גני אירועים: מה הם מציעים ומי מפקח עליהם
כ-200 גני אירועים פועלים ברחבי הארץ, והם מציעים רחבות ואולמות מעוצבים ויפים, תפריטים עשירים ומגוונים ופינוקים שונים. עם זאת, חלקם פועלים ללא רשיון, מה שאומר שאין עליהם פיקוח. בסיוע המרכז למחקרים צרכניים ביקרנו ב-20 גני אירועים באזורים שונים ובדקנו האם יש להם רשיון, מה הם מציעים ובאילו מחירים
לפני ארבע שנים בדקנו את ענף גני האירועים וגילינו מצב של הפקרות, שבו גנים רבים פועלים ללא רשיונות ואיש הישר בעיניו יעשה. החודש, תקופה שבה מרבים להזמין אירועים לתקופת הקיץ, גייסנו את סוקרי המרכז למחקרים צרכניים בראשות דוד עידן, לבקר שוב ב-20 גני אירועים ולבדוק האם הם פועלים ברשיון ומה הם מציעים. מצאנו שגני האירועים היום יפים יותר, מתוחכמים יותר, ומספרם גדל מכ-150 לפני ארבע שנים לכ-200 היום. הם מציעים מגוון רחב יותר של שירותים ותפריטים עשירים הרבה יותר. גם מבחינת הרשיונות המצב השתפר, אבל יש עדיין גני אירועים - כולל גנים השוכנים במתחמים מכובדים כמו מוזיאון הארץ בתל-אביב - שמצפצפים על החוק ופועלים ללא רשיון, ולעתים שנים רבות.
מתוך 20 הגנים שבדקנו, לחמישה לא היה רשיון, שישה מצויים בתהליכים לקבלת רשיון ופועלים על-פי היתרים זמניים, ותשעה פועלים ברשיון. היעדר רשיון פירושו היעדר פיקוח על הגן. במקרה קיצוני אחד, של גן האירועים אסיינדה בבאר-שבע, המקום אפילו לא חובר למערכת הביוב.
כאשר לגן אירועים אין רשיון עלולות להיות בעיות רציניות גם עם הכיסוי הביטוחי שלו. עוד ליאב גפן, המתמחה בין השאר בביטוח, מסביר: "חברת הביטוח תבדוק מהן הסיבות לאי-קבלת רשיון. אם הן ביורוקרטיות, היא תבטח את הגן. אם הסיבות מהותיות, כמו סכנה להרעלה בגלל תנאי תברואה לקויים או אי-נגישות מכבי אש לשטח - היא לא תבטח. במקרה של צורך לשלם פיצויים מצבו של גן אירועים נטול רשיון הוא שביר מבחינת הכיסוי הביטוחי בהשוואה לגן עם רשיון. חברת הביטוח תנסה להערים קשיים, לראות אם אין בעיות שלא התגלו לסוקר המקורי ששלחה לגן בטרם ביטחה אותו, ותנסה אפילו לטעון שהסוכן התרשל בעת הוצאת הפוליסה".
ביקשנו מהסוקרים לפקוד גם גני אירועים שנמצאו משוללי רשיונות בביקורת הקודמת שערכנו לפני ארבע שנים. הסוקרים פקדו שבעה מתוכם, וגילו כי רק אחד, רויאל גרדן בצומת ירקונים, קיבל מאז רשיון. ארבעה עדיין עובדים ללא רשיון: גן במוזיאון במוזיאון הארץ, גני דל וינו בפתח-תקוה וטרופיגן בצומת עמק חפר - שנגד שלושתם הוצאו צווי סגירה, וכן הפרדס בכפר-ויתקין, שלפני ארבע שנים אמר לנו ישראל דהרי, בעליו, כי הוא מנסה להשיג רשיון כבר שלוש שנים. אלדד לוי מגן במוזיאון דיבר לפני ארבע שנים על שבע שנות המתנה לרשיון. השבוע נמסר מעיריית תל-אביב כי בית-המשפט הוציא למקום צו סגירה, שייכנס לתוקפו ב-28 ביוני 2005.
בעלי הגנים מצידם קובלים על דרך החתחתים הבירוקרטית שהם נאלצים לעבור בדרך אל הרשיון המיוחל. יהודה כהן, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים: "אנחנו פועלים כבר שנים כדי לקדם את כל נושא הרשיונות לגנים בקרב מקבלי ההחלטות. ברור שאנחנו רוצים להיות מסודרים כחוק. צריך להביא בחשבון שהבעיה העיקרית של גני אירועים הפועלים ללא רשיון היא שינוי הייעוד של הקרקעות החקלאיות שעליהן הם יושבים. כהן מדגיש כי זו איננה בעיה של גני אירועים בלבד, אלא גם של שטחים מסחריים שקמו בשטחים חקלאיים".
"רוב הגנים פועלים על בסיס היתרים זמניים מהרשויות המקומיות", הוא טוען, "ומה שחשוב לצרכנים הוא שהם נפתחים רק אחרי שהוסדר הנושא הבטחוני והבטיחותי במקום. גם עצם ההקמה נעשתה בתיאום הרשויות המקומיות, שאינן מוותרות על הארנונה והמסים העירוניים אפילו אם אין לגן רשיון".
מעבר לבעיית הרשיונות, גילינו תופעה חדשה נוספת: בעבר תקציב האירוע נבנה על בסיס מחיר המנה, כאשר עורכי האירוע יכלו להוסיף עלויות כראות עיניהם - פרחים, מוסיקה, בר מיוחד, עיצוב, תאורה. היום כמעט כל גני האירועים (19 מבין ה-20 שנבדקו) מוסיפים הוצאות מובנות, מעבר למחירי המנות, שנעות בין 500 ל-10,500 שקלים לאירוע של 350 איש. המשמעות היא תוספת של כ-1.50 שקלים עד 30 שקל למנה. התוספות הפופולריות הן תאורה והגברה, וגם - תשלום למלצרים, תשלום לאבטחה ועוד. הטיפים הניתנים למלצרים באירוע אינם חידוש, אבל שלושה מבין גני האירועים שבדקנו עיגנו תשר מכובד למלצרים בתוך עלות האירוע. בחוות רונית תשלמו 200 שקל לכל מלצר וברמן. בשרונית בקיבוץ משמר-השרון צריך להפריש למלצרים 5% מעלות האירוע.
מומלץ לקרוא את התפריט בשבע עיניים, לא רק מכיוון שבחלק מהמקומות כל חריגה מקפיצה את המחיר, אלא בגלל תופעה חדשה נוספת: סדרת מגבלות שמטילים בעלי המקום על האירוע. במקומות מסוימים, למשל, מגבילים את שעות האירוע עד חצות או אחת בלילה, וחריגה תחייב בתוספת. בלימון בקיבוץ עינת מחייבים לתאם טעימה לעד שישה אורחים 45 יום לפני האירוע, ולהשתמש בשירותי בר אקטיבי, עיצוב, תאורה והפקה אך ורק מתוך רשימת מומלצים או עובדי הבית, בתוספת תשלום כמובן.
סוד גלוי הוא שמחירי אירועים בחורף נמוכים בהשוואה לקיץ. אנחנו מצאנו הפרשים שנעו בין 6% ל-38% בכל הגנים שנסקרו. אבל מתברר שגם כאן משתכללים. יש העובדים על בסיס מחירים נפרדים כמעט לכל חודש. בשרונית, לדוגמה, אירוע בדצמבר עולה 160 שקל למנה, בינואר - 155 שקל, בפברואר - 170 שקל, במארס - 185 שקל, והשיא הוא בספטמבר - 215 שקל.
עוד חידוש מעניין ומרענן על-פי הדגם האמריקני: חמישה מבין הגנים מציעים מקום - מחדר רגיל ועד מתחם של שש סוויטות (באחוזת טל) - שמועמד לרשות המשפחה או הזוג הנישא מצהרי יום האירוע ועד למחרתו, לצורך התארגנות, מנוחה ואפילו שינה בליל האירוע. הסוויטות של אחוזת טל, שהן יוצאות דופן בפארן, כוללות ג'קוזי, סאונה ואפילו מספרה עם ספרית ומאפרת, שמאפשרת להתלבש, להסתרק ולהתאפר במקום, במקום לקמט את השמלה בנסיעה ממושכת, עם כל הפקקים והזיעה.
לצורך הבדיקה התקשרו סוקרי המרכז למחקרים צרכניים לגני האירועים ותיאמו פגישה, הגיעו והתעניינו באפשרות לערוך חתונה, ולעתים בר-מצוה, בסוף פברואר או תחילת מארס. הם בדקו את התפריט (אם כי לא טעמו), את נוהלי ביצוע האירועים, את היחס וההסברים, וכן סיירו בשטח, אם כי לא ביקרו במקום בשעת אירוע. תוך כדי שיחה התעניינו גם במחירי האירועים בעונת הקיץ הבוערת. בנוסף ביקשו לראות את רשיון העסק, ובדקו גם את הגישה למקום ואת החנייה, התרשמו מיפי המקום ומהתחזוקה, וביררו אם יש שירותים נוספים. הגנים דורגו לפי כל הנתונים, למעט נושא הרשיון.
הגנים המרשימים
חוות רונית, מול שפיים: יש רשיון. החולשות: מקום יקר. התוספת למלצרים שערורייתית (200 שקל לכל מלצר וברמן). החנייה על מצע כורכר - בעייתית בחורף. היתרונות: המקצוענות בולטת בכול - מהיחס ללקוחות, דרך השילוט, ועד הגן הענק מן היפים בארץ (כ-30 דונם). משולבים בו עצים רבים, פינות חמד, אגם ענק עם גשרים ותאורה אסתטית מאוד. במרכז יש אולם אירועים גדול ואסתטי, עם מערכת הגברה מקצועית ותאורה אלקטרונית. אין מטבח עצמי, אלא שירותי קייטרינג מחמש חברות, שהמובילה בהן היא מזל טלה היוקרתית.
שרונית, קיבוץ משמר-השרון: המקום מצוי בתהליכים לקבלת רשיון. החולשות: יקר יחסית, אם כי מעניק תמורה הולמת. יש הרבה תוספות מובנות בתשלום, כולל תשלום של 5% ממחיר האירוע למלצרים. הנחות ניתנות רק לשמחות של 300 איש ומעלה. היתרונות: המקצוענות ניכרת החל ממפגש ההיכרות ועד המחירון. הגן מטופח להפליא, כל פינה מעוצבת בטוב טעם. לאורך כל מסלול הכניסה עד לאולם האירועים וקבלת הפנים יש לפידים מאירים בסגנון רומי. הדשא ירוק ומטופח ומשולב בעצים. יש שתי עמדות חופה יפהפיות ומעוצבות, אחת לחורף ואחת לקיץ. אירועי החורף נערכים בתוך אוהל אמריקני ענק ובו רחבה לקבלת פנים, שממנה עוברים לאולם לארוחה. בגן משולבות פינות ישיבה רבות ומעוצבות וכן בית-קפה לסוף הערב. הנחה של 8% ניתנת לאירועים בימי שישי.
רויאל גרדן, מתחם ירקונים, פתח-תקוה: יש רשיון. החולשות: מחיר מעט גבוה. היתרונות: הגישה נוחה. המתחם צמוד לחנות חצי חינם ובכניסה יש רחבת חנייה גדולה, סלולה ומסודרת. המקום מרשים, בנוי מרחבת כניסה יפה ומעוצבת לקבלת הפנים, במרכז אולם אירועים מעוצב ונאה, ובהמשך הגן שבו נערכות החופות. מקום יפה, מושקע ומעוצב, עם נחל קטן, עם דגים, שזורם במרכזו. התפריט מגוון מאוד, ללא תוספות במחיר.
אחוזת טל, צומת עד הלום, ליד אשדוד: יש רשיון. החולשות: יש תוספת מובנית של 500 דולר לתאורה והגברה. היתרונות: השירות מקצועי ואדיב. יש שילוט מעולה בשלטי ניאון מוארים מצומת עד הלום ועד המתחם. יש חומה מסביב למתחם, ובכניסה המיועדת לרכבי האורחים יש מחסום ושומר. התפריט הדור ועשיר. בר אספרסו ובר לחמים כלולים במחיר. יש חנייה גדולה סלולה ומסומנת. המקום מטופח ויפהפה, עתיר עצים. צמחיה מטפסת לאורך החומות, ובכניסה יש שלוש בריכות עם מזרקות מוארות בלפידים רומיים. יש שני אולמות - אחד שמספיק לכ-400 אורחים ומעוצב בצורת פלנטריום, עם תקרה עתירת נוריות קטנטנות בצורת כיפה, משולבת בקורות עץ. האולם השני גדול יותר (עד 750 איש) ומעוצב בקווים נקיים. לשני האולמות יש רחבות גן נאות שמשמשות לקבלת הפנים ולעריכת החופה. באחת מהרחבות יש בימה, שמתרוממת מטר נוסף אחרי כניסת החתן והכלה, מה שמאפשר לאורחים לראות אותם היטב. במקום יש קומת סוויטות ייחודית לבני המשפחה. המחיר סביר מאוד יחסית לתמורה.
חצר נצר, קיבוץ נצר סירני: יש רשיון. החולשות: המקום כולל שני אולמות גדולים (כל אחד מתאים לארח כ-500 איש), אבל העיצוב סטנדרטי. המחיר גבוה יחסית. יש תוספות מובנות המייקרות את העלות. היתרונות: החנייה גדולה ומסודרת. הגן מרשים, עבות ועשיר בצמחיה. מרחבת הגינה שבה נערכות קבלת הפנים והחופה יש מעלית חדשה לשימוש נכים וקשישים. יש חדר-צימר המשמש את המשפחה. התפריט עשיר, גם בלי המנות המחייבות תוספות תשלום. יש סטנדרט שירותי גבוה: מנהל וסגן מנהל המקום צמודים למשפחה במשך כל האירוע, ויש אפילו צ'ופר קטן המעיד על הרמה - מפיות לחות מובטחות בסיום מנת הביניים או בסיום הארוחה.
הגנים הסבירים
אגדת דשא, קיבוץ משמרות: יש רשיון. החולשות: הדרך למקום עוברת בכביש משובש וצר. החנייה היא חניית חול וכורכר - בעייתית בחודשי החורף. אולם העץ שבמרכז הגן, המשמש לאירועי החורף, הוגדר על-ידי הסוקרים חדגוני, ללא ערך מוסף יוצא דופן. נאמר להם שהוא בשיפוצים ויש עוד להשלים את הגג. היתרונות: גן גדול - כ-6 דונם, עתיר צמחיה עם עצים גבוהים וגדולים מסוגים שונים, דקלים, קוקוס ועוד. העיצוב נאה עם טרסות, ובלב הגן בריכת מים גדולה, רחבת ריקודים ומקום מוגבה לחופה. התפריט עשיר ומגוון.
פנינת הברון, בנימינה: יש רשיון. החולשות: חניית כורכר גדולה ולא מוארת - בלילות חורף גשומים וחשוכים עלולה להיווצר בעיה של ראות ומעבר במקום. הכניסה לא מעוצבת, וגם הגן עצמו בינוני בעיצובו. במחירים כאלה ניתן להשיג אופציות מרשימות יותר. היתרונות: השירות סביר, מפלי המים המלאכותיים הקטנים בשני צידי הגן, המבנה המשמש את אירועי החורף, הכולל נברשות מפוארות.
גני דל וינו, צומת ירקונים, פתח-תקוה: אין רשיון. החולשות: עיצוב סטנדרטי של האולם והגן. היתרונות: בגן ניתן לערוך בקיץ אירוע של עד 1,000 איש. יש חנייה גדולה ומסודרת. המקום נקי. קירות האולם שבו מתקיימת הארוחה נפתחים, כך שבקיץ שוהים האורחים באווירה פתוחה של גן. האולם מחומם בחורף וממוזג בקיץ.
גני אורה, מושב אורה הסמוך לירושלים: יש רשיון. החולשות: החנייה קטנה יחסית. הגן לא מרשים ולא גדול במיוחד, אם כי בסמוך למתחם האולם יש רחבה סגורה, נחמדה ולא גדולה במיוחד, המשמשת לקבלת הפנים בחודשי החורף. סביר: האולם סטנדרטי אך מתאים לכ-600 איש. השירות סביר. היתרונות: השירות נעים. לא מגזימים בגבייה תמורת תוספות. הגישה נוחה. בתקרה מעל אזור רחבת הריקודים יש מערכת תאורה דיגיטלית ומערכת הגברה מקצועית העומדת לרשות האורחים בתוספת תשלום סביר.
בין הכרמים, על הכביש המוביל ממזכרת בתיה לצומת חולדה: המקום מצוי בתהליכים לקבלת רשיון. החולשות: הסוקרים התקבלו על-ידי מוכרת בלתי מקצועית שהתקשתה לתת הסבר מקיף ומושך על המקום. ציר הגישה למקום לא משולט כראוי וקשה למצוא אותו. רחבת החנייה גדולה, אך אינה סלולה. תכונות סבירות - הגינה גדולה למדי עם מעט דשא, עצים ואפילו נחל קטן שזורם במקום. אולם האירועים בסוף הגן מספיק לכ-450 איש ברמה סבירה. היתרונות: תפריט עשיר, במיוחד בקבלת הפנים.
שמים כחולים, רחובות: המקום בהליכים לקבלת רשיון. החולשות: טיפול בלתי מקצועי ולא סימפטי במתעניינים. הגישה למקום והשילוט לוקים בחסר. היתרונות: חנייה גדולה וסלולה. גינה גדולה ונאה מקיפה את המתחם מסביב, עם עצים ונריות דולקות לאורך השביל, פלוס נחל זורם עם מפל קטן. יש שני אולמות, ל-350 או 450 אורחים, מעוצבים בהידור נעים. בכל אולם מערכת הגברה ותאורה, אבל יש להוסיף תשלום לכל אחת מהן. יש גם בית-קפה לרגלי המפל, אך ההגשה בו כרוכה בתשלום.
אסיינדה, באר-שבע, על הכביש המוביל לדימונה: אין רשיון. החולשות: לא רק שאין רשיון, אלא שלסוקרים הוסבר כי הרשיון עדיין מעוכב כי המקום איננו מחובר עדיין למערכת הביוב. הגישה למקום לא סלולה, גם החנייה לא מסודרת ולא סלולה. הגן לא הרשים במיוחד את הסוקרים, לא בגודלו ולא ברמת הצמחיה. סביר: האולם, שהוא אוהל אמריקאי גדול שאת דפנותיו ניתן לסגור בחורף. היתרונות: אנשי הצוות שטיפלו בסוקרים הפגינו מקצוענות נעימה. השירותים נקיים ומעוצבים.
גני הצבי, מושב ברכיה: יש רשיון. החולשות: הפנייה אל הגן מהכביש הראשי מסוכנת למדי. דרך כורכר בלתי סלולה מובילה אל הגן, והחנייה במקום קטנה, לא סלולה ולא מסודרת. המקום טעון שיפור בנושא התחזוקה, שהיה משפר משמעותית את מראהו. אולם לא מרשים שיכול להכיל כ-500 איש. היתרונות: גן גדול יחסית. בחלקו התחתון סמוך לחנייה יש שטחי דשא. ברחבת קבלת הפנים יש דגם של תחנת רוח מפלסטיק ומחוץ לה בריכה נחמדה. התפריט (בעיקרו בסגנון מזרחי) כולל גם בר קבלת פנים עשיר ביותר, עמדות בסגנון עדות שונות, ומגוון שופע. אחד המקומות הבודדים שבהם נענו הסוקרים כי אין תוספות מחיר לבקשות אלו ואחרות שביקשו. כדאי בחישוב של עלות מול מגוון ותפריט.
לימון אירועים, קיבוץ עינת: יש רשיון. החולשות: תשלום גבוה יחסית לשימוש במערכות התאורה וההגברה (כ-500 דולר לכל מערכת). סביר: הגן עצמו, הכולל שני מתחמים: אולם בעיצוב סביר, עם כניסה נפרדת, שיכול לאכלס כ-400 אורחים, ואוהל גדול מעוצב בצורה שהוגדרה כמינימליסטית מאוד, המותאם לכ-450 איש. הגן גדול אך לא הרשים במיוחד את הסוקרים בהשוואה לגנים אחרים שבהם ביקרו. היתרונות: שיווק ברמה גבוהה מאוד, יחס אדיב מאוד. חדר סידורים עומד לרשות בני המשפחה בזמן האירוע, לשמירת חפצים. התפריט עשיר, מגוון, והתוספות ללא תשלום. החנייה מסודרת, כולל חנייה לנכים.
הפרדס, צומת עמק חפר: אין רשיון. החולשות: אפשר להכניס רק חברה אחת לעיצוב אירועים, חברת בורדו. יש תשלומי חובה רבים, כולל תשלום לאבטחה. פועל ללא רשיון כבר שנים רבות. המוכרן חזי טען שיש אישורים של מכבי אש ומשרד הבריאות, אבל השגת הרשיון בעייתית מכיוון שהמקום שוכן על אדמת מינהל. לדברי דובר המועצה האזורית עמק חפר, הגן נתבע על-ידי המועצה בבית-המשפט, שקנס את החברה ואף הוציא צו סגירה, אך ביצועו נדחה לשנתיים. היתרונות: מחירון מסודר עם מחירים שונים כמעט לכל חודש בשנה. הזולים הם דצמבר וינואר - 160 שקלים למנה, היקרים יולי-אוקטובר - 200 שקל למנה. החנייה סלולה ומסודרת. עיצוב נאה למתחם הגדול, שבמרכזו אולם עגול עם מעטפת זכוכית הסוגרת אותו. האולם מוקף בגן מטופח למדי עם מפל מים ובריכת דגים, בסמוך לה המקום לעריכת החופה. התפריט עשיר והמחיר סביר יחסית למקום ולתפריט.
גני כנען, קיבוץ נען: יש רשיון. החולשות: ההתמצאות קשה בגלל שילוט גרוע במיוחד. החנייה בלתי סלולה ולא גדולה. לטענת המוכרנית, שהיתה אדיבה ונחמדה, המקום נסגר לפני כשנה בהיעדר רשיון, אבל כיום יש לו רשיון. היא לא הציגה אותו. היתרונות: תפריט עשיר ללא תוספת מחיר על כל פרט קטן. בית-קפה עם אספרסו בר כלול במחיר. יש חדר אישי לחתן ולכלה. מראה המתחם עצמו נחמד ואסתטי. רחבת הגן מעוצבת עם בריכת מים, גשר וצמחיה - שטח שבו נערכות קבלת הפנים והחופה. בצמוד יש אוהל אמריקאי גדול ואסתטי עם מערכות הגברה ותאורה שתמורתן יש לשלם בנפרד.
סילבר, צומת סילבר ליד אשקלון: המקום בתהליכים להשגת רשיון. החולשות: הכניסה דרך תחנת הדלק הצמודה. החנייה קטנה מאוד, לא סלולה ומשובשת במהמורות. משטח קבלת הפנים הוגדר כדומה יותר לרחבה מאשר לגן. יש תקנון התנהגות עתיר סעיפים וקשוח. היתרונות: אולם גדול למדי (500 איש) מעוצב באופן נאה. המחיר סביר יחסית למקום ולתפריט, הנוטה למזרחי. בר אספרסו, שפעיל במהלך האירוע, כלול במחיר.
גן במוזיאון, מוזיאון ארץ ישראל, רמת-אביב: אין רשיון. החולשות: העדר רשיון זה שנים. בעייתיות בחורף: המתחם בנוי מרחבה שסביבה גינה מטופחת. בקיץ המקום פתוח והשולחנות ממוקמים ברחבה. בחורף נסגר אזור הרחבה בחיפוי ובזכוכיות ענק, אבל הוא מתאים ללא יותר מ-300 איש. היתרונות: חנייה גדולה, מסודרת ומסומנת. מתחם מרשים. נוף יפה מאוד של חלק גדול מתל-אביב, רמת גן ופארק גני יהושע שנפרשים מול עיני היושבים. עיצוב נאה שהוגדר כמשלב אלגנטיות עם כפריות מרשימה. שירות טוב. תפריט יוקרתי.
טעוני שיפור
גני טרופיגן, צומת ירקונים, פתח-תקוה: אין רשיון. החולשות: גן מאוד לא מרשים, שהסוקרים הגדירוהו כשטח מרוצף, לא מקורה, מוזנח ולא מרשים בהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות בשוק. את אירועי החורף ניתן לערוך באולם סגור סטנדרטי ובלתי מרשים, המתאים לאירועים של עד 400 איש. המחיר לא גבוה יחסית, אבל במחיר דומה ניתן לקבל אירועים ברמה גבוהה יותר. היתרונות: בגן ניתן לערוך אירועים גדולים של עד 1,000 איש. יש חדר למשפחה לשימוש ביום האירוע. הגישה נוחה ומשולטת. מגרש החנייה גדול ומכוסה אספלט. יש שומר בכניסה, שעלותו כלולה במחיר.
האוכף, צומת ירקונים, פתח-תקוה: בתהליכים לקבלת רשיון. החולשות: יש תוספת מובנית של 150 שקל לכל מלצר. הכניסה לאולם נעשית דרך שער ברזל מיושן. המקום לא מרשים במיוחד, מזכיר מחסן או האנגר שעבר שיפוץ. הגן הוא פיסת קרקע קטנה יחסית, עם רחבת דשא קטנה, עמדה לעריכת החופה ומעט צמחי נוי. היעדר מקצועיות ניכר בטיפול בסוקרים. אפילו שתייה לא הוצעה להם. היתרונות: לשומרי כשרות מהודרת יש תפריט כשר למהדרין - נדיר יחסית בגני אירועים.
אחוזת הברון, צומת בילו: המקום בתהליכים להשגת רשיון. החולשות: גישה לקויה, מהשילוט ועד התאורה. התפריט אמנם מפורט מאוד, אבל חלק נכבד מהרכיבים מחייב תוספת תשלום, והמחיר - גם אחרי הנחה - גבוה למדי. המקום הוגדר על-ידי הסוקרים מקום חדש יחסית, אבל ללא רכיבים יוצאי דופן. הגינה הזכירה להם משטח דשא במגרש ספורט. היתרונות: המקום גדול מאוד וחדש יחסית. משער הכניסה מוביל שביל מקורה עץ שמשני צידיו משטחי דשא גדולים מאוד ומסביב למתחם מעט עצים. בקצה השביל נמצאים אולם האירועים ומתחם נוסף לקבלת הפנים. החנייה גדולה ומסודרת. בסוקרים טיפל בעל המקום, שהפגין אדיבות ומקצועיות.
תגובות
כרמלה קופר, יועצת תקשורת לעיריית רחובות: גן האירועים שמים כחולים פועל על-פי היתר בנייה שהוצא על-ידי הוועדה המקומית, שאישרה לאחרונה שימוש לתוספת בנייה בתחום הגן. עם זאת, מאחר שבעלי האולם לא המתינו להוצאת היתר הבנייה לתוספת, הוגש נגדם כתב אישום לבית-משפט השלום ברחובות. המקום בהליכים מתקדמים לקבלת רשיון עסק.
חזי חקק, דובר עיריית פתח-תקוה: לכל אולמות האירועים יש אישור בטיחות מכיבוי אש, אך ישנם נושאים הנוגעים לגורמים התכנוניים. גם בגני טרופיגן וגם בגני דל וינו עליהם לפעול לקבלת אישור שימוש חורג, שהינו שלב ראשון בהליכי קבלת רשיון.
אמנון יוסף, דובר עיריית באר-שבע: מפעילי גן האירועים אסיינדה לא הגישו בקשה לרשיון ניהול עסק ובכך הם מפירים לכאורה את החוק. לפיכך יינקטו הליכים פליליים כנגד בעלי העסק, כשם שאנו נוהגים כלפי כל עסק אחר טעון רישוי המנוהל ללא רשיון.
ניב ויינשטוק, מבעלי אסיינדה: הגן הגיש בקשה לרשיון ואנחנו בשלבים אחרונים, כל מה שנשאר הוא שהעיריה תחבר אותנו לקו ביוב ראשי, ואנחנו ממתינים לכך כבר שנה וחצי. אנחנו גן האירועים המתקדם ביותר מבחינת רשיון בבאר-שבע.
גונן שדה, מבעלי אסיינדה, מוסיף: הגשנו בקשה לרשיון עוד במאי 2003, ומה שמעכב אותו זה ויכוח בין משרד הבריאות והעירייה בנושא הביוב המרכזי.
ישראל דהרי, בעלי גן האירועים הפרדס: הכל בעיה של ייעוד הקרקע - במסגרת 'תוכנית הנחל', שאמורה לשנות את סטטוס קרקעות היישובים המקיפים את נחל אלכסנדר והתנגדויות היישובים לתוכנית. לא הוציאו נגדנו צו סגירה, אלא בית-המשפט הוציא צו שתוך שנתיים אנחנו מתחייבים להגיש את האישורים. יש לנו את כל האישורים הרלוונטיים ממכבי אש ומהמשטרה. אנחנו גם עונים על כל הקריטריונים לגני אירועים שקבעה לאחרונה הוועדה המחוזית של מחוז מרכז במשרד הפנים, כמו שלא לפגוע בנוף הכפרי, או קרבה לתשתית יישוב.
אבנר כהן, מבעלי טרופיגן: האדמה היא חקלאית פרטית. כדי לקבל רשיון ביקשה העירייה היתר השבחה ושילמנו מאות אלפי שקלים. פתרנו את בעיית הביוב, והישגנו אישורי כיבוי אש ומשטרה. הבעיה היחידה היא הוועדה המחוזית, שטוענת כי לא תיתן לנו אישור עד שתהיה תוכנית מתאר לאזור. הנושא תקוע למרות שאנחנו משלמים בינתיים מסים לעירייה.
מגן המוזיאון וגני דל וינו טרם התקבלה תגובה עד מועד שליחת הכתבה לדפוס.
לפנייה לכתב/ת 
נישואין. עלויות נוספות מעבר לתקציב האירוע
צילום: סי די בנק
מומלצים
