נוסטלגיה ארצישראלית: כרזות קק"ל לט"ו בשבט
מדיפות נאיביות ומסרים אידיאליסטיים, מוצגות החל מהיום - ורק לשבוע, בשלוש תערוכות ברחבי הארץ, כרזות הקרן הקיימת שצוירו כחלק מפעילות החינוך וההסברה של הארגון. לא בושה להתגעגע קצת
מכונת תפירה ביתית, סיפולוקס, בקבוק תסס, אוטובוס טייגר של אגד, שלישיית גשר הירקון. ישראלים ותיקים רבים מתרפקים היום בגעגועים על שנות התום של המדינה הצעירה, מקדישים זמן לחקר תולדות משפחתם, שומרים בקנאות על חפצים ישנים, מפשפשים באלבומי שחור-לבן מרופטים. ככה זה עובד - השיגרה הפרוזאית של העבר הופכת ברבות הימים לתמונות חיים מרגשות, על סף הפיוט.
אם כבר תמונות, אז בהרבה אלבומים מצהיבים מופיע אבא עם מכוש או מעדר, כשלצדו ילד או ילדה ובידם שתיל קטן. במשפחות עם תודעת תיעוד יופיע בצד השני של התמונה כיתוב בעיפרון: "ט"ו בשבט 1955", או "אני ויאיר הקטן, חג האילנות תשי"ח".
הרבה מאוד מתוך מסורת ייעור הארץ עומד לזכות קרן קיימת לישראל. מה שרבים לא יודעים זה שפרויקט שתילת העצים היה בעבר, בעיני אנשי הקרן, אמצעי לקרב את לב הציבור אל הארגון ואל פעילותו, כשהמטרה העיקרית היא גיוס כספים. כבר עם ייסודה, ב-29 בדצמבר 1901, החלה קק"ל להפעיל דרכי תעמולה יצירתיות להשגת תרומות.
אנשי מחלקת התעמולה של קרן קיימת לישראל הבינו כבר בשלב מוקדם של פעילותם את תפקידו של המסר
החזותי בדרך אל לב התורמים, כשהם שואבים את השראתם מאמצעי הפרסום והתעמולה שהיו נהוגים באותם ימים ברוסיה, ארה"ב ואנגליה. בשנות ה-40 של המאה הקודמת הם עשו שימוש בכרזות מצולמות, מצוירות ומאוירות כדי לקדם את גיוס הכספים, או כהזמנות פומביות לנטיעות בט"ו בשבט והבאת ביכורים בחג השבועות. בכרזות המצוירות הופיעו אלמנטים מנופי הארץ שכוונו לכל קהלי המטרה: גברים, נשים וילדים.
חלק גדול מהכרזות הופנה לתלמידי בתי הספר ולחברי תנועות הנוער של המוסדות הציוניים בארץ ובחו"ל. באמצעות הכרזות למדו הצעירים על פעילותה של הקרן ונחשפו לערכים כמו אהבת הטבע, עבודת האדמה, חלוציות ולעוד כהנה וכהנה מסרים שטיפטף החזון הציוני.
פעולות החינוך וההסברה של קק"ל הביאו לא רק להעמקת התודעה הציונית כי אם גם פרנסה לעולים חדשים לא מעטים - צלמים, ציירים ומעצבים. אלה נשלחו ליישובים החקלאיים וצילמו או ציירו את המתיישבים בעבודתם.
עם האמנים השונים שציירו ועיצבו את כרזות קק"ל נמנו למשל רות לוין ("יער הילדים", 1977), רפאל וטישטין ("ט"ו בשבט הגיע", 1962), שולמית כרמי ("במשתלות קק"ל"), שולמית ארן ("קרן קיימת לישראל"), דוד זיק ("עלה וצמח שתילי הרך", 1962) ו-מ. גפן ("ילדים נוטעים"). זבולון פורן, איש מפא"י שניהל את מחלקת החינוך של קק"ל בשנים 1978-1950, הזמין כרזות מהאמנים והצלמים השונים כשהוא דורש מהם מפורשות שיקפידו שכל הילדים יצולמו או יצוירו בכיסוי ראש, חבושים בכובע או בכיפה. הבקשה לא תמיד מולאה, אבל ברבות מהכרזות הילדים חובשים כובעי טמבל והבנות מטפחות צבעוניות.
כרזות, קופסה כחולה, טקסי הבאת ביכורים, סרטונים ופנס קסם, בולים ומשחקים - היו הכלים בהם השתמשו מנהיגי הציונות באותם ימים כדי לבנות את התרבות והזהות של דור המדינה הראשון.
בשנת 2001 מלאו לקק"ל 100 שנה. לרגל יום ההולדת העגול הופקה תצוגה של 100 כרזות ישנות בבית
הנשיא בירושלים, שרק מעטים זכו לראות אותה. השנה, לקראת ט"ו בשבט, הוחלט לאפשר לציבור הרחב לצפות בכרזות ולרכוש את חלקן. התערוכות יתקיימו בשלוש משתלות של קק"ל: בצפון - במשתלת לביא בצומת גולני; במרכז - במשתלת אשתאול; בדרום - במשתלת גילת. בכל אחת מהנקודות יוצגו 16-18 כרזות שונות. התערוכות ייפתחו היום, ט"ו בשבט, 25 בינואר, בשעות אחר-הצהריים, לאחר סדר מסורתי שיתנהל תוך קריאת הגדה מיוחדת לחג.
בתים טובלים בירק
וזה מה שרואים בכרזות, שמדיפות נאיביות גרפית ומסרים פשוטים. למשל, ציור של שלושה ילדים עליזים שאחד מהם אוחז מעדר, השני קלשון, והשלישית, ילדה, מחזיקה בשתיל. כולם מנומשים, בהירי שיער או ג'ינג'ים, לבושים בחולצות לבנות רקומות. בצד עומד משפך ממתכת מהסוג שמוצאים היום בשוק הפשפשים וברקע מצוירים בתים קטנים עם גגות אדומים מוקפים בברושים וכלב רץ ונובח בשדות.
בכרזה אחרת של ט"ו בשבט נראית תהלוכת ילדים בבגדים צבעוניים כשהם מנגנים בחליל ובתוף. ברקע השקדיה פורחת וילדה קטנה עם סרט כחול בשערה נוטעת שתיל. בתחתית הכרזה כתובה השורה "כך הולכים השותלים, רון בלב ואת ביד".
כרזה שעוצבה על ידי רוטשילד את ליפמן עבור מועצת המורים, מציגה חגיגה גדולה יותר של צבעים ומסרים: מעגל של ילדים רוקדים סביב השקדיה, בעוד קבוצה נוספת עוסקת בנטיעות וסביבה פורחים נרקיסים, רקפות וכלניות. ברקע מתנשאים בתים רבי קומות לצד בתים כפריים, ויער סבוך משלים את התמונה.הטקסט תופס שטח גדול יותר: "זה היום ניטע ונשתול ונכה פה שורש, עוד שנה ועוד שנה ויהיה פה חורש".
כרזה נוסטלגית של חזון בן גוריון להפרחת הנגב נושאת כותרת באידיש, כיאה למשהו שנועד ליהדות התפוצות: "באלעבט וועט ווערן דער נגב" ("יקום חזון הנגב"). בחזית הכרזה מצויר צינור מים מרשים וברקע אוהלים ובתים טובלים בירק.
בכרזת י"ט בטבת, יום ההולדת של קק"ל, נראים ילדים רוקדים סביב הקופסה הכחולה. כרזות נוספות מתארות את הכשרת הקרקע לחקלאות, לחממות ולמטעים. כרזת "יער הילדים" נוצרה כדי לסמל את הזיקה של ילדי הארץ לאדמתם. אפילו מגדלי התצפית ביערות זכו לכרזה משלהם, בהיותם חלק ממערך השמירה מפני שריפות.
בנוסף לתצוגת הכרזות ייערכו במשתלות קק"ל הפעלות לילדים שיעסקו בכרזות עצמן ובסיפורים שמאחוריהן.
התערוכות יוצגו במשך שבוע ימים ויהיו פתוחות לציבור ללא תשלום.
סדרי ט"ו בשבט מרכזיים ייערכו בשלוש המשתלות בשעה 16:00. ההשתתפות בתשלום (40 ש"ח, 30 לידידי קק"ל) ומחייבת הרשמה טלפונית מראש: קו ליער, 1-800-350550.
לפנייה לכתב/ת 
