"המדינה ויתרה על הכנרת"

גשמי הברכה שירדו בשנים האחרונות מילאו את הכנרת ולאחר עשור בו היא גירדה בקושי את המפלסים הנמוכים, ניתן עתה לכאורה להשיב עטרה ליושנה. האם אכן כך? דו"ח עדכני של החברה להגנת הטבע מגלה שסכנת הקווים האדומים בכנרת אולי הוסרה, אך גדרות ומחסומים עדיין מונעים רחצה בימה הלאומית. הכנרת, כך עולה מהדו"ח, רחוקה מלהיות של כולם.

אף גדר לא הוסרה

דו"ח מבקר המדינה, שפורסם בחודש מאי האחרון, ביקר קשות את ניהול המקרקעין לאורך חופי הכנרת והשימוש בהם, והיה אמור להכות גלים ולשנות את המציאות עגומה שהציג בכל הקשור לשמירת זכויות הציבור לאורך הימה. חצי שנה עברה, אנו בפתחה של עונת החגים ואיתה הנהירה הגדולה לכנרת, ובדיקה שערכה החברה להגנת הטבע חושפת שדבר כמעט לא השתנה: אף אחת מ-120 הגדרות שנבנו בניגוד לחוק בחופי הכנרת ומונעות את המעבר החופשי לאורך החופים לא הוסרה. גורמים שונים, שהשתלטו בצורה בלתי חוקית על קטעי חוף נרחבים, ממאנים לפנותם.

מדיניות גביית הכספים הבלתי מרוסנת בכניסה לחופים נמשכת וקובעת שיאים חדשים (טווח המחירים נע בין 70 שקל ל-150 לבאים ברכב, גבוהים בהרבה מאלו שחושבו ע"י מבקר המדינה כמחירי מקסימום). קריאת המבקר לכל הרשויות הציבוריות הנוגעות לעניין לשים קץ לתופעות נותרה בגדר המלצה.

"המדינה פשוט ויתרה על הכנרת והפקירה אותה לידיים פרטיות", אומר לי ניר פפאי, רכז חופים וים בחברה להגנת הטבע ועורך הדו"ח, "אפילו יחסה לחופי הים התיכון טוב יותר". לראיה הוא מציג נתונים לפיהם רק באחרונה הועברו 3 מיליון שקל לטובת פרויקט ניקוי חוף הים התיכון באמצעות קבלני ניקיון, הוקצו 2 פקחים לטיפול בעבירות בנייה לאורך רצועת החוף ונכנסה לתוקף הצעת חוק ממשלתית לשמירה על הסביבה החופית. לגבי הכנרת, כאמור, אין כל  חדש, אין כל שינוי בתקציב או בתמיכה ואין כל יוזמה באופק.

פפאי מצביע על תופעה של אובדן הבעלות הציבורית והשתלטות גורמים שונים על החופים: "באזור הכנסיות שבצפון מערב הכנרת, הגדילה המדינה לעשות ו'הגנה' על רצועת החוף הציבורית הצרה שעוד נותרה באמצעות גדר מסיבית שהקימה לאורך טיילת כפר נחום שליד הכביש. עכשיו לציבור אין כל דרך או גישה למים". בהעדר שמירה או אכיפה נהנים קיבוצים שונים מחופים פרטיים ומגודרים, זאת למרות שכלל אינם יושבים לחופי הכנרת. וזה עוד לא הכל - דו"ח החברה להגנת הטבע מראה מקרים בהם לא רק שהמדינה לא עומדת מנגד – אלא אף עושה זאת בעצמה – משרד החקלאות, למשל, יצר חוף פרטי לעובדיו בתחום בריכות הדגים מצפון לגינוסר ועובדי מקורות נהנים מחוף מוכרז וסגור בתחום מתקן השאיבה ספיר, ואלו רק שתיים מהדוגמאות שמציג הדו"ח.

כסף על ים כנרת

אובדן שטחי החוף הציבוריים נובע גם מהפער העצום בין התכנון למציאות. מוסדות תכנון רבים כבר מכירים בזכותו של הציבור למעבר חופשי לאורך חופי האגם ואף נתנו לכך ביטוי סטטוטורי בתוכניות בינוי מטעמם, אלא שבשטח הדברים לא מורגשים – אכסניות, בתי מלון, כפרי נופש

ואתרים שונים עדיין מגבילים את השהייה בחופים הסמוכים להם לאורחיהם בלבד, או למי שמסכים לשלם בעבור הכניסה, ולא מאפשרים מעבר חופשי לציבור.

מסקר שערכה החברה להגנת הטבע בשבוע שעבר עולה כי יותר ממחצית מהנשאלים רואים בדמי הכניסה הגבוהים גורם הפוגם בחוויית החופשה. למעלה מ-40 אחוז יעדיפו להסתכן ברחצה בחופים שאין בהם שירותי הצלה כדי שלא יצטרכו לשלם על כך מכיסם. מעניין אם הצהרה זו תישאר דומה נוכח רמת הזוהמה וההזנחה בה יתקלו בחמשת החופים הבודדים אליהם ניתן להיכנס ללא תשלום - שפירית, הדקל, האלה, שטים ואשלים - חופים שמוגדרים כלא מוכרזים (ללא שירותי הצלה) ולא מוסדרים (ללא שירותי חוף). 

סוף טוב או תחזיות אופטימיות כמעט ואין בדו"ח האחרון, אך לכתבה יש – בחברה להגנת הטבע החליטו לפני כשנתיים להרים את הכפפה ולקדם מסלול רגלי שיקיף את הכנרת קרוב ככל הניתן לשפת האגם. "שביל סובב כנרת" מוכשר בימים אלו על ידי קבוצות נוער מכל רחבי הארץ ומסומן בצבע סגול ע"י הועדה לסימון שבילים. עד כה כולל השביל 35 ק"מ סגולים ומוסדרים להליכה מסביב לאגם. הדרך עוד ארוכה.

תגובות

משרד הפנים: "לפני כשלושה חודשים ערך המשרד מבצע אכיפה נגד פורעי החוק בכנרת במסגרתו נפתחו כ-50 תיקי חקירה. בימים אלה , משרד הפנים מכין את החומר הדרוש להגשת כתבי האישום".

משרד החקלאות: "אין מדובר בחוף פרטי לעובדי המשרד, כי אם בתחנת עבודה. התחנה נבנתה בשנות ה-70, לפני שרצועה זו הוכרזה שמורת חוף ולפני שחוקקו חוקים בנושא שימור חופים. לאחר חקיקת חוקים בנושא והגשת תב"ע לאישור נתברר כי המשרד מחזיק בכ-3 מ' מתוך שטח שמורת החוף. המשרד התחייב להזיז את שטח התחנה לשטח המקורי כחוק כאשר יתבקש על ידי הגורמים הרלוונטיים".

מקורות: "קטע חוף זה הינו חלק מאתר ספיר, המהווה תחנה ראשית במערכת המוביל הארצי ובה מתבצעת שאיבת המים מן הכנרת אל המוביל הארצי. התחנה היא מתקן ביטחוני ממדרגה ראשונה, המסווגת ככזה (רמה א') על-ידי המשטרה והשב"כ, לפיכך לא ניתן לאשר כניסת ציבור לתחנה ולקטע החוף האמור. השימוש בחוף מוגבל לעובדי החברה להם אישור ביטחוני לכניסה לתחנה. שימוש זה הוא בבחינת 'זה נהנה וזה לא חסר', שהרי גם אם עובדי החברה לא יעשו שימוש בקטע זה של החוף, לא ניתן לפתוח אותו לציבור הרחב מסיבות ביטחוניות, כאמור".

• צילום וידאו: מיכל כרמון