יושנקו מתעקש: בחירות חדשות באוקראינה
שני הטוענים לכס הנשיאות באוקראינה, ויקטור ינוקוביץ' ו-ויקטור יושנקו, נפגשו לראשונה מאז פרץ משבר הבחירות. בסיום הפגישה אמר יושנקו שהוא דוחה את הצעת יריבו לברר את תוצאות הבחירות ברמה האזורית ודרש בחירות חדשות. ברקע נמשכות השביתות וההפגנות בקייב הבירה והעולם ממשיך לעקוב אחר המצב המתוח בדאגה. הנשיא שיראק: המשקיפים העידו שחוקי המשחק באוקראינה לא נשמרו וזה מסוכן
המבוי הסתום במצב הפוליטי באוקראינה נותר בעינו, גם לאחר פגישה ראשונה אמש (שישי) בין שני הטוענים לכס הנשיאות, ויקטור ינוקוביץ' ו-ויקטור יושנקו. שנועדו לראשונה מאז פרוץ משבר הבחירות.
מארחם של השניים היה הנשיא היוצא ליאוניד קוצ'מה, שאמר לאחר הפגישה כי השיחות בין הצדדים הסתיימו ללא פתרון, אך נעשתה "התקדמות מסויימת". כוונתו הייתה להסכמה בין הצדדים להמשיך את השיחות ב"קבוצות עבודה", בימים הקרובים.
מנגד אמר יושנקו לאחר הפגישה כי הוא דוחה את הצעתו של יריבו ינוקוביץ' לברר את הטענות על ליקויים בבחירות ברמה האזורית והמחוזית, והתעקש על קיום בחירות חדשות ועל מינוייה של ועדת בחירות חדשה.
בפגישה, שמטרתה הייתה למצוא פיתרון למשבר הפוליטי שנוצר לאחר הבחירות, נכח גם הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, וכן נשיא פולין אלכסנדר קבאנשייבסקי ודובר הפרלמנט הרוסי בוריס גריזלוב.
בעולם עקבו אחר הפגישה בדריכות. נשיא ארצות הברית התייחס למצב המתוח באוקראינה ואמר שהקהילה הבינלאומית "עוקבת מקרוב" אחר הנעשה במדינה. גם נשיא צרפת, ז'ק שיראק, הביע דאגה מהמתרחש באוקראינה ואמר כי "אחד מיתרונותיה של הדמוקרטיה הוא שהיא מעניקה לכל אחד את האפשרות להתבטא, כל עוד הוא משחק לפי כללי המשחק. לפי נתוני המשקיפים, חוקי המשחק לא נשמרו במהלך הבחירות באוקראינה... וזה משחק מסוכן לשחק בו".
אנשי יושנקו נושאים כעת עיניהם לדיון בבית המשפט העליון של אוקראינה ביום שני הקרוב. בית המשפט הסכים לדון בתביעה שהגישו על תקפות תוצאות הבחירות, ובינתיים מנעו מפירסום התוצאות, צעד שמנע בעצם מינוקוביץ' להישבע אמונים לתפקיד. עם זאת, פרשנים ציינו כי בבית המשפט יתברר שאין אפשרות לעירעור על התוצאות הכלליות של הבחירות וניתן לערער רק על התוצאות במחוזות השונים.
טרם הפגישה קרא קוצ'מה לתומכיו של יושנקו, הממשיכים להפגין ולטעון שהבחירות זוייפו, לחזור לבתיהם ולהחזיר את השקט לרחובות. "תרגיעו את הלהט. כל מהפכה הסתיימה בדרכי שלום. רק כשהמהפכה לכאורה הזו תסתיים, ייטב לאנשים שגורלם מדאיג כל כך את כולנו", אמר.
מוקדם יותר נפגש קוצ'מה מחוץ לקייב עם סולאנה וקבאנשייבסקי, שנחשב לדמות מפתח במזרח אירופה. בכוונת כל הצדדים להביא לפתרון מהיר למשבר, זאת מכיוון שהוויכוח שנסוב סביב תוצאות הבחירות לא רק זעזע את אוקראינה, אלא אף הגביר את המתח באזור כולו.
בעוד שרוסיה תומכת בינוקוביץ' וטוענת שהבחירות היו הוגנות, מדינות המערב ובכללן חברות האיחוד האירופי, טוענות שיש עדויות כי הבחירות היו נגועות בזיופים וכי ההכרזה על ינוקוביץ' כמנצח עלולה להסלים את מחאתם של המפגינים תומכי יושנקו.
ממשלו של פוטין מביט בדאגה על הנעשה אצל שכנתו, הרפובליקה הסובייטית לשעבר, ואינו מעוניין לאבד את אחיזתו בה. על דאגתה הגדולה של רוסיה מעידים דבריו של שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, שאמר לעיתונאים במוסקבה כי "בכמה ממדינות אירופה ישנם כוחות מסויימים המעוניינים לצייר מחדש את הגבולות ביבשת".
ינוקוביץ': "יש למנוע הפיכה בלתי חוקית"
ינוקוביץ', שבתפקידו הנוכחי הוא ראש הממשלה של אוקראינה, ביקש מוקדם יותר מתומכיו לנסות ולמנוע ממתנגדיו לפתוח במה שהגדיר כ"הפיכה בלתי חוקית".
בנאום שנשא בפני אלפים מתומכיו, שהובאו לקייב הבירה ממעוזו שבמזרח המדינה, אמר ינוקוביץ': "יחד עלינו לעשות הכל על מנת למנוע את התעוררותה של הפיכה בלתי חוקית באוקראינה. אני מאמין בכוחנו, אני מאמין בחוק, אני מאמין בחוקה".
צלם של סוכנות הידיעות רויטרס, שנכח במקום, סיפר כי התומכים, כורי פחם בשנות ה-30 וה-40 לחייהם, סודרו בקבוצות בנות כ-100 איש, ואחזו בידיהם מקלות גדולים.
מנגד, אנשיו של יושנקו ממשיכים זה היום החמישי בהפגנת הכוח שלהם ברחובות קייב. היום הם חסמו את הכניסות למבני הממשלה בעיר וגם הכבישים ראשיים המובילים אליה בערת אוטובוסים. כשעובדי הממשל ניסו להכנס למבנים, השיבו להם המפגינים: "לכו הביתה, יש שביתה". גם אתמול ניסו המפגינים לסחוף את המדינה לשביתה כללית, אולם על פי דיווחים הצלחתם הייתה חלקית בלבד.
באזור מכרות הפחם של דונצק שבמזרח, עליו מתבססת מרבית כלכלת המדינה, התמונה שונה לחלוטין. שם, מעוזם של תומכיו ינוקוביץ' דוברי הרוסית, איימה קבוצה של מנהיגים מקומיים לערוך משאל עם שיקרא לאוטונומיה בחבל במידה ויושנקו יזכה לבסוף בכס הנשיאות.
לדברי ראש עיריית דונצק, אלכסנדר לוקיאנשנקו, "אנחנו יכולים לחיות בלי חצי מהמדינה, השאלה היא אם הם יכולים לחיות בלעדינו".

