תרבות ובידור

על הגובה

גילי מוסינזון, כדורסלן, מוזיקאי, ו"הבן של", הוא ציני מבחוץ אבל רומנטיקן מבפנים. טאלנט בהתהוות, אל תגידו שלא אמרנו

דנה הרמן, GOפורסם: 30.10.05 , 14:06

אם יש חיה שנקראת "אב-טיפוס של כדורסלן", כנראה שגילי מוסינזון, 27, הקפטן של "הפועל תל אביב", הוא סטיית התקן הכי משעשעת שלה. מוסינזון קורץ מחומרים שקריימר מ"סיינפלד" (בגרסה סקסית, כמובן), על גינוניו ומוזרויותיו שובי הלב, היה חולם עליהם.

לפגישתנו הוא מגיע רכוב על אופניו ומקציב לי שעה וחצי לפני שימשיך למגרש הכדורסל. "אני משחק במועדון מאז שאני זוכר את עצמי", הוא מספר לי בעיניים בורקות על סדר היום הנוקשה שלו, שכולל שני אימונים ביום, דיאטה נוקשה ("אימא שלי, חנה, עוזרת לי עם הספירה של הפחמימות והחלבונים"), שעות שינה מסודרות ("אני קם כל בוקר בשמונה בבוקר והולך לישון ב-24:00, ואם אני משנה את זה, הגוף שלי מגיב נורא מהר") ובגדול לא מעט ויתורים ("אין בילויים במשך העונה, אי אפשר לרקוד על שתי חתונות").

לא נשארו סמלים

כששאלתי את גילי איך הוא מרגיש עם ההכתרה שלו על ידי העיתונות כחביב האוהדים וכסמל הרשמי של "הפועל תל אביב", הוא ענה ספק בכנות ספק בקריצה: "הסמל של 'הפועל' זה האיש הקטן עם המגל, שנראה כמו מר קו. אני בטוח לא הסמל. היום לא מדברים על סמלים, מדברים על כסף, ושחקן יכול לעבור מקבוצה לקבוצה באותה עונה. אין סמלי ספורט בעולם החומרני הזה". בעולם החומרני הזה, כשהקולגות הספורטיביים שלו פותחים ברים, הוא מוצא זמן לנגן על קלידים ולשיר בלהקה מחתרתית משהו, שנקראת "הירקון 70".

"בלהקה אני מהקבועים, ויש אנשים שמתחלפים. בלהקה משתתפים רנן, אחותי היקרה, שהיא מנהלת פיתוח ב'מטר הפקות', אורי גוטליב מנגן בס ותופים ושר, רונה קינן ועוד. כל אחד מנגן מה שהוא רוצה, כותב מה שהוא רוצה, ואנחנו עושים רוטציה על הכלים. אנחנו נפגשים כל שבת בבית של חברים ברחוב הירקון 70. אנחנו לא מקליטים, לא יוצאים לסיבוב הופעות, זה קטע של חברים. אין לנו ממש ז'אנר מוזיקלי, אנחנו עושים מה שמתחשק לנו. זה נשמע פלצני?"

לא. אולי קצת מוזר. שיר משלך כבר יצא לך לכתוב?

"אני לא יכול לחשוף אותו פה, אבל כן".

מה אתה שומע בבית?

"הכול. אני מאוד אוהב מוזיקה שחורה, ויש לי פטיש לשירי דיכאון ישראליים. אני גם אוהב מוזיקה קלאסית".

לכאורה הבחור הגמלוני ("2 מטר ו-96 ק"ג בערב, אם אני נשקל אחרי הארוחה"), הוא לא בחור שאפשר להתפרע איתו בספונטניות, אבל הוא בהחלט מסתמן כמי ששווה את המאמץ. עם כל הכבוד לקריירה ולביוגרפיה המשפחתית המרשימה, מוסינזון לא ממש לוקח את עצמו ברצינות יתרה. כבנו של הסופר והמחזאי יגאל מוסינזון ז"ל, האבא של סדרת ספרי הילדים המיתולוגית "חסמב"ה", וכיורש עצר למשפחת יוצרים ענפה שעליה הוא לא נוהג לדבר בהרחבה (דודו, משה מוסינזון, היה סופר ועורך, והסופרות דבורה עומר וורד מוסינזון הן בנות דודות שלו), גילי התחנך על ברכי תרבות הום-מייד.

"חסמב"ה זה אחד הדברים הראשונים שקראתי", הוא מסכים לשתף, "הייתי בן חמש בערך. אני ואחותי קראנו את הטיוטות של כל חמישים הספרים לפני שהתפרסמו. כשילידי 78' ומטה ימותו, אני מקווה ש'חסמב"ה, חסמב"ה, חסמב"ה' יישאר מטבע לשון".

למרות ייחוסו ("עוד לא כתבתי רומן, אני בעניין של חמשירים"), מוסינזון בחר במגרש הכדורסל כטריטוריה שלו, ואת זמנו הפנוי הוא מתעל לאפיקים שונים ומשונים. בקיץ, למשל, חנך פינת תרבות ב"חינוכית 2". "חיפשו מישהו שייתן ביקורת על אירועי תרבות מזווית קצת אחרת", הוא נזכר. "כשהיה לי זמן ולא היו לי בכלל אימונים עשיתי את זה. אחלה התנסות".

מי שעקב אחר מדורי הרכילות שם לב לעובדה שגילי הוא הנכס החדש וכנראה גם הגבוה ביותר של סוכנות הדוגמנים "לוק".

מברוק, כבר יש לך בוק משלך?

"רגע, אני במחלקת הטאלנטים. ניסיתי לדפוק בדלת של מחלקת הדוגמנים, אבל הפנו אותי למחלקה הזאת. בוק? יש לי מלא ספרים בבית. אנחנו עם הספר, לא?"

ככה אומרים. איזה מין טאלנט אתה?

"יש תוכנית טלוויזיה שאני הולך להנחות, שנמצאת בשלבי גיבוש. אני כרגע לא יכול לפרט, היא תצא עוד זמן מה ובסוכנות עוזרים לי לטפל בכל מיני דברים שלא קשורים לכדורסל. התוכנית תפורה באופן אישי למידותיי, ואני מצפה בקוצר רוח שתתחיל".

הספורט לא ממלא אותך?

"לא. אי אפשר לשחק כדורסל כל היום, מבחינה טכנית, נפשית ורעיונית. אני חייב דלק לנשמה. כל שאר הדברים שאני עושה נותנים לי דלק לעשות מה שאני הכי אוהב לעשות בעולם: כדורסל".

אתה בעצם סלב בהרצה עכשיו?

"מה זה סלב?"

זה מישהו שנמצא באור הזרקורים, שכותבים עליו במדורי הרכילות, שעושה ניתוחים פלסטיים.

"לא יודע. כבר שנים שאני לא מרגיש כמו בן אדם פרטי, גם כי יש חתך שלם באוכלוסייה שעוקב אחרי משחקים ושואל אותי ברחוב, למה לא קלעת ככה, איזה יופי שקלעת ככה. אני לא יודע מה זה סלב. כל עוד אני מרוכז בכדורסל ויש עונה, אני כל כולי בזה. גם בשעות שאני לא בזה, אני רק ממלא את הדלק כדי לחזור לזה. אני רואה את הכדורסל כקריירה, וכל מה שמעבר לזה הוא משני".

יש מצב שהשתן יעלה לך לראש?

"מה קורה כשהשתן עולה לראש? הראש מתמלא בשתן?"

אולי תרצה תנאים, קרון משלך על הסט, סלסילת פירות יבשים לפני שידור.

"לא, אני בדואי כזה, לא צריך הרבה דברים. אולי דיאט קולה לפני שידור".

ומה עם זמן לאהבה?

"כבר הגענו לזה? הייתה לי הרגשה שמתישהו הנושא הזה צריך לעלות. יש לך שאלה ספציפית? כי אני קצת מופנם".

הכי ספציפית שיש: אתה ישן באלכסון?

"אני לא אוהב להגביל את עצמי, אבל כן. אין לי כרגע מישהי, ואין לי דרישות מיוחדות. אני די מרובע, אבל הפרטנרית שלי לא חייבת להיות כזאת. היא גם לא חייבת לאהוב כדורסל או לדעת לבשל, כי אני מבשל בעצמי ומכין אחלה מרקים. אין לי טייפ קאסט".

ברזומה שלך מופיעה אילנה ברקוביץ'. סימן שהבת זוג שלך לא חייבת להיות ספורטיבית.

"יצאתי בחיים עם כמה וכמה בחורות, ואני חושב שנשים זה דבר נפלא. היו לי הרבה סוגים של חברות, שאף אחת מהן לא דמתה לשנייה".

אתה רומנטיקן?

"בחסד".

יצאת פעם עם מעריצה?

"את שואלת בעצם שתי שאלות, נכון? תפסתי אותך על חם. לא נתקלתי כל כך במעריצות, וגם אם היו אחת או שתיים, לא ממש יצאתי איתן. מקסימום היו לנו עניינים ספציפיים לסגור בדל"ת אמותינו, לא חובה לצאת".

1. שינקין או פלורנטין?

"שינטין".

2. "שלישיית גשר הירקון" או שלישיית "מה קשור"?

"'שלישיית אדלר'".

3. קרין מגריזו או מירי בוהדנה?

"לא מכיר אותן. מי נראית יותר טוב? אני צריך לשבת איתן לשיחה של שעתיים לפני שאחליט".

4. MTV או ערוץ 24?

"24. אני לא מבין אנגלית".

5. "הנזיר שמכר את הפרארי" או "צופן דה וינצ'י"?

"מילון אבן שושן".

6. סטייק או פלאפל?

"מה הקטע בפלאפל? לא מבין את זה".