היום: הפינוי יימשך, ללא המעוזים הקשים

בצה"ל מקווים היום (ה') להשלים את פינוי נווה דקלים ולהמשיך אל יתר יישובי גוש קטיף מתוך תקווה שעד שעות הערב יפונה הגוש כולו. אתמול פונו כלל התושבים והשוהים הבלתי חוקיים מהיישובים מורג, בדולח, גני-טל, תל קטיפא וכרם עצמונה. לפי שעה מסתמן כי המעוזים המוגדרים קשים - נצרים וכפר דרום - לא יפונו היום.

• ישראל יוצאת מעזה - כיסוי מיוחד ב-ynet
  

היישוב מורג, מנה בעבר 34 משפחות ו-178 אזרחים פונו ממנו במהלך היום; כרם עצמונה מנה 12 משפחות וממנו פונו 43 בני אדם. בגני טל, שמנה בעבר 85 משפחות, פונו 450 אזרחים וביישוב בדולח, שמנה 35 משפחות, פונו 240 אזרחים. במהלך פינוי מורג נפצעה באורח קל חיילת צה"ל. זאת לאחר שאחת מתושבות היישוב דקרה אותה באמצעות מחט. טיבה של המחט נבדק.

בנווה דקלים המתח נותר בשיאו לאחר שכוחות הביטחון פינו חלק ניכר מהיישוב, אך עזבו לפני תום הפינוי. כאלפיים נערים ונערות נותרו ביישוב ורוב המשפחות פונו ללא הפעלת כוח. הנערים שנותרו מרוכזים בשני מעוזים - האחד בבית הכנסת והשני בישיבת ההסדר.

מעבים מחסומים, מפזרים נינג'ות

בשירת הים, אחד הפסטורליים ביישובי גוש קטיף, שררה הלילה אווירה קשה של מתח וחוסר ודאות. כמה עשרות נערים, משוב"חים בלשון המתיישבים, שוהים ביישוב ועוסקים בשעות היום בהיערכות להתנגדות. כ-50 מטרים לפני שער הכניסה ליישוב הוקם מחסום משברי אבנים, סלעים, גדרות תיל, צמיגים וגרוטאות. הכל, מתוך חשש שהפינוי קרב. שמועות שנפוצו דיברו על פינוי לילי.

הפסטורליה בשירת הים. מתח לקראת פינוי (צילום: איי.פי)

בשעות הבוקר אתמול עסקו הנערים בהקמת מחסומים דומים בדרכים אחרות המובילות ליישוב. גיחות של בני הנוער לעבר כלי רכב צבאיים, כשהם מאיימים לפנצ'ר את כלי הרכב, הביאה בסופו של דבר לתגובה קשה של הצבא. משאית ובה כמה עשרות חיילים עצרה לא הרחק מהמחסום. והצעירים, שפרצו החוצה כדי להתעמת עם החיילים, נאבקו. שישה מהם נעצרו ונישאו מהמקום על גבי משאית. זאת, לא לפני שהמג"ד, סגן-אלוף ליאון, השאיר מסר למזכיר היישוב, יוסי חזוט: "כל עוד יימשיכו הצעירים לצאת משער היישוב, יימשכו המעצרים".

בתגובה מיידית עלו תושבים למגדל השמירה הסמוך לשער היישוב, והורו לחיילים ולחיילות מגדוד קרקל, המאבטחים את היישוב, לעזוב את המקום. לאחר ויכוח קצר, הורו המפקדים לחיילים לקבל את הדרישה והחיילים עזבו את שלושת מגדלי השמירה ביישוב ואת הש.ג. במקומם, התייצבו צעירים "כתומים". מכשירי הקשר שהיו בעמדות נעלמו, ובצה"ל חוקרים היכן הם.

כל תזוזה של איש צבא או משטרה באזור 'מקפיצה' את הצעירים, ששוברים בקבוקים על הכבישים המובילים ליישוב, נועצים מסמרים בכביש, מעבים את המחסומים ומפזרים נינג'ות.

קול הנפץ שפילח את השקט

עשרות צוותי טלוויזיה ועיתונות מישראל ומהעולם עוקבים בדריכות אחר המתרחש. כתבת ה"ג'ואיש כרוניקל" הלונדוני, ואיתה ראש המחלקה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת וובסטר בלונדון, יוסי מקלברג, נוכחים גם הם ביישוב. מקלברג הוא פרשן בכלי תקשורת בינלאומיים לענייני המזרח התיכון והסכסוך הישראלי-פלשתיני. לכאן הגיע במסגרת מחקר על תהליך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה וממשלת ישראל. תוצאות מחקרו, לא במפתיע, מדאיגות: אין שיקול דעת על הנעשה לטווח הארוך, יועצים לא מתאימים סובבים את ראש הממשלה, ועוד.

כשירדו הדמדומים התפללו במאהל המשוב"חים מנחה. חיילות הקרקל המגורשות ממגדל השמירה, המשיכו בוויכוח אינסופי עם הכתומים והכתומות, כמעט בני גילן, היושבים איתן שעות ארוכות. מאוחר יותר עברו החיילות לגבעה הסמוכה, שם ניגנו שתי צעירות בגיטרה, מתחת לשלט ענק ועליו מילה אחת "למה?".

את השקט הפסטורלי פילח לפתע פיצוץ עז. המחשבה הראשונה היתה על פצמ"ר, אחד מאלפים שספג הגוש בשנים האחרונות. לבסוף התברר כי הצבא פוצץ חגורת נפץ שנמצאה במואסי הסמוך. החשיכה שירדה על שירת הים המחישה לנוכחים שמדובר אולי בערב האחרון במקום. קולות הנגינה, השירה והוויכוחים של הצעירים נמשכו עד השעות הקטנות. ההיערכות לקראת פינוי בעיצומה.

דיווחו מהשטח:

• אחיה ראב"ד, שירת הים
• חנן גרינברג
• אילן מרסיאנו, נווה דקלים