
להפליג לים אחר: טיול חופים בטורקיה
אמנם זה הים התיכון, ממש כמו אצלנו ליד הבית, אבל בטורקיה יש לו צבע אחר, שקט אחר ובעיקר חופים אחרים, ובהם מפרצים מענגים ועיירות מקסימות. טיול בעקבות מסלול משט היאכטות של "אלת הים"
את טורקיה הים תיכונית כולם מכירים בזכות ערי הנופש המבוקשות, אבל רק מעטים מכירים את טורקיה שבין אנטליה למרמריס, אהובות התייר הישראלי. דרכים נופיות מובילות בין אתרי עתיקות וכפרי נופש, כבישים מהירים מאפשרים גישה לכפרי דייגים מנומנמים שהיו עד לא מזמן נידחים ומבודדים. החוף מפורץ ומסתורי - יערות אורן יורדים עד קו המים הצלולים לגמרי, אל תוך שקט שלא מוכר לנו, הישראלים.
הדרך הטובה ביותר לגלות את החופים הללו היא עם יאכטה, שמאפשרת לשוט בין מפרצים מבודדים, לעגון בעיירות חוף ציוריות (כולל מסעדות דגים ושווקים מקומיים) ולשכשך בלגונות עם מים בגוון טורקיז.
נוח להתחיל את הטיול באזור בעיר דאלמן, בה יש נמל תעופה. משם ניתן להגיע אל עיר הנמל הציורית גוצ'ק (Gocek), המרוחקת רק 22 ק"מ מדאלמן ונמצאת בצפון מפרץ פטייה. בגוצ'ק תמצאו שילוב בין טבע ותרבות, וחוקי פיתוח מחמירים שמבטיחים שהעיירה תישמר יפה וקסומה, ועצי האורן שלה ימשיכו להגיע לקו המים.
אביב וקיץ כל השנה
העיר פטייה (Fethiye), השוכנת במפרץ שנקרא על שמה, ממוקמת בצלע הרי המנדוס, שמהווים חלק משרשרת הרי הטאורוס. ההר הגבוה נוצר במהלך תקופת השלישון במהלכה עלתה וירדה קליפת כדור הארץ עד כי נוצרו באזור מאות מפרצונים. מזג האוויר בפטייה הוא ים תיכוני, אבל באתר האינטרנט האזורי הבטיחו שיש שם רק שתי עונות - קיץ ואביב - ושניתן להתרחץ במימי הטורקיז לפחות 9 חודשים בשנה.
פטייה משמשת כמעין שער לאזור ליקיה, ששמו נלקח משמות הערים הקדומות שהיו ממקומות באזור. תושבי האזור חשו עצמם מנותקים מהנעשה בטורקיה, ולא בכדי: עד 1981 הגיעו הכבישים הסלולים באזור רק עד פטייה, כך שהאזור היה לא נגיש במידה רבה. למרות תנופת הפיתוח, אזור ליקיה שומר גם עתה על יופיו הפראי.
מפרץ Boynuz Buku, ממוקם מול קבוצת האיים Yassica Adalari. בדרום קבוצת איים זו ממוקם האי Haci Halil, ואי קטן נוסף Seytanli Ada ("מקום מגורו של השטן"). שרידים שנצאו מתחת לפני המים מעידים כי שני האיים חוברו בעבר באמצעות גשר, ולכן המעבר ביניהם כיום אינו אפשרי. שני איים אלה יחד עם יאסיקה אלדארי יוצרים משולש מדהים.
תחנת עגינה אפשרית נוספת באזור היא Sarsala, עיר מפרץ לא גדולה השוכנת בצל עצי אורן. בחלקו המערבי של חצי האי ניתן להבחין ברציף עתיק ובהריסות המעידות על התיישבות עתיקה.
סירות מנוע מאפשרות לשוט גם במעלה נחל דליין, בינות לקני סוף ומתחת לקברים ליקיים שנחצבו בסלע שמעל שתי גדות הנהר. במסעדות העיירה דליין אפשר לאכול דג שהגיע אל הצלחת מהנהר בו שטתם זה עתה. מי שעתותיו בידו, יכול לבקר בחוף הצב (Iztuzu beach), חוף ייחודי שמהווה מרכז לקינון צבי ים, ולפיכך הינו חוף מוגן.
המקלחת של קליאופטרה
חובבי מעיינות הבריאות יכולים לבקר באגם Koycegiz בו יש מעיינות בוץ ומעיינות חמים טבעיים. נקודת עצירה נוספת היא קפי קריק. נוח לעגון במזח העץ הממוקם קרוב למסעדה המעולה שעל החוף. זהו מקום יפהפה מתחת למים (מצוין לשנירקול) ומעליהם (תצפית מופלאה על המפרץ והים הפתוח).
האי Gemiler מופרד מהיבשה על ידי תעלה צרה, ולפיכך משמש כנמל אידאלי. במקום נמצאים שרידי התיישבות ביזנטית גדולה, ולמרות שהרוב הרוס יש עדיין מה לראות. בין השרידים תמצאו כנסיות וארמון המקושט בפסיפס. בצידו הצפוני של האי נמצאים שרידי מזח ומחסנים שקועים במים למחצה. לפי הפולקלור המקומי האי שימש בעבר כמעוז פיראטים.
עוד עתיקות ניתן למצוא ב-Wall bay, מפרצון קטנטן, עם עצי אורן ומים צלולים המתאימים לשחייה, לשנרקול ולשיט קיאקים. העתיקות במפרץ מיוחסות לקליאופטרה, וככל הנראה שימשו כמרחצאות עבורה. האגדה מספרת כי כדי שאנשי העם הפשוטים לא יראו את קליאופטרה הרוחצת במערומיה נבנתה שם חומה.
- באתרים אלה ובאחרים יבקרו המשתתפות במסע "אלת הים".לפרטים והרשמה לחצו כאן
.




