שתף קטע נבחר

 

שבדיה: כבוד של מלכים לפרופ' ישראל אומן

מזה מספר חודשים נערכו בשבדיה לארח את פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה. אשת ראש ממשלת שבדיה, אניטרה סטין, ליוותה את פרופ' אומן עם כניסתו לבניין העירייה, שבו התקיימה הסעודה המלכותית בהשתתפות 1,300 מוזמנים. חתן הפרס בירך בארוחה: "ברוך אותה ה' אלוהינו מלך העולם, הטוב והמיטיב"

"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הטוב והמיטיב" - כך בירך אמש (שבת) פרופ' ישראל אומן שזכה בפרס נובל לכלכלה בסעודה המלכותית שאותה אירח מלך שבדיה, קרל גוסטב. אומן ועשרות בני משפחתו זכו לתשומת לב מיוחדת. אשת ראש ממשלת שבדיה, אניטרה סטין, ליוותה את הפרופ' הישראלי עם כניסתו לבניין העירייה, שבו התקיימה הסעודה. רב הקהילה היהודית בשטוקהולם, מאיר הורדן, פיקח במשך חודשים על הכנת הסעודה הכשרה. אפילו התקשורת השבדית יצאה מגדרה.

 

באופן חריג, בירכה לין אנדרסון, המנחה בסעודה המלכותית, בעברית צחה: "כבוד גדול הוא לנו להציג בפניכם את חתן הפרס למדעי הכלכלה על שם אלפרד נובל - פרופ' רוברט אומן".


ליווי צמוד של אשת ראש ממשלת שבדיה (צילום: איי.אף.פי)

 

פרופ' אומן קיבל את פרס הנובל על ניתוח תורת המשחקים יחד עם פרופ' תומס ס. שלינג מאוניברסיטת מרילנד. פרופ' יורגן וייבול הציג את הפרס שהועמק לפרופ' אומן ולפרופ' שלינג: "מלחמות ועימותים אחרים הסבו לאנושות סבל וגרמו לייסורים ולאובדן חיים מקיף. ובכל זאת, עדיין הרבה חברות חיות בשפע, המושתת על שיתוף פעולה ושלום. מדוע כמה קבוצות מצליחות בקידום שיתוף פעולה בעוד אחרים סובלים מהקונפליקט? רוברט אומן ותומס שילינג ניגשו לשאלה ישנה זו על רקע המלחמה הקרה כאשר שיתוף פעולה ופתרון הקונפליקט היה הכרחי תחת איום מלחמה גרעינית".

  

זה פרס הנובל השמיני שבו זוכה ישראלי. לפניו קיבלו את הפרס: ש"י עגנון, פרס נובל לספרות 1966; מנחם בגין, פרס נובל לשלום 1978; יצחק רבין ושמעון פרס, פרס נובל לשלום 1994; פרופ' דניאל כהנמן, פרס נובל לכלכלה 2002; אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו, פרס נובל לכימיה 2004.

 

הפרסים מחולקים ב-10 בדצמבר, יום מותו של אלפרד נובל, ממציא הדינמיט. פרס נובל לשלום מוענק באוסלו, נורבגיה, וכל שאר הפרסים מוענקים בשטוקהולם. פרסי נובל לרפואה, פיזיקה, כימיה, ספרות ושלום מוענקים מאז שנת 1901, ואילו פרס נובל לכלכלה מוענק מאז 1968, ונקבע באופן נפרד על ידי הבנק המרכזי השוודי. זה הפרס היחיד שלא נקבע בצוואתו של אלפרד נובל.  


השבדים למדו מהו מזון כשר (צילום: רויטרס)

 

מלבד זכייתו של פרופ' ישראל אומן בפרס נובל, צמחה לעם היהודי עוד תועלת אחת מזכייתו, "השבדים זכו ללמוד בשעת צפיית השיא מה זה מטבח כשר וישראל זכתה לכבוד רב", סיפר ל-ynet סגן שגריר ישראל בשבדיה, רן יעקבי. בתום הטקס באולם הקונצרטים של שטוקהולם, המשיכו הזוכים לארוחת ערב גדולה בהשתתפות של כ-1,300 איש שאותה אירח מלך שבדיה בכבודו ובעצמו.

 

פרופ' אומן הגיע לשבדיה בראש פמליה גדולה יחסית של כ-40 משתתפים, שכולם אוכלים כשר, דבר שהצריך התארגנות מיוחדת. מבין כל הזוכים, קיבל פרופ' אומן חשיפה גדולה מאוד. טקסי פרס הנובל הם האירוע המרכזי בכל שנה בשבדיה, ממש כמו הקרנבל בברזיל. העם השבדי נצמד למסכים במשך כל שעות היום, ראה את כל הטקסים, הכתבות והדיווחים סביב האירוע.

 

גם ארוחת הערב הממלכתית ונשף הריקודים שודרו בטלוויזיה. "העיר נחסמה כבר מהבוקר והציבור התעניין בכל הפרטים, החל בזוכים וכלה בתפריט המיוחד שמוכן בכל שנה לסועדים (ונחשף רק בשעה 19:00)", סיפר סגן השגריר.

 

את הארוחות הכשרות לסעודה הכינו במטבח של בית האבות של הקהילה היהודית בפיקוח רב הקהילה. כתבת צבע מיוחדת הציגה את פרופ' אומן שעבר להתגורר במלון השוכן כ-200 מטרים ממקום הטקס, בשל השבת ועקף את כל המחסומים כדי להגיע בזמן.

 

אפילו הבגדים שלבש אומן הוכנו בישראל מבעוד מועד, משום שאומן היה אמור ללבוש חליפת פשתן מעורב בצמר, ובשל איסור השעטנז נתפרו לו ולפמלייתו בגדים שתואמים את ההלכה.

 

ומה אכלו באותה ארוחת ערב מדוברת? בשיחה עם ynet גילה הרב של שטוקהולם, מאיר הורדן, רק קמצוץ מהתפריט הסודי. "לפרופ' ומלוויו הוגשו תפריט כשר דומה מאוד לשאר הסועדים. הם אכלו דג משובח, ברווז מיוחד מצופה בעוף ועוד. השבדים התייחסו בכבוד רב מאד לעובדת היותו יהודי שומר מצוות ועזרו לנו עם הבקשות השונות". אגב, לכל סועד ניתן מקום מדוד של 40 ס"מ, כאשר רק למלך ולפמלייתו ניתנו 70 ס"מ על שולחן הסועדים.  

  

גם פול הלר, חזן בית הכנסת הגדול הושפע מאישיותו של פרופ' אומן: "הוא איש משפחה והוא הולך עם משפחתו לכל מקום. קיבלנו אותו בבית הכנסת והרב דב בוגן נתן לו במתנה העתק של בית הכנסת הגדול שניתן לאנשים חשובים שמבקרים, וברוך השם - כמעט בכל שנה מבקר כאן זוכה של פרס נובל מהארץ. אומן הודה, בירך את ברכת 'המוציא' ודיבר איתנו על פרשת השבוע.

 

"בואו העניק לנו סיקור חיובי וחשיפה טובה. העובדה שהוא הקפיד על כל כללי הטקס והכבוד כלפי המלך, למרות שהוא אדם דתי, עשתה לנו טוב והראתה אותו כפי שהוא - אדם פתוח וסובלני לכולם. הוא נתן כבוד לקהילה והוא הוכיח שהוא נותן כבוד גם לאחרים".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נסיכת שבדיה, מדליין, בטקס
צילום: איי אף פי
הילדים השתעממו
צילום: רויטרס
מומלצים