"ביומיום אני ממש לא סמל סקס"

נורא קל להבין למה כל-כך הרבה מתאהבים, ובעיקר מתאהבות, בלירון לב. הבחור פשוט קסם אמיתי, ואין לזה קשר למבט הכחול או לחיוך המתוק שלו, למרות שזה בהחלט עוזר. אצל לב הקסם נובע מבפנים. הוא חף מפוזות, הסלבריטאות לא עלתה לו לראש כמו לרבים אחרים שזכו בתהילה, ויש לו לב זהב. עובדה, כבר שנה שלישית שהוא מתנדב, למרות שהוא מאוד עסוק, בבית-ספר לילדים אוטיסטים בפתח-תקווה, עיר הולדתו, ומעביר להם סדנאות מוזיקה. "זה ממש נחמד וזה נותן לנשמה", הוא אומר.

בימים אלו ממש עובר לב, 22, לדירה שכורה בתל-אביב, בלי החברה סיון הנדלסמן, אבל אין שום סיבה לדאגה (או לשמחה), השניים עדיין אוחזים חזק ידיים. עכשיו אפשר גם להתפעל ממנו ב"השמינייה",

 הסדרה החדשה של ערוץ הילדים בכבלים. לב מגלם שם את אילן, צנחן שמאוהב ברוני (דון לני גבאי), מבלי לדעת שהיא קטינה, כולה בת 15. "הוא בחור רומנטי שהולך אחרי הלב", מתמצת לב את כפילו הטלוויזיוני. "רוני עבדה עליו שהיא בת 18. בפרקים העכשוויים הוא בקומה, אבל עומד להתעורר וייכנס למשולש רומנטי לא צפוי. זו הסדרה הראשונה שלי ויש סיבה למה דווקא אני נבחרתי לתפקיד. אבל זה יתגלה לקראת סוף הסדרה, אז תתאזרו בסבלנות".

הדמות מזכירה אותך.

"הדמות של אילן קצת מזכירה אותי. הוא קצת ביישן, קצת רומנטי, יודע לנגן ולשיר ויש גם את העניין המסוים הזה שיתברר לקראת סוף העונה".

כולם עושים טלנובלות. למה אתה לא?

"אני כן. אולי לא פרופר טלנובלה, אבל טלוויזיה. האמת היא שאני רוצה ומעדיף להתרכז במוזיקה, כי משם אני בא. משום מה גם לא היו לי הצעות לטלנובלות, חוץ ממשהו ב'שיר שלנו', אבל העדפתי את 'השמינייה', כי זו סדרה חמודה ומקסימה, וזה התאים לי. מה גם שאני שר את שיר הפתיחה שם".

תיארת לעצמך שיום יבוא ותהיה כזאת היסטריה סביבך?

"תמיד היו לי חלומות. האמת שאת החלום האמיתי שלי, להיות זמר ולהוציא אלבום, עוד לא הגשמתי. אני כותב ומנגן ושר מאז שאני זוכר את עצמי. זה תמיד היה ותמיד יהיה. דברים לאט לאט קורים לי, וכשזה יקרה, אני באמת אהיה מאושר".

לדעתי יש לך מספיק סיבות להיות מאושר עד הגג גם עכשיו.

"נכון, אבל אני מדבר על מימוש עצמי. ברור שאני מאוד שמח על כל מה שקורה איתי. החלום שלי מאז ומתמיד לא היה לחלק חתימות, אלא קודם כל להופיע. אני פורח על הבמה, וזה קצת בניגוד לאיך שאני ביומיום – קצת סגור וביישן. על הבמה אני משתחרר. אני לא טיפוס מוחצן של תראו אותי והנה אני. אני נותן שואו רק כשאני על הבמה".

מצב קצת מוזר אצל אמן, לא?

"פעם חשבתי שכן, אבל האמת היא שככל שאני יודע על יותר אמנים, אז כנראה שכולם פחות או יותר ככה. אני חושב שאין לי באופי את הקטע המוחצן. אני פשוט מופנם יחסית".

הבמה היא במקום טיפול פסיכולוגי?

"גם. זה מקום להתפרק, להשתחרר וליהנות, וכן, זה יותר זול מפסיכולוג ועוד משלמים לי על זה. אני אוהב להיות על במה. כשאני שר, זה מוציא ממני משהו אחר".

למרות כל ההראלים לדורותיהם ועדי כהן, גיבורי "כוכב נולד 2", קשה לשכוח את הצעיר הפתח-תקוואי השווה, עם פני הילד, שהביא אותה בביצוע נהדר ל"נבראתי לך" של שלמה ארצי, סיים אחרון בשלב רבע הגמר, אבל זכה, ובצדק, לגלגל הצלה. הוא אמנם נשר לבסוף בשלב הבא, אבל נחקק בזיכרון כאחד שעוד ישמעו עליו.

התאכזבת?

"לא כל-כך. יכול להיות שבגלל מה שקרה ברבע גמר, שהשיר תפס, הבנתי בעצם מה שכולם מבינים בשלב מאוחר יותר, ש'כוכב נולד' זה בעיקר החשיפה וקרש הקפיצה. עובדה, מתוך שתי העונות הראשונות, לאו דווקא אלה שניצחו הם אלה ששומעים עליהם בהקשרים מוזיקליים, כמו שירי מיימון ושי גבסו, שעושים קריירה בשירה. 'כוכב נולד' נותן כוח וחשיפה וקהל ומשם כל אחד לוקח את עצמו והולך קדימה. אז לא עצוב לי שלא עליתי לגמר".

ואולי זה מועיל, כי אין יותר מדי ציפיות ממך. ראה מקרה נינט טייב והאלבום שטרם יצא לה.

"אין לי מושג מה עם נינט. לי יש ציפיות גבוהות מעצמי. אבל אולי זה נתן לי אפשרות לטוס לדרום-אמריקה, שכנראה לא הייתי יכול לעשות את זה אם הייתי בגמר, ולעבוד בשקט על האלבום שלי. אני מרגיש מהמעריצים שלי בהופעות שהם מחכים לאלבום. בדיוק כמוני".

מה באמת קורה עם האלבום?

"זה בעבודה. אני כותב וכותב, ובקרוב אתחיל להקליט ויהיה בסדר. כבר יש לי שירים ויש חזון. זו בעצם הפריצה שלי. חשוב לי להיות בטוח עם כל דבר, כי זו תעודת הזהות שלי לתמיד, לכן אני לא ממהר. שיר הנושא מ'השמינייה' לא יהיה באלבום. הוא מצליח, אבל אני לא רואה אותו נכנס למה שאני רוצה להעביר שם. גם השירים מ'כוכב נולד' לא יהיו. זה כבר היסטוריה מבחינתי. האלבום זו מצגת חדשה".

בינתיים אתה מופיע?

"כן, עם עוד אמנים של 'כוכב נולד'. יש לנו הרבה מאוד הופעות וזה נחמד. ברור שזה לפרנסה, אבל זו הופעה שמחה באווירה טובה, עם קהל מאוד מפרגן, וזה כיף. אמשיך עם זה עד האלבום ואז אצא עם הופעות שלי".

אז איך זה להיות המאמי הלאומי? התשובה הגברית לנינט?

"אני? הפתעת אותי עכשיו. זה כיף. מחמיאים לי, אבל זה לא עושה לי הרבה. זה ממש לא מנפח לי את האגו. המראה החיצוני הוא כלי וזה חלק מהמקצוע, אבל אני מסתכל על עצמי ולא יודע. זה לא קשור לחיצוניות. אני מרגיש עם עצמי נוח. אני מאמין שבנאדם, ברגע שנוח לו עם עצמו, הוא גם מקרין החוצה משהו יפה ונעים שאוהבים".

במובנים מסוימים הפכת גם לסמל סקס.

"אף-פעם לא חשבתי שאני סמל סקס. אולי הבמה מוציאה ממני דברים. ביומיום אני ממש לא אחד כזה. אני לא מתרכז בחיצוניות. אני דואג לעצמי, כי זה המקצוע, אבל לא מייחס לזה חשיבות מופרזת. אני מאמין שאשאר מאוזן גם הלאה. אני נשאר אותו דבר, בקשר עם חברים מפעם, והפרסום לא שינה את אורח החיים שלי".

אולי העובדה שיש לך חברה כבר שנתיים עוזרת?

"אני וסיון הכרנו בצבא. היא זמרת. לומדת ברימון. קשר זוגי זה איזשהו בסיס מסוים. אנחנו יחד שנתיים וחצי. זה כבר קשר שהוא מעבר לאהבה, אבל ברור שיש אהבה. זה הבסיס. מערכת יחסים טובה עוזרת לשמור על יציבות. אפשר לומר שהיא משלימה אותי. יכול להיות שהיא תעשה לי קולות באלבום, אבל אין על הפרק פרויקט משותף כרגע. חתונה? לא. למה? אני צעיר. גם היא".