סובארו אימפרזה - איפור כבד

האימפרזה משקפת היטב את השינוי שעברה סובארו בארץ ובעולם. בהופעתה ב-1992 סימנה מעבר של סובארו ממשפחתית זולה ופשוטה להחריד למשהו עדכני ויקר יותר, ושילמה על כך באיבוד הבכורה בשוק המקומי. סובארו נעלמה, שקעה במצולות המוטוריים המקומיים, אבל דווקא האימפרזה החזירה אותה לתודעה. הפעם, בניגוד מוחלט לעבר, היא עשתה זאת עם דימוי ספורטיבי וגרסאות אימתניות לאותם ימים. כפולות ההנעה המוגדשות היו לסמל של סובארו והפכו אותה אייקון לחובבים בכל העולם. המכוניות העממיות הפכו אט אט פחות חשובות עבור היצרן. השקת דור שני לאיפרזה ב-2000 הדגישה שסובארו משקיעה הרבה פחות בגרסאות הבסיס.

בהשקתו לפני כחמש שנים עורר מראה הדור הנוכחי מחלוקות בין חובבי הרכב בעולם, ומאז השקתו עברה האימפרזה מתיחות פנים בקצב שלא היה מבייש אפילו את שר. הפעם היא מקבלת את הפנים החדשות של סובארו, עם סבכה מחולקת לשלוש, יחידת פגוש אגרסיבית עם כונס אוויר במרכז וספוילרים קטנים בקצוות.

אין מה לומר, בייחוד בכחול המאוד כהה של מכונית המבחן, הפנים האלה מאיימות לקרוע את האספלט, מפחידות עוברי אורח, ונראות ספורטיביות ומתאימות לדימוי שסובארו מנסה לטפח. איכשהו זה גם מתחבר בצורה טובה מבעבר לשאר חלקי המכונית, שדווקא לא עברו שינוי מהותי. האימפרזה עדיין אינה יפה, ואף מעט מגושמת, אבל לפחות כעת היא בולטת ומושכת מבעבר. כל זה, אגב, תובלן בפנסים אחוריים שקופים ומפלט בוהק.

אבל אט אט חודרת התחושה המוכרת שהאימפרזה פשוטה מדי, וחסרון פינוקים כמו מחשב דרך או מערכת שמע מקורית מתחיל להפריע. מעצבן יותר לגלות שלל פרטים טריוויאליים חסרים: תאורת מפות, כיוון תאורת מחוונים, אפשרות סגירה לפתחי האוורור המרכזיים ומראות בסוככי השמש. כולם אינם. יחד עם תא כפפות פשוט ומתגים מיושנים, זה מפריע לסובארו ליצור אווירה עשירה. גם האבזור הבטיחותי דליל ומסתכם ב-ABS וצמד כריות אוויר.

תצרפו לכך גם הגה שמתכוון רק לגובה, וקושי לראות את מלוא המחוונים בתנוחת נהיגה גבוהה. תנוחת הנהיגה עצמה, דווקא לא רעה. ולמרות בסיס גלגלים קצר (252.5 ס"מ) שמזכיר את גיל המכונית, היא אינה צפופה מדי מאחור (דווקא מלפנים היא מרגישה פחות מרווחת). תזכורת אחרונה לגיל נותן תא המטען, שחסר פתיחה חיצונית ללא מפתח, נראה פשוט, ובעל מכסה לא מדופן. לי הפריע יותר שהמנעול בו בולט ויכול לפגוע בראש בזמן טעינה. מוזר שסובארו לא תיקנו זאת.

אלף שש מאות

מקצה השיפורים של 2005 הביא החלפת מנועים וחיזוקם לאורך כל המבחר. למעט בגרסת ה-1.6. למעשה, מאז הושק הדור הנוכחי ההספק ירד והוא עומד כעת על 95 כ"ס - מהנמוכים בקבוצה.

איך זה מרגיש? טוב מהצפוי, נחות מהרצוי. אחרי יציאה ראשונית מהוססת המצב משתפר, כאשר המנוע נעזר ביחסי ההעברה הקצרים יחסית. מנוע הבוקסר הקטן מרגיש במיטבו בסל"ד בינוני ואינו אוהב לטפס למעלה (שיא ההספק מושג כבר ב-5,200 סל"ד). בנהיגה רגועה זמינות הכוח טובה והוא אינו מתקשה לייצר ביצועים מספקים.

אבל כאשר רוצים קצת יותר "שוונג", או משהו שמקושר לדימוי הנוכחי של סובארו, זה פשוט לא שם. צריך למעוך את הדוושה, לאמץ את המנוע לתחומים רועשים וגם אז הוא אינו מצטיין בעקיפות ובטיפוס בעליות תלולות. דווקא צריכת הדלק הפתיעה עם 8.9 ק"מ לליטר בתנאי המבחן, אבל המיכל, בנפח 50 ליטר, קטן מדי.

בפניה

סובארו מדגישים את הדינמיקה במסעות הפרסום, ואולי לכן מאכזב לפגוש את האימפרזה על גומי כחוש ביחס למקובל (185/70) וחישוקים צנועים - "14 בלבד. לכן אין זה מפתיע - אבל בכל זאת מאכזב - שאחיזת הכביש נמוכה. כך שגם כוח צנוע של מנוע ה-1.6 יכול לייצר החלקות חרטום בולטות. בצד החיובי מתגלה בכל זאת התנהגות מאוזנת למדי ובטוחה, וגם נוחות הנסיעה בעיר סבירה, כנראה בזכות הצמיגים הצרים. מחוץ לעיר האימפרזה נעימה למדי, רק חבל שהצמיגים יוצרים רעש בולט.

האימפרזה מאפשרת אם תרצו גם מעט הנאה, אם כי ההגה אינו תורם במיוחד לחגיגה. הוא מדויק אבל אינו מתקשר ובתחילת הדרך מרגיש קל מדי. הבלמים, עם תוף מאחור, חסרים נשיכה אמיתית ואינם נוסחי ביטחון. 

זה לא שהאימפרזה אינה טובה. להפך. למרות גילה היא הפתיעה אותנו בהיותה מכונית נעימה מבחינות רבות, וככל שחלף הזמן אהבנו אותה יותר. אבל היא גם מראה עד כמה קשה הקרב במרכז תחום המשפחתיות 1.6 ליטר. האימפרזה 1.6 מתייצבת בגרסה אחת ועם מחיר תחרותי לכאורה - 122,000 שקלים. אלא שזה פחות או יותר מחירן של כמה מתחרות מודרניות, צעירות ומושכות בהרבה, ובראשן המאזדה 3. נכון שמדובר בגרסת ציי הרכב, אבל גם כך היא יותר מצוידת מהאימפרזה.

ולמרות הדימוי, הפרסום, והעובדה שהאימפרזה מסוגלת להעלות חיוך, יש לא מעט מתחרות מהנות יותר בקבוצה. אם סובארו הייתה יוצרת מחיר "סוף עונה" שיכול להפוך אותה למציאה, הסיפור היה אחר. אבל סובארו לא בוחרת לבצע מהלך כזה (שעלול לפגוע בדימוי) והמחירים הטובים באמת ישמרו לציי הרכב. אז יש למבחן הזה מסקנה אחת ברורה: במחיר ללקוח הפרטי, יש הצעות טובות יותר בשוק.