שוטר מג"ב דרוזי: המשטרה מקריבה אותי לערבים

כול אל-ערב:

עדות חדשה? "לא אני הוא מי שהרג את רמי גרה מהכפר ג'ת שבמשולש במהלך אירועי אוקטובר 2000. גם אני קורבן למדיניות האפליה הגזענית של ישראל נגד האזרחים הערבים שגרים בה. הייתי רוצה להשתתף עם אנשי המשפחה השכולה בטקס הזיכרון ליום השנה החמישי להריגתו", כך אמר מי שלקח חלק מצד המשטרה באותם אירועים, ראשד מורשד משפרעם. בראיון ראשון שהעניק לעיתון כלשהו במשרדו של עורך דינו סיפר ראשד על הזווית שלו באותם אירועים.

"ביקשתי מכל הגורמים המעורבים בחקירה לחקור את חיילי הכוח, אולם השלטונות סירבו לדרישתי ללא שום צידוק", סיפר. הוא הוסיף כי הכוח מנה שלושה שוטרים ושוטרת אחת. לדברי מורשד, דרוזי במוצאו העובד כמכונאי רכב באחד המוסכים באזור, הוא חושש כי גורמים מקרב הציבור הערבי יפגעו בו וכי הוא יוקרב כתרנגול כפרות על ידי משטרת ישראל וזאת "כדי לשכנע את הציבור הערבי שהיא אכן הגיעה לרוצח".

הוא שב וחזר על גרסתו כי לא הרג איש, וכי מרבית אנשי המשטרה שהעידו בפני ועדת אור שיקרו במצח נחושה. "מדוע חברי הוועדה לא יחקרו גם את הדרג המדיני שנתן את ההוראה ובהם את ראש הממשלה דאז, אהוד ברק?" שאל מורשד.

ועדת אור קבעה כי הירי שביצע לא היה מוצדק וכי מירי זה נהרג ראמי גרה, אך עורך דינו קבע כי הוועדה לא חיפשה באופן מהותי את האמת אלא ניסתה למצוא אשמים שיובאו לפני בית המשפט. "הבעיה היא גדולה יותר – זוהי בעיה של כל המגזר הערבי ולא של מקרה פרטני בין שוטר וקורבן. השוטרים שהובאו בפני ועדת אור הם קורבנות, בדיוק כמו הקורבנות במגזר הערבי. מצד שני, הנהגת הציבור הערבי מתרכזת בפעולות המשפטיות נגד אותם אנשים ושוכחת את הבעיה הבסיסית שהיא בעיית גורלו של הציבור הערבי במדינה הזאת", אמר עו"ד מאדי זאהר.

א-סינארה:

העצור ששב מטורקיה: ביום שני שב תאופיק פוקרא, 27, לביתו בכפר בועיינה, וזאת אחרי מסכת ארוכה שנמשכה שלוש שנים, בהן היה עצור בטורקיה בחשד שניסה לחטוף את מטוס אל-על ואחר כך עוד המתנה מורטת עצבים בנמל התעופה בישראל. עם שובו הוא נחקר בישראל ואחר כך שוחרר למעצר בית. פוקרא הסביר בראיון לעיתון כי נפגע עד עמקי נשמתו מהכינוי "מחבל" ו"טרוריסט" שהוצמדו לו בעיתונות הישראלית.

כך או אחרת, השמחה חזרה לבית המשפחה ומאות מבני הכפר הגיעו לקבל את פניו של תאופיק. "בעוד שבועיים אהיה חופשי לגמרי, כמו כל אזרח אחר במדינה", בישר פוקרא לכתב העיתון שהיה הראשון שפגש אותו.

על פרטי התקרית המדוברת ב-17 בנובמבר 2002 הסתפק פוקרא בדברים: "אירעה אי הבנה ביני ובין הדיילת במטוס ונעצרתי בטורקיה כשירדתי מהמטוס. נחקרתי במשך יומיים ואחר כך הועברתי למחנה מעצר שם נשארתי במשך שנה וחצי. ההתנהלות במערכת המשפט הטורקית היא איטית מאד. אם היא היתה מתנהלת במהירות כמו במדינתנו לא הייתי נשאר שם זמן כה רב".

ויכוחים מרים בין המשפחות השכולות: ויכוחים של ממש פרצו בין אנשי משפחות ההרוגים באירועי אוקטובר סביב סוגיית תביעות הפיצויים מהמדינה. דובר מטעם המשפחות, חסן עאסלה, ביקש מהמשפחות לעצור את ההליכים המשפטיים בעניין הפיצויים, אולם במהלך פגישה שנערכה במרכז מוסאווה בין בני המשפחות, הותקף עאסלה בשל עמדתו. מקצת מבני המשפחות טענו כי אין לו זכות לתקוף אותם. זאת לאחר שחשפו כי הוא שכר עורך דין כדי לתבוע את המדינה, אולם חזר בו לאחר שעורך הדין סירב לפעול, בטענה שיתר המשפחות לא שילמו לו.

לפי הדיווח, עבד אל-מונעם אבו סאלח, אביו של וליד שנהרג, הרים את קולו על עאסלה בטענה שהצהרותיו אינן הגיוניות, ועאסלה בתורו התנצל בפני המשפחות אם נפגעו מדבריו.

עוד נודע כי מספר משפחות דרשו מעאסלה להתפטר מתפקידו כדוברן הרשמי. אבו סאלח הוסיף כי בטרם הגישו את התביעה נועצו בני המשפחות עם מרכז "עדאלה", אנשי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל ונציגי כל המפלגות שהסכימו כי יש להגיש את התביעה.

פנורמה:

התנתקות בגרסת מעלות-תרשיחא? מספר מתושבי הכפר תרשיחא ביקשו להגיב על הכתבה בעיתון מהשבוע שעבר, בה הביעו את רצונם לאיחוד מלא ושווה עם מעלות, ולשילוב בית הספר בכפר ברשת אורט. "הרוב תומכים בהיפרדות ממעלות", הסביר הנציג הערבי במועצה המשותפת, נח'לה טנוס. "ההפגנה האחרונה שנערכה בכפר מעידה על כך. הדרישה להיפרד אינה מיוחסת רק לאנשי תרשיחא אלא גם לאנשי מעלות, ולא מסיבות גזעניות. יש לנו מגעים עם חברים בעיריית מעלות-תרשיחא שתומכים בעמדתנו".

טנוס מסר עוד כי תרשיחא תציין ב-27 לחודש זה את "יום תרשיחא" - יום לימודי וחינוכי לתלמידים בו יופיעו זקני הכפר בפניהם וישוחחו על ההיסטוריה והמאפיינים הייחודיים של הכפר. לדבריו, ראש העירייה ביטל את היום הזה בשבוע שעבר - דבר שהוביל לרצון לפרידה בין הצדדים.

"המגמה הזאת היא תולדה של הניסיון שלנו כחברה ערבית. גילה של תרשיחא גדול פי כמה וכמה ממעלות ועל הכפר לשמור על זהותו הערבית הפלסטינית ועל הדברים המאפיינים אותו", מסביר לואי בשארה, תושב הכפר. "אנו רוצים למנוע את התהליך בו תרשיחא מושלכת הצידה באמצעות הפיכתה לשכונה במעלות וייהוד זהותה הערבית-פלסטינית. אנו פועלים להשגת זכות ההגדרה העצמית למען השמירה על כפרנו, על צעירנו ועל העתיד שלנו".

סאות אל-חק ואל-חורייה:

איפה ואיפה בין האסונות: עורך העיתון, תאופיק מוחמד, החליט להקדיש את טורו השבועי לרעש האדמה שאירע בדרום אסיה בשבוע שעבר, אסון שגבה רבבות קורבנות והישווה אותו להוריקן קתרינה ולהתנהגות מדינות העולם כלפיו. "ההוריקן קתרינה הותיר מאחוריו הרס רב, אך גם הביא את הצעותיהן של 60 ממדינות העולם, בהן מדינות ערביות רבות. אחדות מהן אף תרמו כ-500 מיליון דולר לקורבנות ההוריקן. אחרות תרמו ציוד רב כמו אוהלים, מזון ובגדים באופן בהול. צריך לזכור שארה"ב היא מדינה עשירה ובעלת אמצעים רבים.

"לעומת זאת, אנו עדים לרעש אדמה בתת היבשת ההודית, ובמיוחד בחלק הפקיסטני. הדבר המעורר תמיהה הוא שלמרות הקריאות לעזרה שיצאו מהדרגים הגבוהים ביותר בפקיסטן, נמנו עד כה רק כ-30 מדינות שנתרמו לסייע ולא שמענו ולו על ספינה אחת או על צוות הצלה אחד שנשלח לסייע. לא שמענו על סכומים באותו סדר הגודל שנשלחו לארה"ב בעקבות ההוריקן, כמו במקרה בו מדינה ערבית שלחה 500 מיליון דולרים. אגב, אותה מדינה ערבית ששלחה את הסכום הזה הסתפקה רק ב-100 מיליון דולרים לקורבנות הרעש בקשמיר. אותם קורבנות לא הרגישו עד כה את הסיוע, פרט לסיוע דל שנשלח בספינות מסעודיה ותימן ושאר הסיוע שהמדינות הנוגעות בדבר מדברות אודותיו, אולם הוא בושש מלהגיע".