועכות משנה לשנה.

היום הגודל לא קובע. קופסת מתכת מעוגלת ומסוגננת של "מקס ברנר" עם ארבעה פרלינים בתוך שקית נייר כסף מרשרשת נמכרת ב-15 שקל, ואריזת "ענק" של המותג של 36 יחידות - ב-116 שקל. אבל בשנים ההן, בשנות השיא שלהן, הוערכו הבונבוניירות לפי גודלן ונפחן. הפושטיות הכילו שורת פרלינים בודדת. הנחשבות הכילו שתי קומות פרלינים. והיו גם נדירות, בעלות שלוש קומות, בהן נייר שעווה הפריד בין קומה לקומה.

הבונבוניירות היו גם מפגן של גאווה לאומית. השוקולדים של בונבוניירת "ארץ זבת חלב ודבש", שנחשבה במשך שנים ללהיט גדול בקרב התיירים, נעטפו בתמונות נוף של ארץ ישראל. לבונבוניירת "שנת העשור" צורף העתק של מגילת העצמאות. והיו מהדורות מיוחדות, שיצאו לשוק לציון אירועים מיוחדים, כמו חידון התנ"ך, ואפילו - לא ייאמן - "שוקולד הניצחון", בונבוניירה שיצאה לשוק לאחר מלחמת ששת הימים. אבל הבונבוניירה הקלסית של פעם הלכה ודעכה לאיטה, ככל שהישראלי נחשף יותר לעולם הגדול ומאס באיכותה הבינונית.

"הבעיה של הבונבוניירה של פעם היתה הטעם", אומר עודד ברנר, האיש מאחורי "מקס ברנר". "למוצרים שאני מוציא היום אני מתקשה לקרוא בונבוניירה. מדובר בשוקולד עם חיי מדף מאוד קצרים - עד חודש כשמדובר במילוי עם שמנת טרייה - בעבודה בטכנולוגיה חצי-ביתית לעומת השוקולד התעשייתי של פעם".

גם הטעמים עברו דרך ארוכה. תחת מותג "מקס ברנר" מייצרים גם שוקולד עם פלפל שחור או הל. בצרפת ראה ברנר שוקולד עם טבק, בברצלונה טעם פרלינים עם גבינת רוקפור. הישראלי מתפעל מהאקזוטיקה, אבל חוזר אל המילויים הפשוטים יחסית: אגוזים ופירות וחלב מוקצף.

מילון הבונבוניירות:  מהפרה עד הפרלין 

• "מרסי", "טופיפי", "פררו רושה" - הבונבוניירות הנמכרות ביותר בישראל, כולן ייבוא של "ליימן שליסל". היקף מכירותיהן מגיע ל-400-600 אלף יחידות בשנה לכל אחת.

• "פרה" של "עלית" - המותג הישראלי הנמכר ביותר בשוק הבונבוניירות עם חמישה מוצרים בסידרה.

• פרלין - שוקולד צורני ממולא, למשל בקרם נוגט או במילוי פירות. הפרלין יכול להיות חשוף או עטוף. המילוי האהוב ביותר על הישראלים הוא אגוזים.

• גנש - מילוי על בסיס של שמנת טרייה.

• נוגט - מילוי שומני על בסיס מחית של אגוזים, לה ניתן להוסיף טעמים שונים. נמצא במחצית הפרלינים הנמכרים בבונבוניירות בישראל.