פלמחים: נוסטלגיה בקיבוץ

כשהגעתי לקיבוץ פלמחים ויצאתי למסלול ההליכה לאורך נחל שורק, מצאתי את עצמי מזמזמת את 'חורשת האקליפטוס' ומיד אחריו את "כשכל השרות והדליות והרינות פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות", מתוך 'בהאחזות הנחל בסיני'. כל הנוסטלגיה הזו נחתה עלי לא בגלל האווירה הקיבוצית אלא דווקא מתוך השילוב הכל כך מפתיע שמתגלה בתוך החורשה המשתרעת לאורך אפיקו של נחל שורק.

יש במסלול הזה כמעט הכל: צמחיית נחלים, עצי שיטה, אקליפטוסים, קזוארינות

נחל שורק (צילום: רונית סבירסקי)

 ושיחי פטל, ומן העבר השני דיונות חוליות עם אגבות, עצי קיקיון וצמחי חולות. המסלול מתפתל עד לשפך הנחל אל הים התיכון ועובר בדרכו בשמורה של קורמורנים. למרבה הצער נחל שורק סובל מזיהום שפכים שמגיעים אליו מירושלים ומבית שמש, והמסלול המסודר הוא רק חלק מתוכנית כוללת לשיקום הנחל דרך להקמת גן לאומי.

בחורף זרימת המים בנחל חזקה ועל גדותיו פורחים הרותם הלבן וחבצלת החוף. סכר מלאכותי יוצר מפלון קטן, ספסלי פיקניק פזורים בין העצים, בריזה נעימה נושבת וציוץ הציפורים מושך את המבט אל הצמרות.

לאורך המסלול יש שרידי טחנת קמח מתקופת הברונזה הקדומה, תנור לשריפת כלי חרס ושברי כלים שמעידים על ישוב שהיה כאן לפני 3,500 שנה, ומסגד עתיק, נבי רובין, שנבנה על-ידי השלטון העות'מני עוד במאה ה-15. סיור מיוחד במקום מוקדש לאיתור עקבות בעלי חיים בדיונות. בחודשי החורף אפשר לזהות בקלות את טביעות רגליהם של חזירי בר, צבאים, של הכוח אפור (זוחל ענק), ירבוע, גרביל החולות, חומט ולטאות.

במרכז הנחל הוקם אי הצבים, המיועד לאכלס את צב הבצות שחי באזור.

 זהו צב בעל שריון שטוח שמבלה את רוב זמנו במים ומעת לעת יוצא להשתזף בשמש על גדות הנחל או במורדות האי. אוכלוסיית צבי הבצות הצליחה באופן מפתיע לשרוד את הזיהום של הנחל והם למעשה שריד החיים היחידי שנותר במים. כחלק משיקום הנחל יוחזר גם צב המים הגדול, שלא שרד את הזמנים הקשים. 

כשמתקרבים אל שפת הים ומטפסים אל ראש הדיונה משתרעת הגדה הצפונית, שופעת האקליפטוסים. בין ענפיהם מקננת להקה של אלפי קורמורנים שחורים, בעלי צוואר לבן וכתם צהוב מתחת למקור. הקורמורן ניזון מדגים שאותם הוא שולה תוך כדי צלילה למים. מרכס הכורכר צופים על שפך נחל שורק וחוף פלמחים ומי שבוחר להמשיך את המסלול יכול לסיים אותו על שפת הים החולית והרכה.

ליצ'י במקום זיפזיף

מסלול הטיול בקטע שוקק החיים של נחל שורק הוא רק המתאבן לביקור בפלמחים. מהרגע שנכנסים בשערי הקיבוץ משתלבים צבעי הים הכחולים במרחבי הדשא הירוקים ומעל תלויים ענני הסתיו. 

ב-11 באפריל 1949, בערב ליל הסדר, הוקם קיבוץ פלמחים. 85 מייסדיו היו לוחמי פלמ"ח ויוצאי חטיבת 'יפתח', חברי גרעין 'הצופים ד'', ואיתם ניצולי שואה ולוחמים בודדים. מכאן גם שם המקום, המורכב מהמלים פלמ"ח וים.

צריף הראשונים נותר כפי שהיה: צנוע מאוד ומדגיש היטב את צורת החיים של

צריף הראשונים קיבוץ פלמחים (צילום: רונית סבירסקי)

חלוצי הקיבוץ. הצריף מייצג את מורשת העבר, עם פינת מגורים, מיטה מכוסה בכילה נגד יתושים, מטבח עתיר סירי אלומיניום גדולים, פינת מכבסה מקושטת בפיילות, לוח סידור עבודה, ארגז עתיק עם ציוד ימי, פינת משחקים של הילדים וספרייה שאפיינה את התקופה. חומר כתוב על ההיסטוריה של הקיבוץ מונח בארגזים ומי שמתעניין מתיישב על הרצפה ומעיין. הילדים משחקים בכלים ובחפצים ומדריכות מקומיות מגרות את דמיונם במשחקי הפעלה וחשיבה.

שושקה, שהיתה השומרת של חדר הילדים בשנות ה-50 של המאה שעברה, ניחנה בכשרון כתיבה ובהרבה הומור והעלתה על הכתב את הגיגיה בשעות שהילדים ישנו. הסיפורים אוגדו לספרון נחמד שמשקף את החיים בקיבוץ. במשך השנים התפרנסו חברי הקיבוץ מדיג ואחר כך מכריית זיפזיף וכורכר. במקביל התפתחו גם ענפי החקלאות, שכללו רפת, לולים ופרדסים. היום מגדלים כאן גם אבוקדו, מנגו וליצ'י, מחזיקים מפעל בטון ועושים אירועים על הצוק.

כדי לחנך גם את הדור הצעיר לאהבת הים הוקם בית-סירות ומועדון צלילה על חוף הים. אנשים נהנים כאן משיט מפרשיות, מפעילות גלישה וצלילה, וגם מהקפיטריה הפתוחה לקהל הרחב. 

הגלים העזים ששטפו את החוף בחורף האחרון חשפו מערות קבורה עתיקות, והממצאים שהתגלו היוו אטרקציה לארכיאולוגים ולחובבים. המקום זוהה כאתר המקראי יבנה-ים ובמקום נמצאה כתובת מהמאה השביעית לפני הספירה, בכתב עברי עתיק, ששייכת לתקופת יאשיהו וממלכת יהודה. הכתובת הזו נחשבת לתגלית היסטורית חשובה ביותר והחרס המקורי מאופסן היטב במוזיאון ישראל. על החרס, שהעתקו מוצג בפלמחים, מופיע מכתב תלונה של איכר שאריסיו לקחו ממנו את בגדו ולא השיבו לו אותו.

מערות הקבורה הכילו כלי חרס שלמים, כלי זכוכית יפים, תכשיטי זהב וחרפושיות מצריות והקפיצו הרבה חוקרים ממושבם לבוא ולראות את הפלא. בשנת 1969 החליטו חברי הקיבוץ להקים את מוזיאון 'בית מרים', על שם מרים ליפשיץ המנוחה, ממייסדות הקיבוץ ואשתו של שמוליק ליפשיץ, שאסף את החרסים, שימר והיה מופקד על עבודות הרפאות שנדרשו. פסליו של ליפשיץ מקשטים את רחבות הדשא של הקיבוץ. 

המוזיאון מחולק לויטרינות, לפי התקופות, ומכיל ממצאים מהתקופה הפרה-היסטורית ועד העות'מנית. תמצאו כאן בין היתר כלי צור יפהפיים ואבני כתישה וטחינה עשויות בזלת, גלוסקמאות שנחשפו בשלמותן, קרמיקה פיניקית מצויירת ביד, כדי בשמים ושמן, תכשיטים. הממצאים שהתגלו על היבשה משכו את החוקרים לבדוק מה קורה מתחת לפני הים, והתוצאות לא איכזבו: קנקנים, צדפים בגדלים שונים, מאובנים, ראשי חיצים, עוגנים מאבן ומברזל, כלי דיג עתיקים. הזיהום של חופי הים לא פוסח על פלמחים, וכדי להראות לציבור את ההרס והנזק שנגרם הוקדש חלק מהמוזיאון לנושא האקולוגי. למתעניינים המתקדמים מציעים המדריכים במקום סיור במערות הקבורה ובאתרים הארכיאולוגיים שבהם נמצאו החפצים והכלים.

חברי קיבוץ פלמחים בנו מגוון רחב של מסלולי טיולים שנמשכים בין שעתיים וחצי לארבע שעות, בהם סיור על ההיסטוריה של הקיבוץ, על האמנות, סיור סביב סיפורי הוויה ישראלית בהשראת סופרים, סיור שמתמקד בחי ובצומח וסיפורי הפלמח. להעסקת הצעירים בנו מתחם מיוחד שבו מרכיבים ומעיפים בכל שבת עפיפונים.

בימי שישי מוגש בראנץ' בסגנון אכול כפי יכולתך ברחבה המרוצפת של חדר האוכל, מול הים ומתחת לשמשיות מצלות ודקלים ירוקים. ההיצע עשיר: קישים, סלטים ירוקים, דגים מעושנים, מבחר גבינות, אנטיפסטי, עגבניות ממולאות בפסטו, לחם, ריבות, עוגות וגרנולה - הכל מעשי ידי חברי המשק. לכל זה מצטרפת שקשוקה ים תיכונית פיקנטית ובחורף מרקים חמים, קפה חופשי ומיץ טבעי ללא הגבלה. המחיר: 65 שקלים, כולל ביקור בבית הראשונים ובמוזיאון.

בשבתות מוזמנים האורחים לאכול ארוחת צהריים יחד עם חברי הקיבוץ בחדר האוכל שצופה אל הים. הארוחה מוגשת ללא הגבלה ב-35 שקלים למבוגר ו-25 לילד עד גיל 8. בתפריט, אוכל של קיבוץ: שניצלים, נקניקיות, עוף ברוטב, אורז, פסטה, ירקות מבושלים, סלטים , מרקים.

'בילוי של סבים ונכדים' כולל ביקור בצריף הראשונים, משחקים על שפת הים, פינת ליטוף חיות, הפעלה משפחתית, סיפור וארוחת צהריים (65 שקל למשתתף). מחיר הסיורים נע בין 20 ל-60 שקל (חלקם כוללים ארוחה).

• להזמנת סיורים - 9538281 - 03. לארוחות ובראנץ' - 8684284 - 050.